הבדלים בין גרסאות בדף "אליהו בלטקין"
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ר' '''אליהו | + | ר' '''אליהו בלטקין''' מחסידי חב"ד ב[[לנינגרד]]. נאסר על ידי שלטונות הקומוניסטים ב[[רוסיה]] ועקבותיו לא נודעו. |
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | לאחר מאסרו ברחה אשתו יחד עם ילדיה מהבית אך בנו מנחם מענדל נשאר מאחור, הבן אומץ על ידי משפחה רוסית אשר לא הסכימה להחזירו לחיק משפחתו. לבסוף לאחר נדודים וטלטולים רבים חזר לחיק היהדות לאחר המלחמה ונשא את בתו של ר' [[רפאל אליעזר רקסין| | + | לאחר מאסרו ברחה אשתו יחד עם ילדיה מהבית אך בנו מנחם מענדל נשאר מאחור, הבן אומץ על ידי משפחה רוסית אשר לא הסכימה להחזירו לחיק משפחתו. לבסוף לאחר נדודים וטלטולים רבים חזר לחיק היהדות לאחר המלחמה ונשא את בתו של ר' [[רפאל אליעזר רקסין|אליעזר רסקין]]. |
אשתו ושאר הילדים הטלטלו בין חסידי חב"ד ברוסיה ויצאו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה של שנת תש"ו]]. בתו לאה נישאה לר' [[יואל איידלמן]]{{הערה|אלה תולדות פרץ.}}. | אשתו ושאר הילדים הטלטלו בין חסידי חב"ד ברוסיה ויצאו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה הגדולה של שנת תש"ו]]. בתו לאה נישאה לר' [[יואל איידלמן]]{{הערה|אלה תולדות פרץ.}}. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
{{מיון רגיל:בלטקין, אליהו}} | {{מיון רגיל:בלטקין, אליהו}} | ||
| − | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | ||
גרסה מ־05:43, 27 ביולי 2020
ר' אליהו בלטקין מחסידי חב"ד בלנינגרד. נאסר על ידי שלטונות הקומוניסטים ברוסיה ועקבותיו לא נודעו.
תוכן עניינים
תולדותיו
לפני שהתקרב לחב"ד התגורר באחד מערי וואהלין. פעם אחת נסע להשתטח על ציון הבעל שם טוב במז'יבוז' וביקש שיודיע לו מיהו 'צדיק הדור'. כעבור זמן הופיע הבעל שם טוב בחלומו ואמר לו שיסע ללנינגרד.
כאשר הגיע ללנינגרד החל לשאול אנשים בבית הכנסת מיהו צדיק הדור עד שאחד מהם הפנה אותו לרבי הריי"צ. לאחר שסיפר לרבי את סיפורו ציווה עליו הרבי שיסע לנעוול, שם התקרב על ידי החסידים שהיו שם לחסידות.
לאחר זמן שב ללנינגרד והתחתן עם מרת חיה גנעשא שהייתה אחיינית של ר' אליהו חיים רויטבלט, ונולדו לו חמישה ילדים.
בכדי להיפטר מחובת הגיוס זייף מסמכים, ובתחילת תש"ב נאסר ועקבותיו לא נודעו.
משפחתו
לאחר מאסרו ברחה אשתו יחד עם ילדיה מהבית אך בנו מנחם מענדל נשאר מאחור, הבן אומץ על ידי משפחה רוסית אשר לא הסכימה להחזירו לחיק משפחתו. לבסוף לאחר נדודים וטלטולים רבים חזר לחיק היהדות לאחר המלחמה ונשא את בתו של ר' אליעזר רסקין.
אשתו ושאר הילדים הטלטלו בין חסידי חב"ד ברוסיה ויצאו ביציאה הגדולה של שנת תש"ו. בתו לאה נישאה לר' יואל איידלמן[1].
נתינת שם על שמו
כאשר נולד לחתנו בן בשנת תשט"ו הסתפקו אם אפשר לקרוא לו על שם סביו מכיון שלעולם לא נודע בוודאות מה עלה בחלקו. ההורים שאלו את הרבי והרבי ענה אשר "אם בדעת שניהם לקרותו בשם אלי', אין כל חשש בדבר. וכמה אלי' ישנם"[2].
קישורים חיצוניים
- מכתבי הרבי לאשתו וחתנו, בתוך תשורה של משפחת איידעלמאן.
