ועד רבני ליובאוויטש
ועד הרבנים הכללי המרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש נוסד בשנת תש"נ במטרה לאגד את כלל רבני חב"ד ליובאוויטש, בארצות הברית וקנדה.
הוועד שימש מעין המשך לוועד רבני ליובאוויטש שהי' בימי הרב זלמן שמעון דווארקין, ונתפרק לאחר פטירתו.
יו"ר הוועד היה הרב חיים מאיר בוקיעט ע"ה, וכסגניו שימשו הרב שניאור זלמן גוראריה ע"ה ויבלחט"א הרב מרדכי דובער אלטיין.
תוכן עניינים
חברי הוועד
חברי הוועד בגלגוליו השונים (חלקם התפטרו, פוטרו או נפטרו): הרב חיים מאיר בוקיעט ע"ה, הרב שניאור זלמן גוראריה ע"ה, הרב יהודה קלמן מארלו ע"ה, הרב שלום דובער גורדון ע"ה, הרב עזריאל זעליג שרפשטיין ע"ה, הרב שלום מרוזוב ע"ה, הרב צבי הירש שוסטרמן ע"ה, הרב ליפמאן שפירא ע"ה, הרב מרדכי דובער אלטיין, הרב אברהם אזדאבא, הרב אברהם יוסף הלר, הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלום בער חייקין, הרב צבי יהודה פוגלמן, הרב יצחק הענדל ע"ה
הרב אברהם דוב העכט, הרב שלום דובער ליפסקער, הרב אלימלך יוסף סילברברג, הרב עזרא שחט, הרב דוד שוחט, הרב משה בוגמילסקי, הרב זושא ווינר, הרב יוסף שוסטרמן, הרב זלמן יצחק פויזנר, הרב יהודה לייב שפירא, הרב ישראל פרידמאן, הרב אברהם קארף.
בין השנים תשנ"ו - תשס"ט עמד בראש הוועד הרב ליפמאן שפירא. את הוועד מנהל כיום הרב נחום יצחק קפלן.
כיום חברים בוועד הפועל של הוועד הרב דוד שוחט מטורונטו, הרב משה בוגמילסקי מקראון-הייטס הרב זושא ווינר והרב יוסף שוסטרמן מבוורלי הילס.
לאחרונה פרשו מוועד הפועל: הרב זלמן יצחק פויזנר מטנסי, והרב יהודה לייב שפירא ממיאמי.
המזכיר הוא הרב נחום שפירא, ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב זלמן שמעון דווארקין.
פולמוסים
א) בשנת תש"נ הרב שניאור זלמן גוראריה חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם שהרבי לא מרוצה מפעולת בד"ץ קראון הייטס, בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני ליובאוויטש כלליים. וכשכתבו לרבי על פתיחת הוועד ועל פעולה ראשונית שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו הי' שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.
ב) בשנת תשנ"ד, בעקבות מכות שקרו בין חסידי חב"ד, חברי הוועד התירו לאגו"ח ללכת לערכאות מבלי ללכת לדי"ת בתחילה, ומיד אח"כ הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו, ומאז פוטר מוועד הרבנים.
ג) בחודש מנ"א תשנ"ד, התחיל הפולמוס אודות הצוואה הבלתי חתומה, מצד אחד חתמו הרבנים יצחק הענדל ע"ה, יהודה קלמן מארלו ע"ה, דוד שחט ויצחק מאיר הרץ שהצוואה אמיתית, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין בבד"ץ קראון הייטס את הרב יהודה קרינסקי, הרב אברהם שמטוב והרב דוד רסקין על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב, וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע לבד"ץ קראון הייטס, כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם").
ד) בשנת תשנ"ז, בעקבות ויכוח על צוואת ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), בד"ץ קראון הייטס התירו להרש"ז גוראריה לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם לאגודת הרבנים והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב". באותה תקופה נפטר הרב אריה לייב קפלן מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב יהודה קלמן מארלו חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).
ה) בשנת תשס"ג, בעקבות מחלוקת בין הרב שלמה קונין והרב שמוליק נפרסטק על בית חב"ד בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [משה בוגומילסקי]] ויהודא לייב שפירא התומך בעמדת הרב קונין, ואח"כ הרבנים האחרים מרדכי אשכנזי ויצחק יהודה ירוסלבסקי טענו שהפסק דין הי' לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד[1].
ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת תשס"ט התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו לייבא רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים בנימין קופרמן, משה הבלין ומרדכי אשכנזי, וכן את הרב אפרים פיקרסקי מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג (דיטרויט) הם איבדו שוב את כבודם, ובשנת תשע"ב רוב השלוחים אינם מתחשבים בהם כלל.
לקריאה נוספת
- קובץ "חוקי ומנהגי הבית דין" בהוצאת ועד רבני ליובאוויטש[2]
- קובץ "האמת והשלום אהבו" - א', בהוצאת הועד למען גלוי האמת והבאת השלום.
- קובץ "האמת והשלום אהבו" - ב', בהוצאת הועד למען גלוי האמת והבאת השלום.
- קובץ "מי ברא אלה", בהוצאת הועד למען קיום הצוואה.
- גליונות "השבוע שחלף"
מכתבים
- אודות שלוחים וגירות: [3], [4]
- אודות פרסום זהותו של משיח: [5]
- אודות לימוד הרמב"ם: [6]
- אמירת תהלים לזכר השלוחים שנרצחו הי"ד: [7]
