הבדלים בין גרסאות בדף "זאב דב הלפרין (ירושלים)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(22 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''זאב דב הלפרין''' (מכונה בשם: '''בערל דער מילכיקער''' = בערל החלבן. [[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]]-[[ל' שבט]] [[תשל"ג]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], דור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]].
+
{{מפנה|זאב דוב הלפרין}}
 +
{{אין תמונה}}
 +
ר' '''זאב דב הלפרין''' (מכונה בשם: '''בערל דער מילכיקער''' [= בערל החלבן]; [[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]] - [[ל' שבט]] [[תשל"ג]]) היה חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], דור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]] להוריו הרב צבי הירש ורעייתו פעשה הדסה הלפרין, ונקרא על שם אבי אמו הרב [[זאב דב סלונים (חברון)|זאב דב סלונים]].
+
נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרס"ד]] להוריו הרב [[צבי הירש הלפרין|צבי הירש]] ורעייתו פעשה הדסה הלפרין, ונקרא על שם אבי אמו הרב [[זאב דב סלונים (חברון)|זאב דב סלונים]].
  
 
בילדותו הבחינו הוריו כי ניחן בקול ערב וצירפו אותו למקהלתו של ר' משה לרמן, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבות החסידיות בירושלים, והתבלט בכשרונותיו ובלימודיו.
 
בילדותו הבחינו הוריו כי ניחן בקול ערב וצירפו אותו למקהלתו של ר' משה לרמן, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבות החסידיות בירושלים, והתבלט בכשרונותיו ובלימודיו.
שורה 16: שורה 18:
 
בשנת [[תש"ח]] כאשר פרצה [[מלחמת השחרור]], מסר את נפשו להתרוצץ בין המקלטים ולהעניק סיוע ומצרכי [[מזון]] למשפחות הכלואות במרתפים יחד עם ילדיהם.
 
בשנת [[תש"ח]] כאשר פרצה [[מלחמת השחרור]], מסר את נפשו להתרוצץ בין המקלטים ולהעניק סיוע ומצרכי [[מזון]] למשפחות הכלואות במרתפים יחד עם ילדיהם.
  
נפטר בגיל 69 ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תשל"ג]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. רעייתו נפטרה בשיבה טובה בגיל 100 ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשס"ה]].
+
נפטר בגיל 69 ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תשל"ג]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. רעייתו נפטרה בשיבה טובה בגיל 99 ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשס"ה]].
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
*אחיו, ר' אליהו מיכל הלפרין
+
*בנו, ר' צבי הלפרין, היה חזן חסידי במונטריאול - נפטר י"ג אלול תשע"ב -{{הערה|ניגן את ה"מי יאדיר" בחופת הר' [[יהודה לייב גרונר]], בנוכחות הרבי}}.
*בנו, ר' צבי הלפרין
+
*בנו, ר' חיים משה גדליה הלפרין - נפטר כ"ו תשרי תשנ"ח -.
*בנו, ר' חיים משה גדליה הלפרין
+
*בנו, ר' חנניה יוסף הלפרין.
*בנו, ר' חנניה יוסף הלפרין
+
*בנו, ר' יהושע העשיל הלפרין.
*בנו, ר' יהושע העשיל הלפרין
+
*בנו, הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת [[הגבעה הצרפתית]] ב[[ירושלים]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
*בנו, הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]] - רב שכונת [[הגבעה הצרפתית]] ב[[ירושלים]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
 
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
 
*'''מחצבת''', [[תשורה]] מנישואי שניאור זלמן וקסלשטיין, ט"ז [[סיוון]] תשס"ח, רמת גן (עמוד כז ואילך).
 
*'''מחצבת''', [[תשורה]] מנישואי שניאור זלמן וקסלשטיין, ט"ז [[סיוון]] תשס"ח, רמת גן (עמוד כז ואילך).
 +
 +
==הערות שוליים==
  
 
{{מיון רגיל:הלפרין, זאב דב}}
 
{{מיון רגיל:הלפרין, זאב דב}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
 
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
 
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
 
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
 
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
 
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]

גרסה אחרונה מ־11:03, 21 באפריל 2024

Disambig RTL.svg.png המונח "זאב דוב הלפרין" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זאב דוב הלפרין (פירושונים).

Male no free image yet-he.svg.png

ר' זאב דב הלפרין (מכונה בשם: בערל דער מילכיקער [= בערל החלבן]; כ"ד טבת תרס"ד - ל' שבט תשל"ג) היה חסיד חב"ד תושב ירושלים, דור שישי לאדמו"ר הזקן.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בכ"ד טבת תרס"ד להוריו הרב צבי הירש ורעייתו פעשה הדסה הלפרין, ונקרא על שם אבי אמו הרב זאב דב סלונים.

בילדותו הבחינו הוריו כי ניחן בקול ערב וצירפו אותו למקהלתו של ר' משה לרמן, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבות החסידיות בירושלים, והתבלט בכשרונותיו ובלימודיו.

בשנת תרפ"ג נשא את רעייתו בריינדל לבית משפחת הרב משה גדליה אייזן, ובשמחת החתונה השתתפו הרבנים הראשיים הרב אברהם יצחק קוק והרב יעקב מאיר.

לאחר החתונה התיישב בירושלים, והחל לעסוק לפרנסתו בניהול חלוקת החלב של חברת 'תנובה' בעיר, כאשר ניצל את מעמדו על מנת לדאוג לאברכים בני תורה לפרנסה מכובדת.

במשך שנים ארוכות סבל מחוליים שונים, ובעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ בישראל בשנת תרפ"ט נכנס ליחידות וקיבל את ברכתו, והרבי אף ייעץ לו לנסוע לווינה ולהתרפא שם. כחצי שנה לאחר מכן נסע לווינה ושהה בה במשך שנתיים וחצי במהלכם פגש שוב את אדמו"ר הריי"צ וקיבל את ברכתו, וכן זכה להתברך מפי האדמו"ר מצ'ורטקוב.

בימי החגים, היה נוהג לעבור לפני התיבה בבית הכנסת של חסידי בויאן בשכונת קטמון שבירושלים.

בשנת תש"ח כאשר פרצה מלחמת השחרור, מסר את נפשו להתרוצץ בין המקלטים ולהעניק סיוע ומצרכי מזון למשפחות הכלואות במרתפים יחד עם ילדיהם.

נפטר בגיל 69 בא' דראש חודש אדר תשל"ג ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים. רעייתו נפטרה בשיבה טובה בגיל 99 בי"ז מנחם אב תשס"ה.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • מחצבת, תשורה מנישואי שניאור זלמן וקסלשטיין, ט"ז סיוון תשס"ח, רמת גן (עמוד כז ואילך).

הערות שוליים[עריכה]

  1. ניגן את ה"מי יאדיר" בחופת הר' יהודה לייב גרונר, בנוכחות הרבי