הבדלים בין גרסאות בדף "אין ערוך לך ואין זולתך, אפס בלתך ומי דומה לך"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Mdafula העביר את הדף אפס בלתך לשם אין ערוך לך ואין זולתך, אפס בלתך ומי דומה לך: ארבעת המושגים הם התבוננות אחת, ומוסברים יחד.)
(תוקן ניסוח לא ברור)
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בברכות [[קריאת שמע]] ד[[שחרית]] [[שבת]] (בסיום הקטע שלפני א-ל אדון) ישנה התבוננות בארבע דרגות הכלליות של גילוי האלוקות ב[[עולם]]: '''אין ערוך''' לך – [[עולם העשיה הגשמי|בעולם הזה]], '''אין זולתך''' – ב[[עולם הבא]], '''אפס בלתך''' – ל[[ימות המשיח]], ו'''אין דומה''' לך – ל[[תחיית המתים]]. ומבאר אותן הרבי הרש"ב{{הערה|המשך תער"ב חלק ג (בהוצאה החדשה), ש"פ וישב (אות שפ, עמ' א'נו ואילך).}}:
+
בברכות [[קריאת שמע]] ד[[שחרית]] [[שבת]] (בסיום הקטע שלפני א-ל אדון) מוזכרות ארבע הדרגות הכלליות של גילוי האלוקות ב[[עולם]]: '''[[אין ערוך]]''' לך – [[עולם העשיה הגשמי|בעולם הזה]], '''אין זולתך''' – ב[[עולם הבא]], '''אפס בלתך''' – ל[[ימות המשיח]], ו'''אין דומה''' לך – ל[[תחיית המתים]]. תורת החסידות מבארת{{הערה|המשך תער"ב חלק ג (בהוצאה החדשה), ש"פ וישב (אות שפ, עמ' א'נו ואילך).}} את ההתבוננות שבארבע דרגות אלו, כדלקמן:
  
 
===בעולם הזה===
 
===בעולם הזה===
שורה 8: שורה 8:
  
 
===לימות המשיח===
 
===לימות המשיח===
בימות המשיח יתגלה בעולם הזה האור כמו שהוא כלול [[עצם|בהעצם]] ש'''לפני [[צמצום הראשון|הצמצום]]'''{{הערה|שאז האור הוא בבחינת אפס ממש וכמו לאו אינן נהורין, וכמו שמבואר בתניא{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק ג']].}} [[משל|בהמשל]] דאור וזיו [[שמש|השמש]] כמו שהוא במקורו, שבטל ממש במציאות לגבי מקורו}}, שם נרגש איך ש"אפס בלתך", והעולם יתאחד עם האור האלוקי בתכלית השלימות. היינו, אם כי עדיין תהיה שייכת [[עבודת השם|עבודת האדם]] (ואדרבה – אז היא תהיה בתכלית השלימות) –העולם לא יסתיר כלל על אלוקות, והטבע יתנהג באופן שלמעלה מהטבע, בניסים גלויים.
+
בימות המשיח יתגלה בעולם הזה האור כמו שהוא כלול במאור ש'''לפני [[צמצום הראשון|הצמצום]]'''{{הערה|שאז האור הוא בבחינת אפס ממש וכמו לאו אינן נהורין, וכמו שמבואר בתניא{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק ג']].}} [[משל|בהמשל]] דאור וזיו [[שמש|השמש]] כמו שהוא במקורו, שבטל ממש במציאות לגבי מקורו}}, שם נרגש איך ש"אפס בלתך", והעולם יתאחד עם האור האלוקי בתכלית השלימות. היינו, אם כי עדיין תהיה שייכת [[עבודת השם|עבודת האדם]] (ואדרבה – אז היא תהיה בתכלית השלימות) –העולם לא יסתיר כלל על אלוקות, והטבע יתנהג באופן שלמעלה מהטבע, בניסים גלויים.
  
 
===לתחיית המתים===
 
===לתחיית המתים===

גרסה מ־12:47, 19 בפברואר 2023

בברכות קריאת שמע דשחרית שבת (בסיום הקטע שלפני א-ל אדון) מוזכרות ארבע הדרגות הכלליות של גילוי האלוקות בעולם: אין ערוך לך – בעולם הזה, אין זולתך – בעולם הבא, אפס בלתך – לימות המשיח, ואין דומה לך – לתחיית המתים. תורת החסידות מבארת[1] את ההתבוננות שבארבע דרגות אלו, כדלקמן:

בעולם הזה

הבראים מרגישים את עצמם, אלא שאפשר להרגיש בו איך שאין ערוך לך.

בעולם הבא (בגן עדן)

הוא גילוי האור האלוקי, שלכן שם ההרגש הוא איך שאין זולתך. והיינו, "אין זולתך" הוא בבחינת אור הקו כמו שנמשך לאחר הצמצום הראשון, דבהאור נרגש איך שהוא לבדו הוא ואין זולתו. וזהו אין זולתך מלכינו לחיי העולם הבא – כי בגן עדן הוא גילוי האור (וכידוע, שגן עדן הוא "מקום" בעולם הבריאה והיצירה בו מתגלה אור האצילות[2]) ובכללות הוא גילוי הקו, וכמו שכתוב "את קשתי נתתי בענן - דבר המוקש לי"[3], הוא גילוי הקו שזהו הגילוי דגן עדן (ושם הוא ההרגש איך שהוא לבדו הוא ואין זולתו).

לימות המשיח

בימות המשיח יתגלה בעולם הזה האור כמו שהוא כלול במאור שלפני הצמצום[5], שם נרגש איך ש"אפס בלתך", והעולם יתאחד עם האור האלוקי בתכלית השלימות. היינו, אם כי עדיין תהיה שייכת עבודת האדם (ואדרבה – אז היא תהיה בתכלית השלימות) –העולם לא יסתיר כלל על אלוקות, והטבע יתנהג באופן שלמעלה מהטבע, בניסים גלויים.

לתחיית המתים

אלא שכל שלושת הדרגות הראשונות הן ב"גילויים" ובעליה מדרגה לדרגה, אבל בתחיית המתים תתגלה מלמעלה למטה עצמותו יתברך ממש – וזהו שלעתיד לבוא "אין דומה לך" – לך לעצמותך.

הערות שוליים

  1. המשך תער"ב חלק ג (בהוצאה החדשה), ש"פ וישב (אות שפ, עמ' א'נו ואילך).
  2. המשך תרס"ו בתחילתו.
  3. ילקוט שמעוני בראשית ט, יג.
  4. שער היחוד והאמונה - פרק ג'.
  5. שאז האור הוא בבחינת אפס ממש וכמו לאו אינן נהורין, וכמו שמבואר בתניא[4] בהמשל דאור וזיו השמש כמו שהוא במקורו, שבטל ממש במציאות לגבי מקורו