הבדלים בין גרסאות בדף "לידה"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''לידה''' הינה תהליך המסיים את תקופת ה[[הריון]], במהלכו יוצא העובר לאוויר העולם, והשלב בו [[ירידת הנשמה לגוף|הנפש החיונית מתלבשת בגוף העובר]] בגלוי, ומתחיל תהליך התלבשות [[נפש אלוקית|הנפש האלוקית]]. | |
| − | + | ==הלכות והנהגות== | |
| + | ===שיר המעלות=== | ||
| + | זמן הלידה הוא זמן סכנה, כמאמר המשנה: על שלושה דברים [[נשים]] מתות בשעת לידתן וכו'. | ||
| − | + | כיון שבזמן סכנה צריכים לנהוג בשמירה יתירה, בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי לתלות בחדר היולדת ובחדר הוולד, ואפילו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ובמקומות זמניים בדוגמת אלו - שיר המעלות, או מזמורים אחרים שיש בהם סגולה לשמירה{{הערה|1=שלשת היחס עמ' 31.}}. | |
| − | + | ==אמירת תהילים=== | |
| + | בשעת הלידה נהוג{{הערה|על פי הוראות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבניו בשעת לידת [[אדמו"ר מהר"ש]].}} לומר הפרקים הבאים מספר תהלים: א, ב, ג, ד, כ, כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, קד, קיב, קיג עד סוף הספר. | ||
| − | == | + | === נוכחות הבעל בחדר לידה=== |
| + | אף שבזמן הלידה נשים רבות רוצות שהבעל יהיה נוכח בסמיכות אליהן, דבר זה הוא היפך ה[[צניעות]], וגדולי ישראל עוררו נגד דבר זה. | ||
ב[[התוועדות]] מוצאי [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי שאין להתיר את המנהג השונה ומשונה - כלשונו, של כניסת הבעל או כל איש - פרט לרופא - לחדר-הלידה בזמן הלידה, זהו היפך השולחן-ערוך ולא ייתכן שמעשה המנוגד לשולחן-ערוך יהיה טוב. | ב[[התוועדות]] מוצאי [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ז]] אמר הרבי שאין להתיר את המנהג השונה ומשונה - כלשונו, של כניסת הבעל או כל איש - פרט לרופא - לחדר-הלידה בזמן הלידה, זהו היפך השולחן-ערוך ולא ייתכן שמעשה המנוגד לשולחן-ערוך יהיה טוב. | ||
| שורה 15: | שורה 19: | ||
מענה{{הערה|1=נדפס בספר מאוצר המלך חלק א' עמ' 236}} [[הרבי]] היה: | מענה{{הערה|1=נדפס בספר מאוצר המלך חלק א' עמ' 236}} [[הרבי]] היה: | ||
| − | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) אין עניינה [של הנהלת נשי חב"ד] להיכנס לפלפולים.{{ש}}2) בשני הנ"ל היפך ה[[צניעות]] וכו' ועיין [[מסכת נדה]] יז, א{{הערה|1=לשון הגמרא שצויינה: "שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו".}} ובשו"ע{{הערה|1=או"ח סימן רמ סעיף יא. אמר אביי כו'.}}.{{ש}}3) אם בתמיד צריכות להיות זכיות, על אחת כמה וכמה כשעומדת ללדת ([[מסכת שבת]] לא, סע"ב{{הערה|1=במשנה "על שלוש עבירות [[נשים]]... בשעת לידתן", ובגמרא שם (בלשון [[רש"י]] ד"ה אבב חוטרא): "האשה כשהיא בבריאות - פעמים שזכויותיה תולין ואין כוח במקטרג להזכיר עוונה, אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לניסים - שם מזכירין עוונותיה ומעשיה אם ראוייה היא לנס אם לאו".}}) ופשיטא לא להוסיף ההיפך - ובנקודה זו צריכות להרעיש וכו'.{{ש}}4) האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה שנדפס מהרב [[משה פיינשטיין]]?!}} | + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) אין עניינה [של הנהלת נשי חב"ד] להיכנס לפלפולים.{{ש}}2) בשני הנ"ל היפך ה[[צניעות]] וכו' ועיין [[מסכת נדה]] יז, א{{הערה|1=לשון הגמרא שצויינה: "שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו".}} ובשו"ע{{הערה|1=או"ח סימן רמ סעיף יא. אמר אביי כו'.}}.{{ש}}3) אם בתמיד צריכות להיות זכיות, על אחת כמה וכמה כשעומדת ללדת ([[מסכת שבת]] לא, סע"ב{{הערה|1=במשנה "על שלוש עבירות [[נשים]]... בשעת לידתן", ובגמרא שם (בלשון [[רש"י]] ד"ה אבב חוטרא): "האשה כשהיא בבריאות - פעמים שזכויותיה תולין ואין כוח במקטרג להזכיר עוונה, אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לניסים - שם מזכירין עוונותיה ומעשיה אם ראוייה היא לנס אם לאו".}}) ופשיטא לא להוסיף ההיפך - ובנקודה זו צריכות להרעיש וכו'.{{ש}}4) האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה שנדפס מהרב [[משה פיינשטיין]]?!}}. |
הכוונה היא שהמציאות בהרבה מקומות היא, שגם בחדר צירים בודקים את האשה (או נשים אחרות), כדי לוודא את התקדמות תהליך הלידה, ומגלים את לבושיה וכו'. והכוונה שרק במצב כזה אסור לבעל לראות כך את אשתו (וכל-שכן אחרות), וכשם שיש לצאת אז מחדר הלידה כך יש לצאת מחדר הצירים, אבל כשאין מצב כזה, מובן וגם פשוט שאין שום איסור על הבעל להיות נוכח שם, ממש כשם שאין עליו שום איסור (הלכתי, או מצד הדאגה לריבוי זכויות וכו') להיות נוכח בחדר הלידה עצמו כל עוד אין שם מצב של היפך הצניעות.{{הערה|1=התפרסם ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50695 חב"ד אינפו]}}. | הכוונה היא שהמציאות בהרבה מקומות היא, שגם בחדר צירים בודקים את האשה (או נשים אחרות), כדי לוודא את התקדמות תהליך הלידה, ומגלים את לבושיה וכו'. והכוונה שרק במצב כזה אסור לבעל לראות כך את אשתו (וכל-שכן אחרות), וכשם שיש לצאת אז מחדר הלידה כך יש לצאת מחדר הצירים, אבל כשאין מצב כזה, מובן וגם פשוט שאין שום איסור על הבעל להיות נוכח שם, ממש כשם שאין עליו שום איסור (הלכתי, או מצד הדאגה לריבוי זכויות וכו') להיות נוכח בחדר הלידה עצמו כל עוד אין שם מצב של היפך הצניעות.{{הערה|1=התפרסם ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50695 חב"ד אינפו]}}. | ||
| − | אבל בלא בעיה זו בוודאי שמותר, וכן ב[[ספר התולדות]] - [[אדמו"ר מהר"ש]] שבעריכתו (עמ' 5), מסופר אודות לידת [[אדמו"ר מהר"ש]] ש"כשהודיעו להצמח-צדק על-דבר זה, מיהר לבוא, ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה" | + | אבל בלא בעיה זו בוודאי שמותר, וכן ב[[ספר התולדות]] - [[אדמו"ר מהר"ש]] שבעריכתו (עמ' 5), מסופר אודות לידת [[אדמו"ר מהר"ש]] ש"כשהודיעו להצמח-צדק על-דבר זה, מיהר לבוא, ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה". |
לאחר שנשי חב"ד פירסמו בעיתונות הדתית בניו-יורק שאסור לבעל להיות נוכח בחדר לידה, התחילו להתווכח עמהן בעיתונות, וכתבו שם גם רבנים שאין בזה איסור, ואילו הן כתבו בשם הרבי שישנו איסור וכו'. | לאחר שנשי חב"ד פירסמו בעיתונות הדתית בניו-יורק שאסור לבעל להיות נוכח בחדר לידה, התחילו להתווכח עמהן בעיתונות, וכתבו שם גם רבנים שאין בזה איסור, ואילו הן כתבו בשם הרבי שישנו איסור וכו'. | ||
| שורה 25: | שורה 29: | ||
לכן הורה הרבי במענה זה לנשי חב"ד, שאין עניינן להיכנס לפלפולים הלכתיים, אלא עליהן להרעיש בנקודה זו שבזמן לידה צריך להוסיף בזכיות ולא ההיפך מזה. | לכן הורה הרבי במענה זה לנשי חב"ד, שאין עניינן להיכנס לפלפולים הלכתיים, אלא עליהן להרעיש בנקודה זו שבזמן לידה צריך להוסיף בזכיות ולא ההיפך מזה. | ||
| − | == | + | ===ברכת ההודאה=== |
| + | כאשר מסתיים תהליך הלידה בשלום והבעל מתבשר מכך, באם זהו בן, עליו לברך "הטוב והמטיב" בשם ומלכות, וכאשר נולדת בת - מברך 'שהחיינו'. | ||
| + | |||
| + | ==משמעות הלידה== | ||
מבואר בחסידות שכוח ההולדה הוא בכוח [[אור אין סוף]], שהרי זה יש מאין, שמשום דבר כמעט, נעשה ולד חי, עם כל הפרטים שבאדם. | מבואר בחסידות שכוח ההולדה הוא בכוח [[אור אין סוף]], שהרי זה יש מאין, שמשום דבר כמעט, נעשה ולד חי, עם כל הפרטים שבאדם. | ||
| + | כיון שזמן ירידת הנשמה בגוף הוא פעולה המזרזת את הגאולה, כדברי חז"ל בגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבאוצר ה[[נשמה|נשמות]] הקרוי "גוף"{{הערה|1=יבמות סב, א, וברש"י.}}, לידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}. | ||
| + | |||
| + | ===משל לגאולה=== | ||
הלידה בחסידות היא גם [[משל]] לגאולה. הלידה היא יציאה מן ה[[העלם]] אל ה[[גילוי]], וכמו כן היא ה[[גאולה]]. כמו שלפני הלידה היה תינוק עם הפרטים, אך זה היה בהעלם, התינוק לא יודע ולא מכיר את העולם שבחוץ, ופתאום הוא מגלה עולם חדש לגמרי, כך גם יהיה איתנו בגאולה{{הערה|ראו עוד בענין זה ליקו"ת פרשת תזריע ועוד.}}. | הלידה בחסידות היא גם [[משל]] לגאולה. הלידה היא יציאה מן ה[[העלם]] אל ה[[גילוי]], וכמו כן היא ה[[גאולה]]. כמו שלפני הלידה היה תינוק עם הפרטים, אך זה היה בהעלם, התינוק לא יודע ולא מכיר את העולם שבחוץ, ופתאום הוא מגלה עולם חדש לגמרי, כך גם יהיה איתנו בגאולה{{הערה|ראו עוד בענין זה ליקו"ת פרשת תזריע ועוד.}}. | ||
גרסה מ־16:48, 6 במאי 2020
לידה הינה תהליך המסיים את תקופת ההריון, במהלכו יוצא העובר לאוויר העולם, והשלב בו הנפש החיונית מתלבשת בגוף העובר בגלוי, ומתחיל תהליך התלבשות הנפש האלוקית.
תוכן עניינים
הלכות והנהגות
שיר המעלות
זמן הלידה הוא זמן סכנה, כמאמר המשנה: על שלושה דברים נשים מתות בשעת לידתן וכו'.
כיון שבזמן סכנה צריכים לנהוג בשמירה יתירה, בשנת תשמ"ח עורר הרבי לתלות בחדר היולדת ובחדר הוולד, ואפילו בבית הרפואה ובמקומות זמניים בדוגמת אלו - שיר המעלות, או מזמורים אחרים שיש בהם סגולה לשמירה[1].
אמירת תהילים=
בשעת הלידה נהוג[2] לומר הפרקים הבאים מספר תהלים: א, ב, ג, ד, כ, כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, קד, קיב, קיג עד סוף הספר.
נוכחות הבעל בחדר לידה
אף שבזמן הלידה נשים רבות רוצות שהבעל יהיה נוכח בסמיכות אליהן, דבר זה הוא היפך הצניעות, וגדולי ישראל עוררו נגד דבר זה.
בהתוועדות מוצאי י"ט כסלו תשמ"ז אמר הרבי שאין להתיר את המנהג השונה ומשונה - כלשונו, של כניסת הבעל או כל איש - פרט לרופא - לחדר-הלידה בזמן הלידה, זהו היפך השולחן-ערוך ולא ייתכן שמעשה המנוגד לשולחן-ערוך יהיה טוב.
בעקבות זה, שאלה הנהלת נשי חב"ד ביום ב' דראש חודש טבת תשמ"ז אודות דברי הרבי לשלול את כניסת הבעל וכו' לחדר הלידה, האם הכוונה בזה גם ל"חדר צירים".
1) אין עניינה [של הנהלת נשי חב"ד] להיכנס לפלפולים.
2) בשני הנ"ל היפך הצניעות וכו' ועיין מסכת נדה יז, א[4] ובשו"ע[5].
3) אם בתמיד צריכות להיות זכיות, על אחת כמה וכמה כשעומדת ללדת (מסכת שבת לא, סע"ב[6]) ופשיטא לא להוסיף ההיפך - ובנקודה זו צריכות להרעיש וכו'.
4) האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה שנדפס מהרב משה פיינשטיין?!
.
הכוונה היא שהמציאות בהרבה מקומות היא, שגם בחדר צירים בודקים את האשה (או נשים אחרות), כדי לוודא את התקדמות תהליך הלידה, ומגלים את לבושיה וכו'. והכוונה שרק במצב כזה אסור לבעל לראות כך את אשתו (וכל-שכן אחרות), וכשם שיש לצאת אז מחדר הלידה כך יש לצאת מחדר הצירים, אבל כשאין מצב כזה, מובן וגם פשוט שאין שום איסור על הבעל להיות נוכח שם, ממש כשם שאין עליו שום איסור (הלכתי, או מצד הדאגה לריבוי זכויות וכו') להיות נוכח בחדר הלידה עצמו כל עוד אין שם מצב של היפך הצניעות.[7].
אבל בלא בעיה זו בוודאי שמותר, וכן בספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש שבעריכתו (עמ' 5), מסופר אודות לידת אדמו"ר מהר"ש ש"כשהודיעו להצמח-צדק על-דבר זה, מיהר לבוא, ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה".
לאחר שנשי חב"ד פירסמו בעיתונות הדתית בניו-יורק שאסור לבעל להיות נוכח בחדר לידה, התחילו להתווכח עמהן בעיתונות, וכתבו שם גם רבנים שאין בזה איסור, ואילו הן כתבו בשם הרבי שישנו איסור וכו'.
לכן הורה הרבי במענה זה לנשי חב"ד, שאין עניינן להיכנס לפלפולים הלכתיים, אלא עליהן להרעיש בנקודה זו שבזמן לידה צריך להוסיף בזכיות ולא ההיפך מזה.
ברכת ההודאה
כאשר מסתיים תהליך הלידה בשלום והבעל מתבשר מכך, באם זהו בן, עליו לברך "הטוב והמטיב" בשם ומלכות, וכאשר נולדת בת - מברך 'שהחיינו'.
משמעות הלידה
מבואר בחסידות שכוח ההולדה הוא בכוח אור אין סוף, שהרי זה יש מאין, שמשום דבר כמעט, נעשה ולד חי, עם כל הפרטים שבאדם.
כיון שזמן ירידת הנשמה בגוף הוא פעולה המזרזת את הגאולה, כדברי חז"ל בגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבאוצר הנשמות הקרוי "גוף"[8], לידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל[9].
משל לגאולה
הלידה בחסידות היא גם משל לגאולה. הלידה היא יציאה מן ההעלם אל הגילוי, וכמו כן היא הגאולה. כמו שלפני הלידה היה תינוק עם הפרטים, אך זה היה בהעלם, התינוק לא יודע ולא מכיר את העולם שבחוץ, ופתאום הוא מגלה עולם חדש לגמרי, כך גם יהיה איתנו בגאולה[10].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שלשת היחס עמ' 31.
- ↑ על פי הוראות אדמו"ר הצמח צדק לבניו בשעת לידת אדמו"ר מהר"ש.
- ↑ נדפס בספר מאוצר המלך חלק א' עמ' 236
- ↑ לשון הגמרא שצויינה: "שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו".
- ↑ או"ח סימן רמ סעיף יא. אמר אביי כו'.
- ↑ במשנה "על שלוש עבירות נשים... בשעת לידתן", ובגמרא שם (בלשון רש"י ד"ה אבב חוטרא): "האשה כשהיא בבריאות - פעמים שזכויותיה תולין ואין כוח במקטרג להזכיר עוונה, אבל משהגיעה לפתח הסכנה וצריכה לניסים - שם מזכירין עוונותיה ומעשיה אם ראוייה היא לנס אם לאו".
- ↑ התפרסם בחב"ד אינפו
- ↑ יבמות סב, א, וברש"י.
- ↑ שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
- ↑ ראו עוד בענין זה ליקו"ת פרשת תזריע ועוד.
