פתיחת התפריט הראשי

הבדלים בין גרסאות בדף "טהירו עילאה"

מ
 
(10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{סדר ההשתלשלות}}
 
{{סדר ההשתלשלות}}
'''טהירו עילאה''' הוא כינוי ל[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]]. בקבלת [[מהר"י סרוג]] מבואר שהיא ה[[רשימו]] שנשאר ב[[אויר קדמון]] לאחר שה[[י]] האחרונה של [[שם ס"ג]] שהאירה ב[[עולם המלבוש]] נסתלקה וחזרה לאחר שהאירה את האויר קדמון.
+
'''טהירו עילאה''' הוא כינוי ל[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]]. בקבלת [[מהר"י סרוג]] מבואר שהיא ה[[רשימו]] שנשאר באויר קדמון לאחר ש[[ה"א]] האחרונה של [[שם ס"ג]] שהאירה ב[[עולם המלבוש]] נסתלקה וחזרה לאחר שהאירה את האויר קדמון.
  
 
==ענינו==
 
==ענינו==
טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני ה[[צמצום]]. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין "עצם השמים לטוהר".
+
טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני הצמצום. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין "עצם השמים לטוהר".
  
טהירו עילאה נקרא בשם [[אויר קדמון]] ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. ה[[קו וחוט]] הוא השורש ל[[עשר ספירות]] הגלויות.
+
טהירו עילאה נקרא בשם אויר קדמון ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. הקו וחוט הוא השורש ל[[עשר ספירות]] הגלויות.
  
 
על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת [[אחדות פשוטה]].
 
על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת [[אחדות פשוטה]].
  
במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מ[[עשר ספירות הגנוזות]].  
+
במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מעשר ספירות הגנוזות.  
  
במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת [[אותיות החקיקה]], לעומת עשר הספירות של עולם האצילות שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]].
+
במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת [[אותיות]] החקיקה, לעומת עשר הספירות של [[עולם האצילות]] שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]].
  
טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין [[טהירו תתאה]] הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת [[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]].
+
טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום.
 +
 
 +
בבחינת טהירו עילאה כלול גם בחינת ה[[תענוג הפשוט]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/122a.htm נר מצוה ותורה אור, שער היחוד, קכב, א].}}.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
*[[בריש הורמנותא דמלכא]]
 
*[[בריש הורמנותא דמלכא]]
 +
*[[שעשועי המלך בעצמותו]]
  
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
 
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
 +
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]]
 
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]]
[[קטגוריה:עולמות]]
+
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]

גרסה אחרונה מ־16:28, 9 בפברואר 2024

ענינועריכה

טהירו עילאה הוא בבחינת אור אין סוף עצמו שלפני הצמצום. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין "עצם השמים לטוהר".

טהירו עילאה נקרא בשם אויר קדמון ביחס לקו וחוט שנקרא בשם אור קדמון. הקו וחוט הוא השורש לעשר ספירות הגלויות.

על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת אחדות פשוטה.

במאמר הזוהר "בריש הורמנותא דמלכא" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת אותיות החקיקה, והם עשר ספירות הגנוזות. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת מלכות דאור אין סוף הוא ספירה ומידה העשירית מעשר ספירות הגנוזות.

במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות הפרצופים עתיק יומין ואריך אנפין של עולם האצילות. שפרצופים אלו הם בבחינת אותיות החקיקה, לעומת עשר הספירות של עולם האצילות שהם בבחינת אותיות כתיבה.

טהירו עילאה הוא בבחינת שמי השמים לעומת טהירו תתאה שהוא בבחינת שמים. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל עולמות אבי"ע, כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן הרשימו אחר הצמצום. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום.

בבחינת טהירו עילאה כלול גם בחינת התענוג הפשוט[1].

ראו גםעריכה

הערות שוליים