הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה לייב אסתרין"
(הוספת ערך) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←כתביו) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''יהודה לייב אסתרין''' ([[תר"ז]]-[[תרע"ב]]) היה הרב הראשון של העיירה החסידית-חב"דית [[שצעדרין]], ו[[מורה הוראה]] מפורסם בכל רוסיה הלבנה. | + | [[קובץ:יהודה לייב אסתרין.jpg|ממוזער|תצלום החותמת של הרב אסתרין]] |
| + | הרב '''יהודה לייב אסתרין''' ([[תר"ז]]-[[תרע"ב]], מכונה גם בשם 'עפשטיין') היה הרב הראשון של העיירה החסידית-חב"דית [[שצעדרין]], ו[[מורה הוראה]] מפורסם בכל [[רוסיה הלבנה]]. | ||
| − | ==תולדות | + | ==תולדות חיים== |
שנת הולדתו של הרב אסתרין מוטלת בספק, על פי אחד המקורות{{הערה|למן יוסף בן מיכאל סלאווין משצעדרין, 'המודיע', פולטובה תרע"ב.}}, נולד בשנת [[תר"ז]]. | שנת הולדתו של הרב אסתרין מוטלת בספק, על פי אחד המקורות{{הערה|למן יוסף בן מיכאל סלאווין משצעדרין, 'המודיע', פולטובה תרע"ב.}}, נולד בשנת [[תר"ז]]. | ||
| − | לאחר סיום מסלול לימודיו, הכשרתו לכהן ברבנות, ונישואיו, התמנה לכהן ברבנות העיר טיחיניץ | + | לאחר סיום מסלול לימודיו, הכשרתו לכהן ברבנות, ונישואיו, התמנה לכהן ברבנות העיר טיחיניץ שב[[פלך מוהילוב]]. |
בשנים אלו התידד מאוד עם הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה'שדי חמד', והתכתב עמו רבות בעניני הלכה ומנהג{{הערה|חלק מההתכתבויות הובאו בספרו של הרב מדיני, 'שדי חמד'.}}. | בשנים אלו התידד מאוד עם הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה'שדי חמד', והתכתב עמו רבות בעניני הלכה ומנהג{{הערה|חלק מההתכתבויות הובאו בספרו של הרב מדיני, 'שדי חמד'.}}. | ||
| − | היה ידוע כאיש שלום שיודע לפשר בתבונה בין הניצים בדיני ממונות, והיה נקרא מידי פעם לעיירות שונות על מנת להשכין שלום. ולאחר | + | היה ידוע כאיש שלום שיודע לפשר בתבונה בין הניצים בדיני ממונות, והיה נקרא מידי פעם לעיירות שונות על מנת להשכין שלום. ולאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[התקשרות|התקשר]] לבנו, [[אדמו"ר המהר"ש]]. |
===רב העיר [[שצעדרין]]=== | ===רב העיר [[שצעדרין]]=== | ||
| − | עם הקמתה וביסוסה של המושבה היהודית-חסידית ב[[שצעדרין]], התמנה כרבה הראשון של המושבה{{הערה|ישנם חילוקי דעות בנוגע לשנת התמנותו, ומי מרבותינו נשיאינו הטיל עליו את התפקיד. על פי 'רשימות דברים' לרב יהודה חיטריק מונה לתפקיד זה עוד על ידי אדמו"ר הצמח צדק, וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו. | + | עם הקמתה וביסוסה של המושבה היהודית-חסידית ב[[שצעדרין]], התמנה כרבה הראשון של המושבה{{הערה|ישנם חילוקי דעות בנוגע לשנת התמנותו, ומי מרבותינו נשיאינו הטיל עליו את התפקיד. על פי 'רשימות דברים' לרב יהודה חיטריק מונה לתפקיד זה עוד על ידי אדמו"ר הצמח צדק, וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו}}. |
מלבד תפקידו כ[[מורה הוראה]], עסק רבות בביסוסה ופיתוחה של המושבה, והתערה בין תושביה כשהוא מסייע בכל יכולתו בכל המישורים. | מלבד תפקידו כ[[מורה הוראה]], עסק רבות בביסוסה ופיתוחה של המושבה, והתערה בין תושביה כשהוא מסייע בכל יכולתו בכל המישורים. | ||
| − | בין פעולותיו ניתן למנות הקמת קופת גמילות חסדים בשם "לינת הצדק" בשנת תר"ס, שפעלה במתן הלוואות כספיות לנצרכים, הקמת ישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין|תומכי תמימים]] בעיירה, ודאגה | + | בין פעולותיו ניתן למנות הקמת קופת גמילות חסדים בשם "לינת הצדק" בשנת [[תר"ס]], שפעלה במתן הלוואות כספיות לנצרכים, הקמת ישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין|תומכי תמימים]] בעיירה, ודאגה ל[[קמחא דפסחא|צרכי הפסח]] לעניי העיר. |
| − | היה נוסע | + | היה נוסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[חודש החגים]] יחד עם תושבי העיירה, ואף השתתף בשמחת [[ברית מילה|ברית המילה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. |
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
נפטר ביום [[כ"א אדר]] [[תרע"ב]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה, בהשתתפות כל תושבי העיירה, שהורידו אותו בבכי אל הקבר כשהם סופדין מרה על פטירתו. | נפטר ביום [[כ"א אדר]] [[תרע"ב]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה, בהשתתפות כל תושבי העיירה, שהורידו אותו בבכי אל הקבר כשהם סופדין מרה על פטירתו. | ||
| − | על פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]], את מקומו ברבנות העיירה שצעדרין מילא הרב [[רפאל כהן]] | + | על פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]], את מקומו ברבנות העיירה שצעדרין מילא הרב [[רפאל כהן גארמענאוויטש]]. |
==כתביו== | ==כתביו== | ||
לאחר פטירתו נמצאו גליונות בכתב ידו בהם מופיעים חידושי תורה שכתב, הכרוכים בגליון נייר שקרא לו בשם "אפיק יהודה", שם גם מופיעים תשובות בהלכה שהשיב לשואליו. | לאחר פטירתו נמצאו גליונות בכתב ידו בהם מופיעים חידושי תורה שכתב, הכרוכים בגליון נייר שקרא לו בשם "אפיק יהודה", שם גם מופיעים תשובות בהלכה שהשיב לשואליו. | ||
| − | כתב יד זה אבד במהלך מלחמת העולם | + | כתב יד זה אבד במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ולא ראה מעולם את אור הדפוס. |
מלבד תכריך כתבים זה, מפוזרים חלק מחידושי תורתו במקומות שונים, וביניהם בגליון 'המודיע' שיצא לאור בפולטובה, ובסדרת הספרים 'שדי חמד'. | מלבד תכריך כתבים זה, מפוזרים חלק מחידושי תורתו במקומות שונים, וביניהם בגליון 'המודיע' שיצא לאור בפולטובה, ובסדרת הספרים 'שדי חמד'. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה:רבני חב"ד | + | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק|אסתרין יהודה לייב]] |
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|אסתרין יהודה לייב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|אסתרין יהודה לייב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|אסתרין יהודה לייב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|אסתרין יהודה לייב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אסתרין יהודה לייב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אסתרין יהודה לייב]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ב]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:22, 24 באוגוסט 2023
הרב יהודה לייב אסתרין (תר"ז-תרע"ב, מכונה גם בשם 'עפשטיין') היה הרב הראשון של העיירה החסידית-חב"דית שצעדרין, ומורה הוראה מפורסם בכל רוסיה הלבנה.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
שנת הולדתו של הרב אסתרין מוטלת בספק, על פי אחד המקורות[1], נולד בשנת תר"ז.
לאחר סיום מסלול לימודיו, הכשרתו לכהן ברבנות, ונישואיו, התמנה לכהן ברבנות העיר טיחיניץ שבפלך מוהילוב.
בשנים אלו התידד מאוד עם הרב חיים חזקיהו מדיני בעל ה'שדי חמד', והתכתב עמו רבות בעניני הלכה ומנהג[2].
היה ידוע כאיש שלום שיודע לפשר בתבונה בין הניצים בדיני ממונות, והיה נקרא מידי פעם לעיירות שונות על מנת להשכין שלום. ולאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק התקשר לבנו, אדמו"ר המהר"ש.
רב העיר שצעדרין[עריכה]
עם הקמתה וביסוסה של המושבה היהודית-חסידית בשצעדרין, התמנה כרבה הראשון של המושבה[3].
מלבד תפקידו כמורה הוראה, עסק רבות בביסוסה ופיתוחה של המושבה, והתערה בין תושביה כשהוא מסייע בכל יכולתו בכל המישורים.
בין פעולותיו ניתן למנות הקמת קופת גמילות חסדים בשם "לינת הצדק" בשנת תר"ס, שפעלה במתן הלוואות כספיות לנצרכים, הקמת ישיבת תומכי תמימים בעיירה, ודאגה לצרכי הפסח לעניי העיר.
היה נוסע לליובאוויטש לחודש החגים יחד עם תושבי העיירה, ואף השתתף בשמחת ברית המילה של אדמו"ר הריי"צ.
פטירתו[עריכה]
נפטר ביום כ"א אדר תרע"ב, ונטמן בבית העלמין של העיירה, בהשתתפות כל תושבי העיירה, שהורידו אותו בבכי אל הקבר כשהם סופדין מרה על פטירתו.
על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב, את מקומו ברבנות העיירה שצעדרין מילא הרב רפאל כהן גארמענאוויטש.
כתביו[עריכה]
לאחר פטירתו נמצאו גליונות בכתב ידו בהם מופיעים חידושי תורה שכתב, הכרוכים בגליון נייר שקרא לו בשם "אפיק יהודה", שם גם מופיעים תשובות בהלכה שהשיב לשואליו.
כתב יד זה אבד במהלך מלחמת העולם השנייה, ולא ראה מעולם את אור הדפוס.
מלבד תכריך כתבים זה, מפוזרים חלק מחידושי תורתו במקומות שונים, וביניהם בגליון 'המודיע' שיצא לאור בפולטובה, ובסדרת הספרים 'שדי חמד'.
הערות שוליים
- ↑ למן יוסף בן מיכאל סלאווין משצעדרין, 'המודיע', פולטובה תרע"ב.
- ↑ חלק מההתכתבויות הובאו בספרו של הרב מדיני, 'שדי חמד'.
- ↑ ישנם חילוקי דעות בנוגע לשנת התמנותו, ומי מרבותינו נשיאינו הטיל עליו את התפקיד. על פי 'רשימות דברים' לרב יהודה חיטריק מונה לתפקיד זה עוד על ידי אדמו"ר הצמח צדק, וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו
