הבדלים בין גרסאות בדף "אבה"
(יצירת דף עם התוכן "'''אבה''' פירושו רצון{{הערה|ספר 'שרש ישע'{{הערה|ביאור שרשי יסודות המילים, נדפס לראשונה תקצ"ג.}}...") |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==אבה מלשון אהבה== | ==אבה מלשון אהבה== | ||
בכמה מקומות מסביר הרבי מהר"ש{{הערה|כולם בליקוטי תורה תורת שמואל תרל"ט ב: עמ' לז, שלז, שעג, שצג, תנז ועוד.}} שיש להקדים ללימוד התורה וקיום המצוות את הרצון לאלוקות. שרק אם יעורר את רצונו לאלוקות או אז בזה יהיה התענוג שלו, ורק אז לימוד התורה וקיום המצוות שלו יהיה בשמחה. ולכן קודם שמצווה התורה (בפרשות שמע{{הערה|דברים ואתחנן.}} - והיה אם שמוע{{הערה|דברים עקב.}}) על הלימוד והקיום, היא מצווה "ואהבת" – לשון 'אבה', לעורר את הרצון והתשוקה לאלוקות. | בכמה מקומות מסביר הרבי מהר"ש{{הערה|כולם בליקוטי תורה תורת שמואל תרל"ט ב: עמ' לז, שלז, שעג, שצג, תנז ועוד.}} שיש להקדים ללימוד התורה וקיום המצוות את הרצון לאלוקות. שרק אם יעורר את רצונו לאלוקות או אז בזה יהיה התענוג שלו, ורק אז לימוד התורה וקיום המצוות שלו יהיה בשמחה. ולכן קודם שמצווה התורה (בפרשות שמע{{הערה|דברים ואתחנן.}} - והיה אם שמוע{{הערה|דברים עקב.}}) על הלימוד והקיום, היא מצווה "ואהבת" – לשון 'אבה', לעורר את הרצון והתשוקה לאלוקות. | ||
| + | |||
| + | ==ראה גם== | ||
| + | *[[רצון]] | ||
| + | *[[רצון העליון]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־17:52, 27 ביולי 2023
אבה פירושו רצון[2], וכמו שכתוב "ולא אבה לשלחם[3], ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם[4]
אבה ו'לא אבה'
'אבה' פירושו רצון, ו'לא אבה' הוא רצון בלא טעם. ובזה גופא שני ביאורים[5]: א. רצון שלמעלה מטעם וב. עקשות – שמצד התאווה שלו בענייני העולם מדבר ומתנהג בלא טעם, היפך השכל.
אב הוא מלשון אבה
מה שאבי הבן נקרא בשם 'אב'[6] הוא כי עיקר רצון האב ותאוותו הוא בנו. לכן תרגם יונתן את הפסוק "אבי יבחן"[7] אבי מלשון רצון, וכן פירש שם גם רש"י, וכן הוא על פי הקבלה: דמכיון שרצון העליון מלובש בחכמה (דאצילות) לכן היא נקראת 'אבא'[8].
אבה מלשון אהבה
בכמה מקומות מסביר הרבי מהר"ש[9] שיש להקדים ללימוד התורה וקיום המצוות את הרצון לאלוקות. שרק אם יעורר את רצונו לאלוקות או אז בזה יהיה התענוג שלו, ורק אז לימוד התורה וקיום המצוות שלו יהיה בשמחה. ולכן קודם שמצווה התורה (בפרשות שמע[10] - והיה אם שמוע[11]) על הלימוד והקיום, היא מצווה "ואהבת" – לשון 'אבה', לעורר את הרצון והתשוקה לאלוקות.
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ ביאור שרשי יסודות המילים, נדפס לראשונה תקצ"ג.
- ↑ ספר 'שרש ישע'[1] הובא בספר החקירה להצ"צ, עמ' צא.
- ↑ שמות י' כז.
- ↑ דברים כג ו.
- ↑ אוה"ת תצא עמ' תתקצה.
- ↑ לדוגמא: "וכאב את בן ירצה" משלי ג' יב.
- ↑ איוב לד לו.
- ↑ כידוע שחכמה ובינה נקראות אבא ואמא, וראה תניא פ"ג.
- ↑ כולם בליקוטי תורה תורת שמואל תרל"ט ב: עמ' לז, שלז, שעג, שצג, תנז ועוד.
- ↑ דברים ואתחנן.
- ↑ דברים עקב.
