הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם רויטבלט"
(הגהה) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''אברהם רויטבלט''' ([[תרפ"ז]] - [[י"ט אדר]] [[תשע"ג]]), תלמיד [[תומכי תמימים]] ומראשוני המתיישבים | + | [[קובץ:אברהם רויטבלט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם רויטבלט]] |
| + | הרב '''אברהם חיים רויטבלט''' ([[תרפ"ז]] - [[י"ט אדר]] [[תשע"ג]]), היה תלמיד [[תומכי תמימים]] ומראשוני המתיישבים ביישוב [[כפר חב"ד]]. | ||
==נדודיו== | ==נדודיו== | ||
| − | ר' אברהם נולד בעיירה שדליץ שב[[פולין]] לאביו האדמו"ר רבי יהושע אשר משדליץ, | + | ר' אברהם חיים{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_071.jpg על פי הנכתב בשמו בספר החסידים].}} נולד בשנת [[תרפ"ז]], בעיירה שדליץ שב[[פולין]] לאביו האדמו"ר רבי יהושע אשר משדליץ, ולאמו מרת אלטע בתיה. |
ב[[תרצ"ט]], כשהגיעו הגרמנים לעיירה שדליץ, נטל אביו את בני משפחתו ונמלט לעיירה סימיאטיץ', שם שלט הצבא האדום. מספר ימים לאחר בואם לעיירה, נחשדו ה[[יהודים]] הפליטים ששהו באזור כמרגלים, והוגלו ל[[מחנה עבודה]] ב[[סיביר]]. | ב[[תרצ"ט]], כשהגיעו הגרמנים לעיירה שדליץ, נטל אביו את בני משפחתו ונמלט לעיירה סימיאטיץ', שם שלט הצבא האדום. מספר ימים לאחר בואם לעיירה, נחשדו ה[[יהודים]] הפליטים ששהו באזור כמרגלים, והוגלו ל[[מחנה עבודה]] ב[[סיביר]]. | ||
| − | התנאים במחנה עבודה היו קשים. בנוסף לקור העז, קיבל כל אסיר 400 גרם לחם עיסתי וקשה לאכילה. לפני [[חג הפסח]] שלח אביו מכתב לקרוב משפחה, והלה שלח להם חבילת [[מצות]] שחולקה בין כל היהודים ששהו במחנה. אחד היהודים במחנה קיבל תמורת שמיכת פוך שהייתה ברשותו, שק תפוחי אדמה, וממנו ניזונו כל חג הפסח. | + | התנאים במחנה עבודה היו קשים. בנוסף לקור העז, קיבל כל אסיר 400 גרם [[לחם]] עיסתי וקשה לאכילה. לפני [[חג הפסח]] שלח אביו מכתב לקרוב משפחה, והלה שלח להם חבילת [[מצות]] שחולקה בין כל היהודים ששהו במחנה. אחד היהודים במחנה קיבל תמורת שמיכת פוך שהייתה ברשותו, שק תפוחי אדמה, וממנו ניזונו כל חג הפסח. |
| − | בחורף [[תש"ה]] שוחררו הפליטים מהמחנה, ומשפחת רויטבלאט יצאה לכיוון טורקמניסטן. אבי המשפחה חלה באמצע הדרך ונפטר כעבור זמן קצר, ב[[ט"ו כסלו]] | + | בחורף [[תש"ה]] שוחררו הפליטים מהמחנה, ומשפחת רויטבלאט יצאה לכיוון [[טורקמניסטן]]. אבי המשפחה חלה באמצע הדרך ונפטר כעבור זמן קצר, ב[[ט"ו כסלו]] תש"ה. ארבעה ימים לאחר מכן, ב[[י"ט כסלו]] נפטרה גם האם. |
בני המשפחה המשיכו בדרכם בלי ההורים, והגיעו לקולחוז. בקולחוז פגש ר' אברהם באשה שסיפרה לו על ישיבה הקיימת ב[[סמרקנד]], ור' אברהם נסע לשם. כעבור זמן קצר הצטרפו אליו שאר אחיו ואחיותיו. | בני המשפחה המשיכו בדרכם בלי ההורים, והגיעו לקולחוז. בקולחוז פגש ר' אברהם באשה שסיפרה לו על ישיבה הקיימת ב[[סמרקנד]], ור' אברהם נסע לשם. כעבור זמן קצר הצטרפו אליו שאר אחיו ואחיותיו. | ||
| − | כשיצא ר' אברהם מהרכבת | + | כשיצא ר' אברהם מהרכבת ב[[סמרקנד]] פגש ב[[חסידות קרלין|חסיד קרלין]] שהפגישו עם ר' [[ישראל ליבוב]], שהחל לדאוג לו לכל צרכיו. ר' אברהם נכנס ללמוד בישיבה אצל ר' [[אליהו חיים רויטבלט]]{{הערה|1=שלימים התחתן עם אחותו של ר' אברהם, ונעשה לגיסו.}}. חסידים נוספים אצלם למד ר' אברהם, הם ר' [[מיכאל טייטלבוים]], ר' [[משה רובינסון]] ור' [[יהושע קארף]]. |
| − | פחות משנה שהה ר' | + | פחות משנה שהה ר' אברהם בסמרקנד, ובתחילת שנת [[תש"ו]], הצטרף ר' אברהם ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]]. לאחר מעבר הגבול שהה זמן קצר בפולין, ולאחר מכן המשיך לפוקינג שב[[גרמניה]], שם נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] שנפתחה במקום. לאחר זמן עבר יחד עם קבוצת [[תמימים|תלמידים]] ל[[צרפת]], לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]]. |
==בארץ הקודש== | ==בארץ הקודש== | ||
| − | בשנת [[תשי"ג]] עלה ר' אברהם ל[[ארץ הקודש]], והתיישב ב[[כפר חב"ד]], שם התחתן. | + | בשנת [[תשי"ג]] עלה ר' אברהם ל[[ארץ הקודש]], והתיישב ב[[כפר חב"ד]], שם התחתן עם רעייתו מר תחיה נעשע בת ר' מנחם מענדל ופסיה לאה. |
לפרנסתו שימש ר' אברהם כ[[מלמד דרדקי]] ב[[חיידר]] בכפר חב"ד. | לפרנסתו שימש ר' אברהם כ[[מלמד דרדקי]] ב[[חיידר]] בכפר חב"ד. | ||
נפטר בערב [[שבת קודש]], [[י"ט אדר]] [[תשע"ג]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] באחיעזר. | נפטר בערב [[שבת קודש]], [[י"ט אדר]] [[תשע"ג]]. נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] באחיעזר. | ||
| + | |||
| + | ==משפחתו== | ||
| + | *בנו, ר' יוסף רויטבלאט | ||
| + | בנו, ר' יצחק רויטבלט | ||
| + | בנו, ר' ישראל רויטבלט | ||
| + | בנו, ר' שמעון רויטבלט | ||
| + | בנו, ר' יהושע רויטבלט | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.scribd.com/document_downloads/129233160?extension=pdf&from=embed&source=embed נסיך חסידות שדליץ שהגיע לליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 872, י"ט אדר [[תשע"ג]] (08/03/2013) {{PDF}} | ||
| + | * י. אהרונסון, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=74410 ניצוץ של גיהנום], זכרונות הוד מדורות עברו, מוסף קהילות של עיתון המבשר וגלריית תמונות, {{COL|}} כ"א אדר תשע"ג {{תמונה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | + | {{מיון רגיל:רויטבלט, אברהם}} |
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] |
| + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:25, 29 במרץ 2024
הרב אברהם חיים רויטבלט (תרפ"ז - י"ט אדר תשע"ג), היה תלמיד תומכי תמימים ומראשוני המתיישבים ביישוב כפר חב"ד.
תוכן עניינים
נדודיו[עריכה]
ר' אברהם חיים[1] נולד בשנת תרפ"ז, בעיירה שדליץ שבפולין לאביו האדמו"ר רבי יהושע אשר משדליץ, ולאמו מרת אלטע בתיה.
בתרצ"ט, כשהגיעו הגרמנים לעיירה שדליץ, נטל אביו את בני משפחתו ונמלט לעיירה סימיאטיץ', שם שלט הצבא האדום. מספר ימים לאחר בואם לעיירה, נחשדו היהודים הפליטים ששהו באזור כמרגלים, והוגלו למחנה עבודה בסיביר.
התנאים במחנה עבודה היו קשים. בנוסף לקור העז, קיבל כל אסיר 400 גרם לחם עיסתי וקשה לאכילה. לפני חג הפסח שלח אביו מכתב לקרוב משפחה, והלה שלח להם חבילת מצות שחולקה בין כל היהודים ששהו במחנה. אחד היהודים במחנה קיבל תמורת שמיכת פוך שהייתה ברשותו, שק תפוחי אדמה, וממנו ניזונו כל חג הפסח.
בחורף תש"ה שוחררו הפליטים מהמחנה, ומשפחת רויטבלאט יצאה לכיוון טורקמניסטן. אבי המשפחה חלה באמצע הדרך ונפטר כעבור זמן קצר, בט"ו כסלו תש"ה. ארבעה ימים לאחר מכן, בי"ט כסלו נפטרה גם האם.
בני המשפחה המשיכו בדרכם בלי ההורים, והגיעו לקולחוז. בקולחוז פגש ר' אברהם באשה שסיפרה לו על ישיבה הקיימת בסמרקנד, ור' אברהם נסע לשם. כעבור זמן קצר הצטרפו אליו שאר אחיו ואחיותיו.
כשיצא ר' אברהם מהרכבת בסמרקנד פגש בחסיד קרלין שהפגישו עם ר' ישראל ליבוב, שהחל לדאוג לו לכל צרכיו. ר' אברהם נכנס ללמוד בישיבה אצל ר' אליהו חיים רויטבלט[2]. חסידים נוספים אצלם למד ר' אברהם, הם ר' מיכאל טייטלבוים, ר' משה רובינסון ור' יהושע קארף.
פחות משנה שהה ר' אברהם בסמרקנד, ובתחילת שנת תש"ו, הצטרף ר' אברהם לבריחה הגדולה דרך לבוב. לאחר מעבר הגבול שהה זמן קצר בפולין, ולאחר מכן המשיך לפוקינג שבגרמניה, שם נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנפתחה במקום. לאחר זמן עבר יחד עם קבוצת תלמידים לצרפת, לישיבת תומכי תמימים ברינוא.
בארץ הקודש[עריכה]
בשנת תשי"ג עלה ר' אברהם לארץ הקודש, והתיישב בכפר חב"ד, שם התחתן עם רעייתו מר תחיה נעשע בת ר' מנחם מענדל ופסיה לאה.
לפרנסתו שימש ר' אברהם כמלמד דרדקי בחיידר בכפר חב"ד.
נפטר בערב שבת קודש, י"ט אדר תשע"ג. נטמן בבית העלמין באחיעזר.
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' יוסף רויטבלאט
בנו, ר' יצחק רויטבלט בנו, ר' ישראל רויטבלט בנו, ר' שמעון רויטבלט בנו, ר' יהושע רויטבלט
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שניאור זלמן ברגר, נסיך חסידות שדליץ שהגיע לליובאוויטש, שבועון בית משיח גיליון 872, י"ט אדר תשע"ג (08/03/2013)
- י. אהרונסון, ניצוץ של גיהנום, זכרונות הוד מדורות עברו, מוסף קהילות של עיתון המבשר וגלריית תמונות,
כ"א אדר תשע"ג 
הערות שוליים
- ↑ על פי הנכתב בשמו בספר החסידים.
- ↑ שלימים התחתן עם אחותו של ר' אברהם, ונעשה לגיסו.
