כתר שם טוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־17:48, 14 בדצמבר 2022 מאת דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (כמובא במקטע כתר שם טוב השלם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער ההוצאה הראשונה - תקנ"ד

הספר כתר שם טוב הינו ספר המלקט תורות שאמר הבעל שם טוב. הספר לא נכתב על ידי הבעל שם טוב אלא על ידי ר' אהרן הכהן. הספר הודפס לראשונה חלק א בשנת תקנ"ד וחלק ב בשנת תקנ"ה ואחר כך פעמים נוספות במשך מאתיים השנים האחרונות.

בשנת תשל"ג הוציאה מערכת "אוצר החסידים", על פי הוראת הרבי, ההדרה ראשונה של הספר עם תיקונים והוספות על המהדורה המקורית[1] ובשנת תשס"ד הודפסה מהדורה נוספת. מהודרה מתוקנת עם הוספות נדפסה בשנת תשפ"א.

הספר נערך ונסדר על ידי ר' יעקב עמנואל שוחט.

מעלת הלימוד בספר

בחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז תש"ט התוועד הרבי הריי"צ ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; כתר שם טוב, אור תורה ותניא. וז"ל (בתרגום ללה"ק):

קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד אהבת ישראל, אהבת חינם, וכפי שמקובל אצל חסידים, שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:

הוד אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור תורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם יחידות ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים.

בתחילת הנשיאות של הרבי הוא ציטט כמה פעמים שיחה זו של הרבי הריי"צ, וכמו כן ביקש הרבי שכאשר נכנסים לדירה, דבר ראשון להכניס לדירה את שלושה ספרים אלו.

כתר שם טוב השלם

בשנת תשס"ד מערכת אוצר החסידים סידרה את כל הספר מחדש; השלמות ותיקונים על פי המקורות מהם ליקט המחבר עצמו את כל הדרושים, ציוני המקורות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, הוספת הערות, ציונים ומפתחות. כמו כן נוספו בו ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו ותלמידיהם - עניינים השייכים למורנו הבעש"ט. בולטת ביניהם ההוספה של שבע התורות של הבעל שם טוב ששמע אדמו"ר הרש"ב בגן עדן, עם כל הסיפורים סביב מאורע זה. מהדורה זו נקראה בשם כתר שם טוב השלם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. במהדורה זו נוסף לראשונה חלוקה של התורות ל'אותיות', כאשר עבור חלוקה זו קיבל האחראי על הההדרה את הספר האישי של הרבי בו ציין הרבי בעצמו את החלוקה לאותיות (מפי הרב משה קורנוויץ, התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג).