יוסף בורג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־19:35, 9 בפברואר 2021 מאת חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (זה חלק מתולדות חייו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יוסף בורג

הרב יוסף בורג (ט' בשבט תרס"ט (31 בינואר 1909) - ה' חשוון תש"ס (15 באוקטובר 1999)) היה חבר כנסת, וכיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות. ממנהיגי מפלגת המפד"ל.

תולדות חיים

נולד בט' בשבט תרס"ט בגרמניה לאברהם וסילביה בורג, למד בין השנים תרפ"ח - תרצ"א בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטת ברלין. בשנת תרצ"ט הוסמך לרבנות ולאחר מכן עלה לארץ ישראל.

התחתן בשנת תרצ"ג עם רבקה סלונים, ביתו של יעקב יוסף סלונים מצאצאי אדמו"ר הזקן.

עם הקמת מדינת ישראל היה לחבר כנסת במשך כארבעים שנה, במהלכם כיהן כשר הפנים, הבריאות, הרווחה והדתות.

בשנת תש"ל מונה ליו"ר מפלגת המפד"ל, עקב פטירת היו"ר הקודם משה שפירא.

בשנת תשמ"ו התפטר מהכנסת.

נפטר בה' חשוון תש"ס.

קשריו עם חב"ד

נפגש עם הרבי לראשונה בפריז בעת ביקור הרבי בפריז בשנת תש"ז[1].

נפגש פעמים רבות עם הרבי בעת כהונתו כשר הפנים. באחת מפגישותיו עם הרבי, תמה על מכתבו של הרבי שבו הוא קורא להצביע ל"רשימה החרדית ביותר", משום שחסידי חב"ד מפרשים זאת על אגודת ישראל או פא"י, ולא על מפלגתו (המפד"ל). הרבי בתגובה ענה: "ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו"[2].

פעמים רבות שלח אליו הרבי מכתבים בהם מעודד אותו להקים "חזית דתית"[3].

בשנת תשי"ח הוזמן בורג להתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד. כאשר הגיע למקום היו הרבה דחיפות בקהל. בורג פנה ליו"ר ועד כפר חב"ד שיתן לו לעבור דרך הבמה, אולם הוא סירב. השר בורג נעלב מכך ואיים שלא ישתתף יותר יותר בהתוועדויות של חב"ד. כאשר שמע על כך הרבי, שלח לבורג מכתב התנצלות על תקרית זו[4].

באחת הפעמים כתב הרבי ליוסף בורג בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה', אשר לומדים מהבחירות, שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל. ועל אחת כמה וכמה בנוגע להקב"ה [5], שכמו שהיה בעת מתן תורה, אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר[6], מה שאין כן בנוגע להקב"ה שהוא הנותן, והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר[7].

בשנת תשי"ח כאשר הועלה לראשונה שאלת "מיהו יהודי" התפטר השר בורג מהממשלה יחד עם שאר חברי המפד"ל. בשנת תש"ל בעת מאבקו של הרבי על חוק מיהו יהודי, הוא פנה לשר בורג שיתנגד להצעת החוק שהוצעה: "יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" ללא המילה "כהלכה". אולם למרות זאת צידד השר בורג נגד הוראת הרבי ובעד החוק.

בשנת תשל"ו בעת מבצע אנטבה צידד השר בורג בעד לשחרר מחבלים בשביל לשחרר את החטופים, בשיחה של הרבי לאחר המבצע (בי"ב תמוז תשל"ו) נשא הרבי שיחה נגד יוסף בורג ואמר[8]:

הוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את כל המחבלים שאסורים בארץ ישראל, והוא עשה זאת באיצטלא דקדושה, שעל פי שולחן ערוך חייבים לתת את המחבלים, בגלל שזה ענין של פיקוח נפש, ולכן אסור לעמוד בסכנה…

48 שעות לפני המעשה היתה אסיפה, והוא היה היחיד שאמר שצריך לתת את המחבלים, אותו אחד שאומר שצריך לרשום גויים כיהודים היפך התורה, אומר שצריך לתת את המחבלים, והוא אומר את זה כשהוא יושב חבוש בכיפה… מדוע הוא נהיה "בעל דיעה", מה צריך להיות על פי שולחן ערוך? פסק דין צריך לשאול רב, לא אצלו, בדיוק כמו שעל גיור צריך לשאול רבנים, והם פוסקים שצריך להיות גיור כהלכה…

שיחת קודש, י"ב תמוז, תשל"ו

באחת הפעמים הגיע בורג לכנס בחירות, במהלך הכנס הגיעו חסידי חב"ד למקום והכפישו את בורג על פעולותיו בנושא מיהו יהודי. כשיספרו על כך לרבי, אמר הרבי שהוא אינו מרוצה מכך.[9]

משפחתו

אשתו, רבקה הייתה ביתו של יעקב יוסף סלונים מצאצאי אדמו"ר הזקן, אחיה היה אליעזר דן סלונים.

הערות שוליים

  1. הרבי כותב ליוסף בורג קישור שטורעם
  2. ספר הצאצאים עמ' 283.
  3. אגרות קודש כרך ד', איגרת מ"ד [דרושה הבהרה].
  4. אגרות קודש,ט"ז, ה'תקקס"ב. שם, י"ז , ו'קעג.
  5. שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'
  6. כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה.
  7. אגרות קודש ,כרך כ', איגרת ז'תרנ"ט.
  8. מבצע אנטבה באינפו.jpg
  9. "המדינה היא עניין פרקטי" בקישור שטורעם