יוסף יצחק סילברמן

הרב יוסף יצחק סילברמן

הרב יוסף יצחק סילברמן הינו מורה צדק, שליח הרבי בעיר אלעד, ובעל מנגן שחיבר ניגונים רבים.

תולדות חיים

הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל שבת קודש פרשת בא ו' שבט תשל"ב במדינת מרילנד שבארצות הברית. אביו, הרב משה סילברמן, כיהן כשליחו של הרבי לאוניבירסיטה במרילנד למעלה מעשור שנים, בין השנים תשל"א - תשמ"ג.

על פי הוראת הרבי, הרב משה סילברמן לא פתח בית חב"ד במקום, אלא פעל לקירוב יהודים לתורה וחסידות במסגרת המוסד "בני ברית-הלל". בעקבות הוראה זו, החליטו האחראים על רישום רשימת השלוחים שנשלחו על ידי הרבי בשנת תשל"א להשמיט את הרב סילברמן מהרשימה, על אף שפעל בשליחות הרבי ועל פי הוראותיו. כמו כן, נשמט הרב סילברמן מ"ספר השלוחים" שכלל תמונות של משפחות השלוחים הפועלים במוסדות חב"ד, היות וכאמור הוא לא פעל תחת שם חב"ד, אלא במסגרת המוסד "בני ברית-הלל".

מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור , בתחילה למד בגן שפתח אביו בביתו . אחר כן , עבר לגן ובהמשך לכיתות א' וב' בבית ספר המקומי "הברו אקדמי" בסילבר ספרינגס, מרילנד. בכיתה ג' הביע הילד את רצונו ללמוד בחב"ד . הורי הילד שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בנו יורק והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד . הילד אמר שהוא רוצה ללמוד בבנו יורק בחב"ד. בהתאם לכך , בשנת תש"מ שלחו הורי הילד את בנם ללמוד בתלמוד תורה חב"ד שברחוב אושין פרקוויי בנו יורק.הוא התגורר אז בבית משפחת קארפ שברחוב אמפייר והיה מגיע בשבתות להתוועדויות של הרבי ב770. כמו כן , היה נוכח בכינוס ילדים שארגן הרב העכט ב770 בחנוכה וכן היה בהתוועדויות של הרבי שהתקיימו בי' שבט ובכ' מנחם אב.

בשנת תשמ"א , הילד החליט לחזור ל"הברו אקדמי" . בשנות תשמ"ב - תשמ"ג , הורי הרב סילברמן ארגנו אוטובוס מלא עם ילדים שנסעו מידי בוקר מקולדז פארק ,ואדלפי מרלינד לבלטימור ללמוד בתלמוד תורה חרדי "חפץ חיים" (TALMUDICAL ACADEMY). בשנת תשמ"ג התקיימה תחרות מכל התלמוד תורה על לימוד מסכתות של משניות בעל פה.במקום ראשון זכה הילד אברהם דוד קוריצקי , במקום שני זכה הילד יצחק יוסף מנדלקורן ובמקום שלישי זכה הילד יוסף יצחק סילברמן . כפרס על לימודם , זכו הילדים להיכנס להתברך אצל הרב שניאור קוטלר מלייקווד.

בסוף שנת תשמ"ג , קיבל הורי הרב סילברמן ברכה מהרבי לעבור לגור בטורנטו , קנדה על מנת להמשיך בשליחות באוניברסיטה של טורונטו . בשנת תשמ"ד למד אצל הרב הוכלר ע"ה (שלמד בתומכי תמימים באוטוואצק) בתלמוד תורה "עץ חיים" . בשנת תשמ"ה המשיך את לימודיו שם אצל הרב יעקב גלוכאווסקי ע"ה (אביו של יבלח"ט הרב מנחם מענדל גלוכאווסקי שליט"א).

בשנות תשמ"ו - תשמ"ט למד בישיבה קטנה בנר ישראל בטורנוטו . בחלק מהשנים , השתתף בשיעורים שהתקיימו בחסידות "במחתרת" : לפעמים בחדר האוכל ,לפעמים בפנימיה - בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרו אז ללמוד חסידות בישיבה . המשפיעים ומגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן . בשנת תשמ"ח , משגיח הישיבה תפסו את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיימה בספרייה של הישיבה, הפסיק את השיעור באמצע , החרים את השיעור ואסר על כל המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה (כי אם בחברותות) באמרו שזהו נגד עמדת הישיבה. שנה לאחר מכן , המשגיח כבר לא היה בישיבה ...

בשנת תשמ"ט ביום פורים לאחר הסעודה , כתב הרב סילברמן מכתב ארוך לרבי והביע את ספקותיו לגבי איפה ללמוד שנה הבאה . היות והוא היה במצב של "עד דלא ידע" , המכתב נכתב באותיות גדולות על נייר ארוך וחלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אליה שווי והרב שמואל קמינצקי וכן בטעלז... את המכתב הוא שלח למזכירות של הרבי בנו יורק . עברו מספר חדשים , ולא קיבל שום תשובה , אז הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו ... בהעדר תשובה , החליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרה"ח מנחם מענדל אהרונוב שליט"א ביחד עם התמים לימא וילהלם. כעבור שנה, לאחרי פורים תש"נ , כתב ביחד עם החברותה שלו , דו"ח מפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו , קנדה והעבירו את הדוח לרבי דרך המשפיע שלהם , הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה : באם יש ספיקות , נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו . הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו , אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש .הוא שאל את הבחורים : האם יש למישהו כאן ספיקות ? ושניהם ענו :"לא" . אולם מסתבר שהרבי ענה אז לרב סילברמן על המכתב שכתב לפני שנה בפורים תשמ"ט ...

בשנות תש"נ - פסח תשנ"א המשיך במסגרת החבדית בטורנטו עם התמים לימא וילהלם . לאחר פסח , נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון , אנגליה . בהתוועדות מיוחדת שהתקיימה אור לג' תמוז , תשנ"א בישיבה בלונדון השתתף הרה"ח מענדל פוטרפס ע"ה . בשנת תשנ"ב למד בישיבת "תורת אמת" ירושלים . בשנת תשנ"ג למד בישיבת חח"ל צפת . לקראת פסח , הסתפק באם להמשיל ללמוד בישיבה בצפת או באם לחזור ללמוד ב"770" וביקש מאביו לשאול את הרב גרונר לשאול את עצת הרבי באם להישאר בצפת או לא . הרב גרונר שאל את הרבי , אבל הרבי לא רוצה לענות . כאשר אביו של הרב סילברמן בישר לו שהרבי לא רוצה לענות , ביקש הרב סילברמן שרב גרונר ישאל את הרבי באם הוא רוצה שאחליט לבד איפה ללמוד. הרב גרונר אכן שאל את הרבי והרבי ענה בראשו לחיוב . אז נזכר הרב סילברמן שגם בגיל 9 כשהוריו שאלו את הרבי איפה הילד ילמד , הרבי ענה בדיוק אותו תשובה .. בראש חודש אלול , תשנ"ג ביקש ברכה מהרבי להצטרף וללמוד עם תלמידי הקבוצה שנסעו ללמוד בשנת תשנ"ד . הרבי ענה בראשו לחיוב . בין השנים תשנ"ד - תשרי תשנ"ח , למד ב"770" . בסוף תשרי תשנ"ח , נישא לרייעתו, לאה לבית משפחת ברוידא, בתה של הרה"ג משה אהרון ברוידא שליט"א , רב שכונת דרום גבעתיים .

ברכות מהרבי

הרב סילברמן זכה לאורך השנים לקבל מהרבי מספר ברכות.

קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים("special children"). לקראת לידתו, נכנסו הוריו ליחידות אצל הרבי והרבי הורה להם להירשם בבית הרפואה מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת ושוב בירך את הזוג. לאחר הולדתו, בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת התספורת, והרבי בירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמיים ולמדן. בנוסף לכך , הרבי גם שלח לו מכתב ברכה לרגל התספורת.

לקראת הבר-מצווה, קיבל מכתב ברכה מאת הרבי לרגל הבר-מצוה.

בכ"ו חשוון תשנ"ב, עבר לפני הרבי בתור לחלוקת דולרים, וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים.

קיבל סמיכה לרבנות וערך שימוש אצל מספר רבנים: הרב פנחס הירשפרונג, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב שניאור זלמן לבקובסקי, הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב יקותיאל פרקש, הרב יעקב מאיר שטרן ורבנים נוספים.

פעילות ציבורית

מגיד שיעור בישיבות חב"ד

• בין השנים תשנ"ט-תש"ס כיהן כמגיד שיעור בישיבת "באור חסידות חב"ד" של הרב גרשון מענדל אבצן בחשמונאים.
• בין השנים תש"ס-תשס"ב כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכמשפיע בחסידות בישיבת חב"ד חיפה.
• בין השנים תשס"ב-תשס"ז כיהן כמגיד שיעור ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
• בין השנים תשס"ז-תשס"ח כיהן כמגיד שיעור לסמיכה בכולל לדיינות של הרב דניאל גולדברג ע"ה בביתר עילית.
• בשנת תשס"ט כיהן לשנה כר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים בישיבת חב"ד באלעד.
• בין השנים תשס"ט-תשע"ג כיהן כמגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.
• בשנת תשע"ד כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בעמנואל.

שליח ומנהל בית חב"ד

בשנת תש"ס, במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות חב"ד, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחות, הקים הרב סילברמן את בית הכנסת "בית מנחם" ברחוב אבטליון עבור חסידי חב"ד, ואת בית הכנסת "אור מנחם" ברחוב שמאי - עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב"ד, אך מעוניינים להינות מזיווה ומאורה של החסידות.

כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית , שיעורים בחסידות לקהל הרחב, והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.

במועדי השנה, פועל בית חב"ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות ל"ג בעומר, מסיבות חנוכה, ועוד.

רב ומורה צדק

בשנת תשס"ד, נבחר לכהן כרב בית הכנסת "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 7 שנים.

זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב דניאל גראבסקי, נסגר בית הכנסת "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. בשנת תש"ע, התבקש על ידי רב קהילת חב"ד, הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי, להפסיק את פעילות בית ההוראה וכן את תפקידו כמורה צדק באלעד, בטענה שיש בזה משום השגת גבול. הרב סילברמן נענה לבקשת הרב ירוסלבסקי וסגר את בית ההוראה שבראשותו.

בעל מנגן

כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים. החל מגיל בר מצוה, זכה הרב סילברמן להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי, וחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.

בשנת תשנ"ה, הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל".

רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשנ"ב)

• חיים שאל ממך - תשנ"ב.
• צדיק כתמר יפרח - תשנ"ג.
• ה' מלך - תשנ"ד.
• open your eyes - תשנ"ה.
• v'nizke - תשנ"ה.
• לכו נרננה - תשנ"ו.
• שירו לה' שיר חדש - תשנ"ז.
• אור זרוע לצדיק - תשנ"ח.
• מזמור שירו - תשנ"ט.
• ה' בציון גדול - תש"ס.
• וקדשתם את שנת החמישים - תש"ס.
• מזמור לתודה - תשס"א.
• לדוד מזמור - תשס"ב.
• אשכילה - תשס"ב.
• תפילה לעני - תשס"ג.
• לדוד ברכי נפשי - תשס"ד.
• ברכי נפשי - תשס"ה.
• הודו לה' קראו בשמו - תשס"ו.
• זכרני ה' ברצון עמך - תשס"ז.
• הודו לה' כי טוב - תשס"ח.
• נכון לבי אלקים - תשס"ט.
• אודה ה' מאד בפי - תש"ע.
• מטה עוזך - תשע"א.
• ראשית חכמה - תשע"ב.
• זרח בחושך - תשע"ג.
• מי כה' אלוקינו - תשע"ד.

ספרים שערך

לאורך השנים, השתתף הרב סילברמן בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:

• "נקדמה פניו בתודה" - תשנ"ו (שותף בעריכה).
• "תפארת במקדשו" - תשנ"ז.
• "כוננת מישרים" על הלכות אמירה לעכו"ם - י"ט כסלו תש"ס.
• "שומרי משפט" על הלכות טהרת המשפחה - תשס"ז.
• קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן - כ"ד טבת תשע"ב.
• "טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען - י"ב תמוז תשע"ב.
• "באר הגאולה" בענייני גאולה ומשיח. (בשלבי עריכה לדפוס).