בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דברים חוזרים על עצמם שוב ושוב, לפעמים ראים סותרים. לדוגמא: יש שני ועדים שהרבי הקים? ועד ציבורי וועד לכולל?.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

מבנה בית הכנסת

בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת של חב"ד ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. הוא ממוקם ברחוב חב"ד בקומה שנייה, מול בית הכנסת החורבה, במקום שכונה "חצר חב"ד". נוסד במנחם אב תרל"ט (1879). לבית כנסת מוכנסים כל ספרי התורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל

היסטוריה

השד"ר הרב שניאור זלמן, מחסידי חב"ד, יצא לחו"ל על מנת לממן את נשואי בניו וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב"ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע לבומביי ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי עיראק: משפחת ששון ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד וכך בית הכנסת נוסד במנחם אב תרל"ט.

לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם:

• מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.
• מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו

וכן למעלת אחיו הגבירים.

בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה, בכל השבתות והחגים ומי שברך לאליהו טכבטד אחיו.

בסוף הכתובת כלולה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.

שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך ייעודו היה לקהילת חב"ד מעת הקמתו, על ידי אדמו"ר הצמח צדק. בשנת תרפ"ח שונה שמו של בית הכנסת לבית הכנסת צמח צדק על שם מקימו.

בשנת תש"ח, בעת הקרבות, עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס. מיד לאחר מלחמת ששת הימים חודשה פעילות בית הכנסת על ידי קבוצת חסידי חב"ד, בראשם הרב משה צבי סגל, שגייס לשם כך סיוע כספי גדול.

בשנת תשכ"ח יסד הרבי ועד שיפעיל את כולל צמח צדק להפצת המעיינות ולעשיית מעשים טובים. בראש הכולל עומד כיום הרב יוסף צבי סגל.

בר"ח אלול תשל"ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים על פי הוראת הרבי.

המבנה

המבנה נקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה: מקווה טהרה לנשים, מקווה מים, בור מים ובית תפילה לנשים. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה, בית הכנסת ובית הוועד.

אישי בית הכנסת

רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת תרנ"ב (1892) ומונה לראש כולל חב"ד בעיר ורב בית הכנסת.

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, ששימש כרב הכותל עד למלחמת העצמאות, היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.

כיום משמש הרב עדין אבן ישראל כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו בשבת שובה ובשבת הגדול.

ועד הציבורי למען הבית כנסת

בב' ניסן תשכ"ח הקים הרבי ועד שידאג לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו:

• נציג כולל חב"ד: הרב עזריאל זעליג סלונים.
• נציג חברון ותורת אמת ירושלים: הרב שלמה יוסף זווין.
• נציג תומכי תמימים: הרב אפרים וולף.
• נציג כפר חב"ד: הרב זושא וילימובסקי.
• נציג אגודת חסידי חב"ד: הרב אברהם פריז.

ליו"ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים.

ספר תורה מהרבי

לאחר מלחמת ששת הימים בתשכ"ז, שבו אליו חסידי חב"ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב"דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי ספר תורה על ידי הרב יעקב יהודה מאיעסקי, שכיהן כמנהל רוחני במוסדות בית רבקה בקראון הייטס. ספר התורה הגיע למחרת שושן פורים תשכ"ט.

בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מהכותל המערבי בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת "צמח צדק".

ראו גם

• בית כנסת צמח צדק (צפת)

קישורים חיצוניים

• בית הכנסת הצמח צדק בספר תולדות חב"ד בארץ הקודש. פרק בתי כנסת חב"ד בירושלים (חמשה פרקים מתוך שישה עוסקים בבית הכנסת הצ"צ)
• ייסוד כולל "צמח צדק" בירושלים העתיקה, גיליון התקשרות מס' 725, מדור ניצוצי רבי
• מכולל "צמח צדק" תצא תורה, גיליון התקשרות מס' 726, מדור ניצוצי רבי