הבדלים בין גרסאות בדף "אהרון אליהו גרשוני"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: רואים זאת כשמעבירים את העכבר על נשוא הערך) |
||
| (20 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''אהרן אליהו גרשוני''' ( | + | {{אין תמונה}} |
| + | הרב '''אהרן אליהו גרשוני''' ('''א.א. גרשוני''') ([[תרע"א]] - ?) היה חסיד חב"ד, סופר, וחוקר יהדות [[רוסיה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד | + | {{להשלים}} |
| + | נולד בשנת [[תרע"א]] לר' ישראל גרשון ולאמו מרת מרים מלכה רומנוב. בעודו ילד צעיר התייתם מאביו. בין השנים [[תרפ"ה]] - [[תרצ"א]] למד בישיבות המחתרתיות של תומכי תמימים, שביניהם [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|הישיבה בקרמנצ'וג]]. נישא למרת חנה רחל בת הרב [[ישראל פנחס שרייבר]]. | ||
| + | |||
| + | לאחר תקופה{{הבהרה|מתי בדיוק?}}[[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] והתיישב בשכונת 'סלמה' בתל אביו. בשל הצורך בחינוך תורני לילדיו, עברו לגור בבני ברק. | ||
| + | |||
| + | הוא החל לכתוב תחת שם העט 'א.א. גרשוני'(עקב החשש שמא יבולע לאחיותיו שנשארו בברית המועצות, בגלל כתיבתו הספרותית על סבלם של היהודים בברית המועצות) כשבכך רומז לשמו של אביו- ישראל גרשון. שם זה נוסף לימים לשם משפחתו בנוסף לשם רומנוב. | ||
| + | |||
| + | לפרנסתו עבד בארץ כמורה. היה מוסר מידי שבוע שיעורים ב[[חסידות]]. | ||
| + | |||
| + | בשנות היו"דים החל בכתיבת סדרת ספרים שתסקור את חיי ה[[יהודים]] ב[[ברית המועצות]]. הוא שלח ל[[הרבי]] מכתב בו ביקש ממנו שישלח לו חומרים על יהדות ברית המועצות. הרבי השיב לו שאין אצלו עדיין חומר מסודר שהוא יכול לשלוח לו, ובנוסף הציע לו שהספר ימומן מ[[כספי השילומים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2964.htm?q=גרשוני אגרות קודש, כרך ט, אגרת ב'תתקסד].}}. הרבי שלח לאחר מכן מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], בו ביקש מהם שישלחו לגרשוני חומרים בשביל הספר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3090.htm?q=גרשוני אגרות קודש, כרך י, אגרת ג'צ].}}. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשי"ג]] הוציא את הקובץ "התורה והמדינה והיהדות הדתית", בו נלחם ברעיון של הפרדת הדת מהמדינה. | ||
| − | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| − | *'''קידוש השם | + | *'''קידוש השם''' - פרשיות מסירות נפש אצל יהודים בברית המועצות, בהוצאת "משאבים - מרכז ספרותי חברתי", [[תשנ"ה]] |
| − | *'''נגד הזרם | + | *'''נגד הזרם''' - סיפורו של ר' [[אהרן חזן]], מסכת גבורה יהודית, בהוצאת "משאבים - מרכז ספרותי חברתי" (עורך שותף עם ר' אהרן חזן), [[תשמ"א]] |
| − | *'''דרכים לאמונה : פרקי הסברה והדרכה''' | + | *'''דרכים לאמונה: פרקי הסברה והדרכה''', בהוצאת "משאבים - מרכז ספרותי חברתי", [[תשמ"ה]] |
| − | *'''יהדות ברוסיה הסוביטית : לקורות רדיפות הדת''', [[תשכ"א]] | + | *'''יהדות ברוסיה הסוביטית: לקורות רדיפות הדת''', בהוצאת "מוסד רב קוק", [[תשכ"א]] |
*'''התורה המדינה והיהדות הדתית''', [[תשי"ג]]. | *'''התורה המדינה והיהדות הדתית''', [[תשי"ג]]. | ||
| − | *'''יהודים ויהדות בברית המועצות | + | *'''יהודים ויהדות בברית המועצות''' - יהדות רוסיה מתקופת סטלין ועד הזמן האחרון, בהוצאת "פלדהיים", [[תש"ל]] |
| − | *'''רשפי אש דת''', | + | *'''רשפי אש דת''', (עורך שותף עם רבי משה יחיאל הלוי עפשטיין מאוזורוב), [[תשל"ח]] |
| − | *'''מגבעות אשורנו | + | *'''מגבעות אשורנו''' - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל / מכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, [[קה"ת]], [[תשמ"א]] |
| − | *'''יהדות מבעד לסורג ובריח''', [[תשל"ח]] | + | *'''יהדות מבעד לסורג ובריח''', משרד החינוך והתרבות - המחלקה לתרבות תורנית, [[תשל"ח]] |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *אחיו, [[בן ציון גרשוני]] | + | *אחיו, [[בן ציון גרשוני]]. |
| + | *בנו, גרשון גרשוני. | ||
| + | *בנו, ישראל פנחס גרשוני ע"ה בני ברק . | ||
| + | *בנו, יוסף יצחק גרשוני. | ||
| + | *בתו, מרים מלכה. | ||
| + | *בתו, רוחמה איטה. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_075.jpg כרטיסו] ב[[ספר החסידים]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[ | + | {{מיון רגיל:גרשוני, אהרון אליהו}} |
| + | [[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:57, 11 באפריל 2024
הרב אהרן אליהו גרשוני (א.א. גרשוני) (תרע"א - ?) היה חסיד חב"ד, סופר, וחוקר יהדות רוסיה.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תרע"א לר' ישראל גרשון ולאמו מרת מרים מלכה רומנוב. בעודו ילד צעיר התייתם מאביו. בין השנים תרפ"ה - תרצ"א למד בישיבות המחתרתיות של תומכי תמימים, שביניהם הישיבה בקרמנצ'וג. נישא למרת חנה רחל בת הרב ישראל פנחס שרייבר.
לאחר תקופה[דרושה הבהרה]עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת 'סלמה' בתל אביו. בשל הצורך בחינוך תורני לילדיו, עברו לגור בבני ברק.
הוא החל לכתוב תחת שם העט 'א.א. גרשוני'(עקב החשש שמא יבולע לאחיותיו שנשארו בברית המועצות, בגלל כתיבתו הספרותית על סבלם של היהודים בברית המועצות) כשבכך רומז לשמו של אביו- ישראל גרשון. שם זה נוסף לימים לשם משפחתו בנוסף לשם רומנוב.
לפרנסתו עבד בארץ כמורה. היה מוסר מידי שבוע שיעורים בחסידות.
בשנות היו"דים החל בכתיבת סדרת ספרים שתסקור את חיי היהודים בברית המועצות. הוא שלח להרבי מכתב בו ביקש ממנו שישלח לו חומרים על יהדות ברית המועצות. הרבי השיב לו שאין אצלו עדיין חומר מסודר שהוא יכול לשלוח לו, ובנוסף הציע לו שהספר ימומן מכספי השילומים[1]. הרבי שלח לאחר מכן מכתב לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק, בו ביקש מהם שישלחו לגרשוני חומרים בשביל הספר[2].
בשנת תשי"ג הוציא את הקובץ "התורה והמדינה והיהדות הדתית", בו נלחם ברעיון של הפרדת הדת מהמדינה.
ספריו[עריכה]
- קידוש השם - פרשיות מסירות נפש אצל יהודים בברית המועצות, בהוצאת "משאבים - מרכז ספרותי חברתי", תשנ"ה
- נגד הזרם - סיפורו של ר' אהרן חזן, מסכת גבורה יהודית, בהוצאת "משאבים - מרכז ספרותי חברתי" (עורך שותף עם ר' אהרן חזן), תשמ"א
- דרכים לאמונה: פרקי הסברה והדרכה, בהוצאת "משאבים - מרכז ספרותי חברתי", תשמ"ה
- יהדות ברוסיה הסוביטית: לקורות רדיפות הדת, בהוצאת "מוסד רב קוק", תשכ"א
- התורה המדינה והיהדות הדתית, תשי"ג.
- יהודים ויהדות בברית המועצות - יהדות רוסיה מתקופת סטלין ועד הזמן האחרון, בהוצאת "פלדהיים", תש"ל
- רשפי אש דת, (עורך שותף עם רבי משה יחיאל הלוי עפשטיין מאוזורוב), תשל"ח
- מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל / מכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, קה"ת, תשמ"א
- יהדות מבעד לסורג ובריח, משרד החינוך והתרבות - המחלקה לתרבות תורנית, תשל"ח
משפחתו[עריכה]
- אחיו, בן ציון גרשוני.
- בנו, גרשון גרשוני.
- בנו, ישראל פנחס גרשוני ע"ה בני ברק .
- בנו, יוסף יצחק גרשוני.
- בתו, מרים מלכה.
- בתו, רוחמה איטה.
