הבדלים בין גרסאות בדף "אחי תמימים ראשון לציון"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]] | ||
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' היתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש. | ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' היתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש. | ||
| שורה 4: | שורה 5: | ||
==הקמת הישיבה== | ==הקמת הישיבה== | ||
| − | [[קובץ: | + | [[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]] |
| + | [[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין{{ש}}{{יישור טקסט|מרכז|'''ישיבת אחי תמימים חב"ד'''}}]] | ||
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]] ראשי עד לפטירתו. | הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]] ראשי עד לפטירתו. | ||
גרסה מ־20:33, 26 בינואר 2014
ישיבת אחי תמימים ראשון לציון היתה סניף ישיבה קטנה של רשת ישיבות תומכי תמימים, שנפתחה בראשון לציון בשנת תשי"ב, ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.
מאוחר יותר עברה הישיבה לבניין ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, שם שהתה עד לסגירתה בשנת ה'תשס"ה.
תוכן עניינים
הקמת הישיבה
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ב על ידי הרב חיים שאול ברוק, שכיהן קודם לכן כמשפיע ומנהל רוחני של ישיבת אחי תמימים תל אביב ולאחר שהעביר את תפקידו לרב שלמה חיים קסלמן החל לעסוק בהוראת הרבי בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כמשפיע ראשי עד לפטירתו.
בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב יעקב פלס (שניהל אז את אגודת יוצאי קישינוב והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' יוסף שמוטקין ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.
בשנת תשכ"ה חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים בבית הרפואה. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לכלכל ולנהל את הישיבה, והעלה הצעה למזג את הישיבה עם הישיבה בכפר והישיבה בלוד. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון ובמקביל להנהלת הישיבה בכפר חב"ד ולוד, וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב בר"ח אדר.
בח' באדר הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כשבוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם, וכן ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק.
מבנה הישיבה
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות לבית הכנסת חב"ד המקומי בראשון לציון, וכראש הישיבה מונה הרב יהושע זליג פלדמן.
כשרבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל החלו בבניית בניין חדש (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד"). בשנת תשט"ז הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל חנוכת הבית. כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים, והושלמה רק לאחר פטירתו. כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.
הצוות בישיבה
- הרב חיים שאול ברוק - משפיע ומנהל רוחני
- הרב יהושע זליג פלדמן - ראש הישיבה
- הרב מאיר שלום בליז'ינסקי - ר"מ
- הרב פנחס טודרוס אלטהויז - ר"מ
- הרב פנחס נוישטט - ר"מ
- הרב יעקב הורוביץ - משפיע
- הרב אליהו קוק - ר"מ
- הרב אשר אייזנבך
- הנהלת הישיבה
- הרב מענדל ברוק
- הרב יעקב פלס
- הרב שמעון משה דיסקין
- הרב מרדכי גולדברג
בוגרי הישיבה
- הרב אסף חנוך פרומר, משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה
- הרב חיים אשכנזי, רב קהילת חב"ד בתל אביב
- הרב נחום יצחק גורליק, שליח הרבי בקאזאן, רוסיה
- הרב אברהם יצחק ששונקין, משפיע קהילת חב"ד בתענך
- הרב זושא וולף, עורך סדרת ימי תמימים ומנהל סניף חברת jem בארץ הקודש
- הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
