יוסף ישראל בלוי
הרב יוסף ישראל בלוי (יליד שנת תש"ב, 1942) הינו חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, העוסק לפרנסתו כעורך דין. ששימש בעבר במגוון תפקידים ציבוריים; רב המועצה האזורית 'תמר', מראשי עסקני חב"ד בקרית מלאכי, חבר ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש וחבר הועד למען שלימות העם, ומנהל המועצה הדתית בקרית מלאכי.
תולדות חיים
נולד בה' אייר תש"ב לאביו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו מרת רחל טעמרל.
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים בלוד ותומכי תמימים המרכזית ב-770.
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד. בתקופה זו עבר להתגורר בנחלת הר חב"ד.
ר' יוסף הינו חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק וחבר לא רשמי לשעבר בארגון הגג.
ר' יוסף השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע.[דרושה הבהרה]
בהזדמנות מסוימת אמר הרבי לרב בנימין גורודצקי: "יוסף בלוי ס'איז נישטא קיין ענין וואס ער וויל אויספירען או ער פיערט דאס נישט אויס"= יוסף בלוי אין עניין שהוא מעוניין לבצע ואינו מבצעו בפועל. או במהלך יחידות של מ.ח. שהתאונן בפני הרבי על ר' יוסף העיר לו הרבי: "ווען יוסף בלוי פירט אויס א עניין פירט ער דאס אויס בשלמות"= כשיוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הרי הוא מבצעו בשלמות (מפי ר"א וולף ע"ה).
בשנת תשמ"ז, עקב האווירה הלא נעימה שנוצרה בהנהלת המוסדות (עם פירוקו של ארגון הגג) הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי, ומונה כרבה של המועצה האזורית תמר - חופי ים המלח.
לאחמ"כ עזב גם את עבודתו זו ונתמנה ליו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.
בשנת תשס"ו קיבל הכשרה לשמש כעורך דין ונתמנה עקב כך ליו"ר וועדות רבות[דרושה הבהרה].
בנוסף לכך, הוא גם סא"ל בדימוס (פיקוד העורף).
גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, כאשר בין פעולותיו נמנו שיקום מוסדות חב"ד בנתניה, סיוע בייסוד תלמוד תורה לבנים ובת ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת תומכי תמימים לוד, תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, סמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד.
יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה בעשרות אלפי דולרים.
הגדיל את משכורתו של רבו של כפר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר[1].
היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של כ-23 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, ועוד פעולות רבות נוספות.
משפחתו
- בנו, ר' שלום דב בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על שלימות הארץ, ונפטר בכ"ד כסלו תשנ"ד[2], לזכרו הוקם מכון נחלי דבש
- בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
- בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
- בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב" ד, ירושלים
- בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר, וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר
- חתנו, ר' יוסף קרסיק - רבה של עמק חפר
- חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד
- חתנו, הרב נחום גרינוולד - מעורכי היכל הבעש"ט ליקווד, ניו ג'רזי
הערות שוליים
- ↑ בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.
- ↑ לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי.
