אליהו בלטקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ר' אליהו בלטקין מחסידי חב"ד בלנינגרד. נאסר על ידי שלטונות הקומוניסטים ברוסיה ועקבותיו לא נודעו.

תולדותיו[עריכה]

לפני שהתקרב לחב"ד התגורר באחד מערי וואהלין. פעם אחת נסע להשתטח על ציון הבעל שם טוב במז'יבוז' וביקש שיודיעו לו מיהו צדיק הדור. כעבור זמן הופיע הבעל שם טוב בחלומו ואמר לו שיסע ללנינגרד.

כאשר הגיע ללנינגרד החל לשאול אנשים בבית הכנסת מיהו צדיק הדור עד שאחד מהם הפנה אותו לרבי הריי"צ. לאחר שסיפר לרבי את סיפורו ציווה עליו הרבי שיסע לנעוול, שם התקרב על ידי החסידים שהיו שם לחסידות.

לאחר זמן שב ללנינגרד והתחתן עם מרת חיה גנעשא שהייתה אחיינית של ר' אליהו חיים רויטבלט, ונולדו לו חמישה ילדים.

בכדי להיפטר מחובת הגיוס זייף מסמכים, ובתחילת תש"ב נאסר ועקבותיו לא נודעו.

משפחתו[עריכה]

לאחר מאסרו ברחה אשתו יחד עם ילדיה מהבית אך אחד מהבנים נשאר מאחור, הבן אומץ על ידי משפחה רוסית אשר לא הסכימה להחזירו לחיק משפחתו. לבסוף לאחר נדודים וטלטולים רבים חזר לחיק היהדות לאחר המלחמה ונשא את בתו של ר' אליעזר רקסין.

אשתו ושאר הילדים הטלטלו בין חסידי חב"ד ברוסיה ויצאו ביציאה הגדולה של שנת תש"ו. בתו לאה נישאה לר' יואל איידלמן[1].

נתינת שם על שמו[עריכה]

כאשר נולד לחתנו בן בשנת תשט"ו הסתפקו אם אפשר לקרוא לו על שם סביו מכיון שלעולם לא נודע בוודאות מה עלה בחלקו. ההורים שאלו את הרבי והרבי ענה אשר "אם בדעת שניהם לקרותו בשם אלי', אין כל חשש בדבר. וכמה אלי' ישנם"[2].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אלה תולדות פרץ.
  2. תשורה איידעלמאן.