הבדלים בין גרסאות בדף "ברוך מרדכי אזרחי"
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*'''ברכת מרדכי''' - על ה[[תורה]] | *'''ברכת מרדכי''' - על ה[[תורה]] | ||
*'''ברכת מרדכי''' - על ה[[מועדים]] | *'''ברכת מרדכי''' - על ה[[מועדים]] | ||
| + | ==חלק מאמרותיו השנונות== | ||
| + | *הוא רגיל תמיד לכתוב חידושי תורה. את חידושי התורה שלו, גם כשהוא טס לחוץ לארץ והוא טס הרבה, הוא תמיד יושב וכותב במטוס. פעם אחת בנו סיפר, שהוא ישב וכתב במשך שעות, ולפני הנחיתה הוא אומר לבנו "תגיד לטייס שעוד לא ינחת כי עדיין לא סיימתי לכתוב..." | ||
| + | *באחד מהועדים שלו אמר לתלמידיו, כי מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא קנח, ב) אמר רבי זירא שמע מינה "אוירא דארץ ישראל מחכים"(כלומר "האויר של ארץ ישראל מחכים") זה לא נאמר על בני ברק, וכששאלוהו תלמידיו לטעם הדבר, אמר להם, "כי בבני ברק אין אויר" מחמת דוחס המקום ומזג האויר האביך שם. | ||
| + | * לפני כ30 שנה לא התירו להיכנס לכותל בחג הסוכות בבוקר עם רכבים פרטיים אפילו לאנשי ציבור ורבנים, אלא רק בתחבורה ציבורית של אוטובוסים של [[אגד]], והוא נאלץ לרדת בשער יפו ולעלות לאוטובוס יחד עם ארבעת המינים, מיד אמר לנהגו לאחר שעלה לאוטובוס, אני מבין לרוחם של הנהלת אגד שהכריחה אותנו לבוא באוטובוס של אגד כי רק בגללם כעת הבנתי דברי הגמרא כי הם סוברים כשיטה המובאת בתלמוד מסכת סוכה (לא, ב) "הואיל ואמר רבי יהודה לולב צריך אגד" ושם הכוונה אגודה וקשירה, והוא פירש בבדיחותא "לולב צריך חברת אגד" לנסיעה דווקא ולא רכב פרטי. | ||
| + | *לאחד שהקשה לו בשיעור בדברי הבל אמר לו "דבריך אינם אפילו בגדר שטויות" לאחר שפעם נוספת הקשה לו קושיא במהלך השיעור נענה לו רבו ואמר לו; "רק עכשיו זכית שדבריך זכו להיכנס לגדר קושיית שטות והבל". | ||
| + | * לבחור אחד שהעיז להיכנס לישיבה עם מכנסיים בצבע ירוק זית דבר שאינו מקובל אפילו בישיבות מודרניות, ראהו רבו ולא העיר לו כלום, שאלוהו התלמידים, "אתה שתמיד מדבר על גדלות האדם וכבודו איך זה שלא הערת לאחד כזה שבא בצורה כזו משונה בלבוש מכנסיים בצבע ירוק זית דבר שאינו מקובל כלל בחברה הישיבתית", נענה ואמר להם איני יכול להעיר לבחור כזה מכיון שיש לו "תורת מיגו" וסומך על מיגו (מיגו הוא כלל בצורת הקניני ממון), וכששאלוהו איזה מיגו, נענה ואמר להם, בחור שיש לו כזו תעוזה לבוא עם מכנסיים בצבע ירוק זית יכל גם בתעוזה שלו להיכנס עם מכנסיים בצבעים וורודים, ואם כן שלא בא במכנסיים בצבעים ורודים אלא בירוק כזית אם כן יש לו "מיגו שיכל לבוא בוורוד ולא בא" ועל כן אני לא מעיר לו. | ||
| + | * פעם נענה בבדיחותא ואמר; בפיוט יה ריבון עלם שרים "ואפק עת עמך מיגו גלותא" (כלומר הוציא את עם ישראל מתוך הגלות) ולכאורה הוי "מיגו להוציא", ו[[מיגו להוציא]] לא אמרינן (ראה תוספות ראש בבא מציעא), והשיב, כיון שיש להקב"ה [[חזקת מאריה קמא]] עלינו הוי מיגו להחזיק, וממילא מיגו כזה כן אומרים ולכן מבקשים "ואפיק על עמך מיגו גלותא". | ||
| + | *"זה הפשט שאני חידשתי הוא הפשט האמיתי היחיד בדברי הרמב"ם" ואפילו יבוא הרמב"ם ויגיד "לא לזה התכוונתי", אגיד לו "מה ספרדי מבין בדברי הרמב"ם לעומתי ראש ישיבה ליטאית". | ||
| + | *יש אומרים שאמר; "למה הראשי ישיבות מצילים בדרך כלל את הרמב"ם מהשגות הראב"ד"? התשובה "כי הרמב"ם הציל אותם" כי יש על מה למסור שיעור כללי. | ||
| + | |||
| + | = | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־10:01, 30 באוקטובר 2022
הרב ברוך מרדכי אזרחי, הוא ראש ישיבת "עטרת ישראל" בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
תולדות חיים
הרב אזרחי נולד בשנת תרפ"ט, בפתח תקווה לישראל והינדא אזרחי. בצעירותו עברה משפחתו לירושלים. למד בישיבת חברון עד גיל 28 אז נשא את בתו של הרב מאיר חדש, המשגיח של הישיבה.
החל למסור שיעורים בישיבת חברון ולבני ה"קיבוץ" בישיבת כנסת חזקיהו שבכפר חסידים. בשנת תשכ"ד ייסד את תנועת "בני תורה".
בשנת תשל"ו ייסד את ישיבת עטרת ישראל (על שם אביו). הוא נחשב לאחד מחשובי ראשי הישיבות בציבור הליטאי.
קשריו עם חסידות חב"ד
הרב אזרחי ביקר ב770 בשנת תשל"ד כשהוא משתתף בהתוועדות של הרבי ויושב לידו על הבימה. באותה הזדמנות הוא אף נכנס אל הרבי ליחידות.
במהלך ביקור בארגנטינה בתשע"ב ביקר בכולל החב"די בבואנוס איירס ומסר באוזני האברכים שיעור תורני מעמיק בנושא הלכות ביעור חמץ.
במהלך ביקור בגרמניה סייר במוסדות חב"ד בעיר דרזדן בראשות השליח ורב העיר הרב שניאור הבלין שסקר בפניו את הפעילות החב"דית בעיר, ואף חנך יחד עימו את מקווה הטהרה החב"די שנבנה בעיר. בהמשך הביקור במעמד סיום הש"ס שהתקיים בעיר ישב הרב אזרחי לצד השליח, ובנאומו אמר: "אם רב המקום מזמינני לחנוך מקווה טהרה בעיר הזו, זהו הסימן המובהק ש'נצח ישראל לא ישקר".
בכ' מנחם אב תשע"ג היה מאורחי הכבוד של מעמד ה"ירחי כלה" בישיבה בכפר חב"ד המקיים לרגל היארצייט של רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי ומסר באזוני הנוכחים שיעור מעמיק. הופעתו בכפר חב"ד הייתה להפתעה.
בחודש אב תשע"ה לפני צאתו למסע להשטתחות על קברי צדיקים בפולין נשא שיחת חיזוק לתלמידי הישיבה בו חידד כי מטרתו ללמוד מגדולי החסידות הטמונים בפולין וללכת בדרכיהם. הרב אזרחי ציין כי עולם החסידות - עולמם של גדולי החסידות הטמונים בפולין הוא "עולם מופלא" וש"עבודת השם התרכזה בעולם החסידות".
כמה פעמים נצפה הרב אזרחי מנגן בדביקות את הניגון צמאה לך נפשי שלימד הרבי, הן באופן פרטי והן בהשתתפות תלמידיו ובנוכחות ציבור ליטאי גדול[1].
בט' אייר תשפ"ב נעצר על יד דוכן חב"ד בשדה התעופה בניו יורק וקיבל כרטיס עם תמונת הרבי הכיתוב "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" מצד אחד ותפילת הדרך מהצד האחר[2].
ספריו
חלק מאמרותיו השנונות
- הוא רגיל תמיד לכתוב חידושי תורה. את חידושי התורה שלו, גם כשהוא טס לחוץ לארץ והוא טס הרבה, הוא תמיד יושב וכותב במטוס. פעם אחת בנו סיפר, שהוא ישב וכתב במשך שעות, ולפני הנחיתה הוא אומר לבנו "תגיד לטייס שעוד לא ינחת כי עדיין לא סיימתי לכתוב..."
- באחד מהועדים שלו אמר לתלמידיו, כי מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא קנח, ב) אמר רבי זירא שמע מינה "אוירא דארץ ישראל מחכים"(כלומר "האויר של ארץ ישראל מחכים") זה לא נאמר על בני ברק, וכששאלוהו תלמידיו לטעם הדבר, אמר להם, "כי בבני ברק אין אויר" מחמת דוחס המקום ומזג האויר האביך שם.
- לפני כ30 שנה לא התירו להיכנס לכותל בחג הסוכות בבוקר עם רכבים פרטיים אפילו לאנשי ציבור ורבנים, אלא רק בתחבורה ציבורית של אוטובוסים של אגד, והוא נאלץ לרדת בשער יפו ולעלות לאוטובוס יחד עם ארבעת המינים, מיד אמר לנהגו לאחר שעלה לאוטובוס, אני מבין לרוחם של הנהלת אגד שהכריחה אותנו לבוא באוטובוס של אגד כי רק בגללם כעת הבנתי דברי הגמרא כי הם סוברים כשיטה המובאת בתלמוד מסכת סוכה (לא, ב) "הואיל ואמר רבי יהודה לולב צריך אגד" ושם הכוונה אגודה וקשירה, והוא פירש בבדיחותא "לולב צריך חברת אגד" לנסיעה דווקא ולא רכב פרטי.
- לאחד שהקשה לו בשיעור בדברי הבל אמר לו "דבריך אינם אפילו בגדר שטויות" לאחר שפעם נוספת הקשה לו קושיא במהלך השיעור נענה לו רבו ואמר לו; "רק עכשיו זכית שדבריך זכו להיכנס לגדר קושיית שטות והבל".
- לבחור אחד שהעיז להיכנס לישיבה עם מכנסיים בצבע ירוק זית דבר שאינו מקובל אפילו בישיבות מודרניות, ראהו רבו ולא העיר לו כלום, שאלוהו התלמידים, "אתה שתמיד מדבר על גדלות האדם וכבודו איך זה שלא הערת לאחד כזה שבא בצורה כזו משונה בלבוש מכנסיים בצבע ירוק זית דבר שאינו מקובל כלל בחברה הישיבתית", נענה ואמר להם איני יכול להעיר לבחור כזה מכיון שיש לו "תורת מיגו" וסומך על מיגו (מיגו הוא כלל בצורת הקניני ממון), וכששאלוהו איזה מיגו, נענה ואמר להם, בחור שיש לו כזו תעוזה לבוא עם מכנסיים בצבע ירוק זית יכל גם בתעוזה שלו להיכנס עם מכנסיים בצבעים וורודים, ואם כן שלא בא במכנסיים בצבעים ורודים אלא בירוק כזית אם כן יש לו "מיגו שיכל לבוא בוורוד ולא בא" ועל כן אני לא מעיר לו.
- פעם נענה בבדיחותא ואמר; בפיוט יה ריבון עלם שרים "ואפק עת עמך מיגו גלותא" (כלומר הוציא את עם ישראל מתוך הגלות) ולכאורה הוי "מיגו להוציא", ומיגו להוציא לא אמרינן (ראה תוספות ראש בבא מציעא), והשיב, כיון שיש להקב"ה חזקת מאריה קמא עלינו הוי מיגו להחזיק, וממילא מיגו כזה כן אומרים ולכן מבקשים "ואפיק על עמך מיגו גלותא".
- "זה הפשט שאני חידשתי הוא הפשט האמיתי היחיד בדברי הרמב"ם" ואפילו יבוא הרמב"ם ויגיד "לא לזה התכוונתי", אגיד לו "מה ספרדי מבין בדברי הרמב"ם לעומתי ראש ישיבה ליטאית".
- יש אומרים שאמר; "למה הראשי ישיבות מצילים בדרך כלל את הרמב"ם מהשגות הראב"ד"? התשובה "כי הרמב"ם הציל אותם" כי יש על מה למסור שיעור כללי.
=
הערות שוליים
- ↑ לדוגמה: הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר על ידי הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת "עטרת ישראל"
- ↑ [https://col.org.il/feed/p/7841 הרב אזרחי בדוכן חב"ד בשדה התעופה
