גן ישראל נתיבות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו הקעמפ

גן ישראל נתיבות הינו דיי קעמפ חסידי לילדי הציבור החרדי בעיר נתיבות הנותן להם מאורה של תורת החסידות.

הקעמפ בניהול תלמידי ישיבת תומכי תמימים קריית גת, ובשיתוף מנהל בית חב"ד המרכזי בנתיבות, הרב ישר אדרעי ופועל תחת הדרכתו של הרב יוסף יצחק גנזבורג ובעידודו של החיד"א אברג'ל.

צוות הקעמפ שמים דגש רב על הווי חסידי איכותי, שיאפשר לילדים להתחבר בקלות לתורת החסידות ויקשר אותם לרבי, שילדי הקעמפ יקבלו את המיטב בגשמיות וברוחניות. בשילוב תוכן ערכי וחוויתי גם יחד.

היסטוריית הקעמפ

גן ישראל נתיבות תשע"ט
גן ישראל נתיבות תש"פ
גן ישראל נתיבות תשפ"א
גן ישראל נתיבות תשפ"ב

הקעמפ פתח את שעריו לראשונה בשנת תשע"ז במתכונת קייטנת קיץ ביוזמתם של התמימים מאור פרץ ומענדי יעקובוביץ.

בשנים תשע"ז ותשע"ח פעל הקעמפ בתלמוד תורה חב"ד בעיר. בכמות קטנה יחסית של ילדים.

בשנת תשע"ט גדל מספר ילדים בסדר גודל של 60 ילדים והקעמפ עבר למתחם המרווח של ישיבת "אוהל משה - ברכת ה'" בשדות נגב.

במהלך חג החנוכה תש"פ התקיים כינוס עבור כלל ילדי הקעמפ וחבריהם במבנה החדש של בית חב"ד המרכזי בעיר. הקעמפ הפעיל תוכנית קיץ תחת השם "מאירים" ובנוסף פתח קו המאפשר לילדים ללמוד פרשת שבוע ולשמוע סיפורים חסידים ולהשתתף בשאלות טריווייה הנושאים פרסים.

על אף המגבלות של מגפת הקורונה, באותה שנה היה הקעמפ בין הקעמפים היחידים בארץ שפעלו במתכונת פיזית תוך שמירה על כללי משרד הבריאות. בעקבות כך הוגבל מספר הילדים ל-30.

בחול המועד פסח תשפ"א היה שותף להפעלת ישיבת בין הזמנים בעיר.

בקייץ תשפ"א לקראת פתיחת הקעמפ נפתח אתר אינטרנט חדש המתעד את פעולת הקעמפ ושלל תוכנו וכן עבור הרשמה לקעמפ, עדכונים ותיעוד מהשטח.

בשנה זו שולשה כמות הילדים לכ-90 ילדים והוא התקיים בקמפוס 'ישיבת הנגב - שכר-שכיר'.

בקייץ תשפ"ב בהמשך לשנת ה120 להולדת הרבי נעשו מאמצים גדולים, ובקעמפ השתתפו מעל 120 ילדים. הקעמפ עבר חזרה לשטח הישיבה והתלמוד תורה 'אוהל משה' בשדות הנגב[1].


מפעם לפעם מתקיים מטעם הקעמפ כינוס לילדי נתיבות לרגל יומי דפגרא ועוד [2].

הוצאה לאור

שנת תשע"ח הוציא הקעמפ עלון בשם 'להתענג'.

שנת תשע"ט התחדש העלון הוחלף לשם 'ממשיכים בקרב'

משנת תשפ"ב התרחב ההעלון בכוחות מחודשים ויוצא בהקפדה מידי חודש לחיילי הקעמפ.

העלון מלא וגדוש בתוכן חסידי, חווייתי וזכרונות מהוויי הקעמפ[3].

קישורים חיצוניים

כתבות

הערות שוליים