הבדלים בין גרסאות בדף "הקדוש ברוך הוא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(איחוד)
 
(38 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
+
{{שמות|}}'''הקדוש ברוך הוא''' הוא כינוי שבו מכונה בורא העולם. כינוי זה בא לבטא את כך שהקדוש ברוך הוא הינו למעלה מכל השגה, שכן תיבת "קדוש" בלשון הקודש משמעותה מופרש ונבדל, כלומר שאין לנו השגה בו. לא ייתכן להשיג את בורא העולם, מכיון שהשגה, רחבה ועמוקה כל שהיא, יכולה להקיף ולהבין מי שהוא בעל גבול, ולא מי שאינו בעל גבול, והוא למעלה מהמושגים שניתנו לשכל להבין.
{{תפילה}}
 
כינוי השם ב[[ספרי החסידות]] ובפי המון העם, נקרא בשם '''הקדוש ברוך הוא'''.
 
  
== אתה קדוש ==
+
==בתורת הקבלה והחסידות==
 +
בתורת הקבלה המושג הקדוש ברוך הוא (ובארמית) מתייחס לגילוי של הקב"ה בעולמות על ידי שבעת מידותיו הקדושות, אשר גילוי זה נקרא כידוע [[זעיר אנפין]], במיוחד כאשר הוא מוזכר יחד עם המילה "שכינתיה" המתיחס להנהגה בה הקדוש ברוך הוא שוכן בעולמו ומסתתר בלבושי העולמות הנקראים [[בי"ע]], אך בחסידות{{הערה|יושר דברי אמת סימן מ"ז אות ל'}} מתבאר כי אין הכוונה דווקא לבחינה זו הנקראת זעיר אנפין, אלא לכל העולמות שמעל בחינת ה[[שכינה]] שהיא מושגת לנבראים, ובעומק יותר - ל[[עצמות ומהות]], שכן '''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה), וכינוי זה נקרא בשם "קדוש" על שם שהוא למעלה מהשגתינו.
  
ענין זה מבואר בברכת אתה קדוש.
+
המילים "ברוך הוא" הם ברכה, על שם הפסוק "זכר צדיק לברכה", שדרשוהו חז"ל על [[הקב"ה]] צדיקו של עולם, שכאשר מזכירים את מציאות הבורא, חלה חובה לברכו ולקדשו.
  
בתפילה אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', ששמך סתם הוא [[הויה|שם הויה]], שבו נכלל גם שם [[הויה דלעילא]], עד לבחינת ה[[אור שלפני הצמצום]], שהוא קדוש ומובדל לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]].
 
 
והוא משום שאתה קדוש, הוא בחינת הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו - שלמעלה מבחינת שמו, כלומר שאפילו בחינת זיוו והודו לא היו העולמות יכולים לקבל ממנו כלל.
 
 
אך בכל זאת אינו דומה הקדושה דשמך להקדושה דאתה, שלכן מחלקים לשני פעמים קדוש, כי, אף על פי שגם שמך הוא קדוש ומובדל כו', בכל זאת, מכיןו שהינו אור וגילוי בלבד, הרי יש לו איזה שייכות כל שהיא.
 
 
== ושמך קדוש ==
 
 
ענין מה שאנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', דגם בחינת שמו קדוש ומובדל.
 
 
זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות.
 
 
הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר דהמלך המרומם '''לבדו''' -  רק בבחינת [[מקיף]], - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, שזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]] כו'.
 
 
והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לזה שייכות אל העולמות דאין מלך בלא עם כו', שגם הרוממות הוא מה שמרומם מעם כו' ע"כ הארה מזה בא בבחי' קירוב בגילוי.
 
 
==הגדול==
 
'''הגדול''' היא מדת '''הגדולה''', אחד מהשבחים שמכנים את [[הקב"ה]] ב[[ברכה ראשונה]] שב[[תפילת שמונה עשרה]].
 
 
מהות מדה זו היא מדת [[חסד]] והתפשטות החיות בכל העולמות, ובריאת ברואים לאין קץ ותכלית, והוויתם ברואים מאין ליש, וקיומם בחסד חנם.
 
 
מדה זו נקראת גדולה כי באה מגדולתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכאמור בפסוק גדול ה' ולגדולתו אין חקר.
 
 
מסיבה זו, משפיעה מידה זו חיות והתהוות מאין ליש ל[[עולמות]] ו[[נברא|ברואים]] אין קץ, מכיון שהיא באה מטובו האין סופי של הקב"ה, שטבע הטוב להטיב.<REF>[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']]</REF>
 
 
== מקורות ==
 
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/25/184&search=%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9 אדמו"ר הרש"ב]
 
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/177&search=%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9 תורת מנחם]
 
*[[אגרת הקודש - פרק ז']]
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
+
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
 +
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־09:48, 6 במרץ 2024

שמותיו של הקב"ה
7 שמות שאינם נמחקים
הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום

הקדוש ברוך הוא הוא כינוי שבו מכונה בורא העולם. כינוי זה בא לבטא את כך שהקדוש ברוך הוא הינו למעלה מכל השגה, שכן תיבת "קדוש" בלשון הקודש משמעותה מופרש ונבדל, כלומר שאין לנו השגה בו. לא ייתכן להשיג את בורא העולם, מכיון שהשגה, רחבה ועמוקה כל שהיא, יכולה להקיף ולהבין מי שהוא בעל גבול, ולא מי שאינו בעל גבול, והוא למעלה מהמושגים שניתנו לשכל להבין.

בתורת הקבלה והחסידות[עריכה]

בתורת הקבלה המושג הקדוש ברוך הוא (ובארמית) מתייחס לגילוי של הקב"ה בעולמות על ידי שבעת מידותיו הקדושות, אשר גילוי זה נקרא כידוע זעיר אנפין, במיוחד כאשר הוא מוזכר יחד עם המילה "שכינתיה" המתיחס להנהגה בה הקדוש ברוך הוא שוכן בעולמו ומסתתר בלבושי העולמות הנקראים בי"ע, אך בחסידות[1] מתבאר כי אין הכוונה דווקא לבחינה זו הנקראת זעיר אנפין, אלא לכל העולמות שמעל בחינת השכינה שהיא מושגת לנבראים, ובעומק יותר - לעצמות ומהות, שכן עַצְמוּת וּמַהוּת הוא כינוי בו נתכנה בספרי הקבלה ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מכל יכולת תפיסה אנושית בהסתייגות מלאה גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה), וכינוי זה נקרא בשם "קדוש" על שם שהוא למעלה מהשגתינו.

המילים "ברוך הוא" הם ברכה, על שם הפסוק "זכר צדיק לברכה", שדרשוהו חז"ל על הקב"ה צדיקו של עולם, שכאשר מזכירים את מציאות הבורא, חלה חובה לברכו ולקדשו.

הערות שוליים

  1. יושר דברי אמת סימן מ"ז אות ל'