ברוך שיפרין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

[[קובץ:Shifrin, Baruch 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך שיפרי] הרב ברוך שיפרין ([[כ"ו סיו] [[תרס"] - [[כ' תשר] [[תשמ"]), מחסידי חב"ד ב[[ויטבס] שעסק בהחזקת היהדות בעיר במסירות נפש, זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסו] אביו של [[הרב] בימיו האחרונים בגלות ועסק בקבורתו, גבאי ה'פלעצעל' בפריז, ו[[שד"] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא] ומרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש. באחרית ימיו התגורר בשיכון חב"ד ירושלים ועסק בהקמת מקווה הטהרה שע"י בית הכנסת.

תולדות חיים

[[קובץ:Shifrin, Baruch 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך בצעירות] נולד ב[[כ"ו סיו] בשנת [[תרס"] ב[[עייר] [[פריט] שב[[רוסי] הלבנה. היה מקושר ודבוק ל[[רבותינו נשיאינ], בעל רגש גדול ופעל מתוך [[מסירות נפ] עבור ישיבות תומכי תמימים.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. הוא נדד הרחק מביתו בכדי ללמוד תורה. בתחילה למד ב[[תומכי תמימים קרעמנצ'ו] לאחר מכן הגיע ל תומכי תמימים חרקוב ומשם לתומכי תמימים נעוועל.

בשנות בחרותו זכה להגיע אל אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב ולאחר מכן בלנינגרד וזכה ממנו לקירובים מיוחדים. באחת ה[[יחידות|יחידויו] זכה לקבל דולר אמריקאי. דולר זה נשמר מכל משמר, ועל אף כל התלאות וטלטולי הדרך הוא נשמר ונמצא כיום אצל צאצאיו. קירוב אחר היה בעת [[הבדל] ב[[מוצאי שב] בבית אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד, לפני שהתחילו הבדלה חיפש אדמו"ר הריי"צ את ר' ברוך עד שמצאו בין הקהל הרב שהצטופף מסביב וקרא לו להחזיק את נר ההבדלה.

ב[[י"ד כסלו תרפ"], יום ה[[נישואי] של [[הרב], נשא את רעייתו מרת סוניה בתו של הרב [[אליהו פא]. את מקום מגוריו קבע ב[[ויטבס].

בעסקנות הכלל

זמן קצר לאחר מכן הצטרף ר' ברוך לעבודת חמיו - איסוף כספים עבור הישיבות המחתרתיות. ר' ברוך התמסר לעבודת קודש זו, הוא פעל במרץ להשגת הכספים ולהעברתם ליעדם. הכול נעשה בחשאיות גמורה כך שעין זרה לא תשלוט בישיבה ובתומכיה. ב[[חודש אד] תרצ"א גילתה [[המשטרה החשאי] את דבר קיומה של הישיבה בעיר ויטבסק, ובגין כך נעצר חמיו ר' אלי פאר, כמו עסקנים רבים אחרים. ר' ברוך שהבין כי טבעת החנק מתהדקת סביב צוארו, נמלט מבית חמיו יחד עם רעייתו וביתם תמרה. הם גרו בדירת מסתור במשך שלושה שבועות, עד שנעצר. הוא לא ענה לשאלות החוקרים והכחיש מכל וכל קשר לעסקנות בכלל ולישיבות תומכי תמימים בפרט. חודש שלם סבל מחקירות ועינויים עד ששוחרר.

באותם שנים נותר הוא בין העסקנים היחידים שדאג למען החזקת היהדות בעיר. עיקר עיסוקו היה אחזקת ה[[מקוו]. ר' ברוך טיפל במקווה היחידה שנותרה בויטבסק. בעיר היו מקוואות רבים אלא שכולם נסגרו על ידי השלטונות הקומוניסטים, ורק [[מקוו] זו בחצר [[בית הכנס] שהיה ברחוב בו גר ר' ברוך נותרה פתוחה.

לאחר תקופה עבר בהוראת הרבי הריי"צ ללנינגרד, בכדי לחמוק משירות בצבא האדום.

בימי [[השוא] הביא לקבורת ישראל את אלפי הגופות שהגיעו לבית הכנסת בעת ה'בלוקדה' - המצור על לנינגרד.

בזמן המצור הצליח לצאת מלנינגרד ונדד עם בני משפחתו עד קזחסטן הרחוקה. שם הגיע לכפר אילי, כפר קטן כשמונים קילומטר מאלמא אטא - בירת קזחסטן. בכפר התגוררו פליטים יהודיים שנמלטו מ[[פולי] שנכבשה על ידי הנאצים ימ"ש. משפחה חב"דית אחת גרה בכפר - משפחתו של ר' אליעזר קובלנוב. חלק מהיהודים הפולניים היו שומרי מצוות ובמקום אורגנו מניינים לתפילות.

במחיצת רבי לוי יצחק

המקום הקטן הקשה על שמירת אורח חיים מלא של תורה ומצוות מבלי לעורר שימת לב מיוחדת, ובשל כך לאחר זמן קצר עבר עם משפחתו להתגורר בעיר - אלמא אטא. שם זכה להיות במחיצתו של הגאון הרב [[לוי יצחק שניאורסו] אביו של הרבי, שהוגלה לקזחסטן בעוון הפצת יהדות בעיר מגוריו יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק).

את בנו הירשל היה לוקח עמו להתפלל עם רבי לוי יצחק. במשך השנים סיפר ר' ברוך בגעגועים כיצד היה רבי לוי יצחק מתוועד עם החסידים המעטים שהיו גרים בעיר. פעם התבטא כי סגנון ההתוועדויות של הרבי בהם נלקח התאריך, היום בשבוע וכדו' ומזה לומדים רמזים '[[ובכ]' בעבודת ה'. "זה נשמע כמו שרבי לוי יצחק מדבר מתוך גרונו של הרבי. זה היה סגנון ההתוועדויות שלו".

ר' ברוך זכה לשמש את אביו של הרבי ולהיות במחיצתו עד היום האחרון. בכ' אב תש"ד הסתלק לבית עולמו ור' ברוך זכה לעסוק בקבורתו.

שד"ר ישיבות תומכי תמימים

בתום [[השוא] יצא מברית המועצות והשתקע בפאריז שבצרפת. בפריז היה גבאי של הבית כנסת ב'פלעצל' בו התפללו [[רבותינו נשיאינ].

אירלנד הייתה תחנה הבאה בחייו. ר' ברוך כמו כמה מהחסידים שהתגוררו ב[[צרפ] נסעו לאירלנד בכדי להתעסק במלאכת השחיטה. ר' ברוך קיבל לכך את ברכת אדמו"ר הריי"צ, והוא נסע לשם לבדו, כשבני המשפחה נשארים בפריז. באירלנד שהה כשנתיים ושב לצרפת.

עיקר עיסוקו ב[[צרפ] היה גיוס כספים לישיבות תומכי תמימים. פעולה זו נעשתה בשני מישורים. גיוס כספים לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא] שבצרפת, וגיוס כספים לישיבות תומכי תמימים הכוללים ו[[בית ספר למלאכ] בניהולו של הרב אפרים וולף. את התרומה למכונת הדפוס הראשונה בבית הספר לדפוס בבית ספר למלאכה - היה הוא שהשיג.

מכניס אורחים גדול היה. בכל יום היו ר' ברוך ורעייתו סוניה מביאים עניים ומסכנים בכדי שיאכלו על שולחנם.

בפעם הראשונה [[נסיעה לרבי|נסע לרב] לקראת [[י"ט כסל] תש"כ, אז גם זכה להיכנס ל[[יחידו].

בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים, קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת חב"ד בשיכון חב"ד ירושלים, והתמסר להחזקת ה[[מקווה טהר] שעל יד בית הכנסת, בשנותיו האחרונות קיבל עזרה רפואית מהרופא החב"די ד"ר ר' גדליה מזל, אותו הכיר משנותיו באלמא אטא לצד רבי לוי יצחק.

פטירתו

ב[[יום חמיש] חול המועד סוכות - [[כ' תשר] בשנת [[תשמ"], השיב את נשמתו ליוצרה.

משפחתו

  • בנו ר' [[צבי הירש שיפרי], [[ברוקלי] [[ניו יור].
  • גיסו, הרב [[מיכאל ליפסק] - שליח אדמו"ר הריי"צ והרבי ל[[מרוק]
  • בתו מרת רבקה (ריבה), רעיית ר' [[דוד אליהו משה יוני] - אנטוורפן, בלגיה
  • חתנו, ר' [[זאוויל איידלקו] - פריז, צרפת

ראו גם

  • שניאור ברגר, גזע חסידים, בהוצאת המשפחה, תשס"ז
  • [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממ]


[[קטגוריה:משפחת פא] [[קטגוריה:משפחת שיפרי] [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדול] [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצו] [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"] [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"]