הבדלים בין גרסאות בדף "אבא השמח"
מ (החלפת טקסט – "התבוננות " ב־"התבוננות ") |
מ (החלפת טקסט – "פלפול " ב־"פלפול ") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רבי אבא נולד לאביו ר' [[מאיר זלמן מקלימאוויטש]] בעיר גלוכוב, ואחר כך עבר עם אביו לעיר [[קלימאוויטש]]. | רבי אבא נולד לאביו ר' [[מאיר זלמן מקלימאוויטש]] בעיר גלוכוב, ואחר כך עבר עם אביו לעיר [[קלימאוויטש]]. | ||
| − | הוא היה ילד שמח והיו לו כשרונות נעלים, בבר מצוותו אמר פלפול בחריפות והפליא את שומעיו בדרוש על הפסוק סוף דבר את האלוקים וכו', שנתיים שקד בספרי מוסר כמו ארחות צדיקים וכו'. | + | הוא היה ילד שמח והיו לו כשרונות נעלים, בבר מצוותו אמר [[פלפול]] בחריפות והפליא את שומעיו בדרוש על הפסוק סוף דבר את האלוקים וכו', שנתיים שקד בספרי מוסר כמו ארחות צדיקים וכו'. |
במשך הזמן שמע את שמעו של ה[[בעל שם טוב]] והמגיד הגדול, אך שמע הבעל שם טוב לא נתקרב אל ליבו ולכן לא נתקרב אליהם, אך פעם בא [[תלמיד חכם]] גדול ללון בבית הכנסת אורחים של אביו ובהתנהגותו שבה את לבו הצעיר של אבא, ובדברו עימו שמע בפעם הראשונה על מידותיו של הקב"ה, ושגם יהודי פשוט מתקבל תפילתו כעולה וזבח, כמו"כ סיפר לו על הרב ר' [[אברהם קאליסקער]], ואבא התלהב מאוד מדבריו עד שביום אחד יצא מהבית בלי להודיע ויצא ל[[קאליסק]], שם מצא את החסידים מתפללים ב[[יראה]] גדולה ושמחים בעבודת הבורא, גם למד שם על עבודת ה[[חסידות]] וראה ששם העבודה היתה בנויה על [[ענווה]] וביטול היש. | במשך הזמן שמע את שמעו של ה[[בעל שם טוב]] והמגיד הגדול, אך שמע הבעל שם טוב לא נתקרב אל ליבו ולכן לא נתקרב אליהם, אך פעם בא [[תלמיד חכם]] גדול ללון בבית הכנסת אורחים של אביו ובהתנהגותו שבה את לבו הצעיר של אבא, ובדברו עימו שמע בפעם הראשונה על מידותיו של הקב"ה, ושגם יהודי פשוט מתקבל תפילתו כעולה וזבח, כמו"כ סיפר לו על הרב ר' [[אברהם קאליסקער]], ואבא התלהב מאוד מדבריו עד שביום אחד יצא מהבית בלי להודיע ויצא ל[[קאליסק]], שם מצא את החסידים מתפללים ב[[יראה]] גדולה ושמחים בעבודת הבורא, גם למד שם על עבודת ה[[חסידות]] וראה ששם העבודה היתה בנויה על [[ענווה]] וביטול היש. | ||
גרסה מ־22:02, 24 באוגוסט 2016
רבי אבא דער לעבעדיקער (השמח), היה מחסידי אדמו"ר הזקן.
רבי אבא נולד לאביו ר' מאיר זלמן מקלימאוויטש בעיר גלוכוב, ואחר כך עבר עם אביו לעיר קלימאוויטש. הוא היה ילד שמח והיו לו כשרונות נעלים, בבר מצוותו אמר פלפול בחריפות והפליא את שומעיו בדרוש על הפסוק סוף דבר את האלוקים וכו', שנתיים שקד בספרי מוסר כמו ארחות צדיקים וכו'.
במשך הזמן שמע את שמעו של הבעל שם טוב והמגיד הגדול, אך שמע הבעל שם טוב לא נתקרב אל ליבו ולכן לא נתקרב אליהם, אך פעם בא תלמיד חכם גדול ללון בבית הכנסת אורחים של אביו ובהתנהגותו שבה את לבו הצעיר של אבא, ובדברו עימו שמע בפעם הראשונה על מידותיו של הקב"ה, ושגם יהודי פשוט מתקבל תפילתו כעולה וזבח, כמו"כ סיפר לו על הרב ר' אברהם קאליסקער, ואבא התלהב מאוד מדבריו עד שביום אחד יצא מהבית בלי להודיע ויצא לקאליסק, שם מצא את החסידים מתפללים ביראה גדולה ושמחים בעבודת הבורא, גם למד שם על עבודת החסידות וראה ששם העבודה היתה בנויה על ענווה וביטול היש.
שם היה שנה שלימה ואחר כך אמר שאהב מאוד את הדברי תורה, אך את העבודות לא יכל לקבל, כי הם לא נשאו את ליבו.
שם בקאליסק נתוודע לרבי מנחם מנדל מהאראדאק (המכונה ר' מענדעלי וויטעפסקער) ואדמו"ר הזקן, בשבת מברכים אלול באחת השנים נסע ר' אברהם קאליסקער להאראדאק, ור' אבא נסע איתו, ונשאר שם לג' חודשים, שם מצא אברכים ובחורים עובדי ה' ומאריכים בתפילה בהתבוננות בפירוש המילות, ושם גם ראה עבודה בשיפלות והצנע לכת, והיה הכל במתינות ובדרכי נועם, ולא בהתפעלות.
בחודש השלישי לשהותו בהארדאק בא האדמו"ר הזקן עם חסידיו לשבות אצל ר' מנדל, והיושבים בהארדאק שמחו לבואו, על היות רבי מנחם מנדל עושה לכבודו של האדמו"ר הזקן שולחן אף בימות החול, וכמו"כ ביאר להם את הדרוש של ר' מנדל בשבת ההוא, שמחמת עומקם של דברים לא ירדו לסוף דעתו, ואז החליט אבא לנסוע לליאזנא, ושם למד את כללי החסידות.
נשאר בליאזנא למשך 8 חודשים ואז חזר לאביו, אביו שנהנה מהדברים שהביא בנו נסע אף הוא לליאזנא ואז נתקרב לתורת החסידות (עיין ערך ר' מאיר זלמן מקלימאוויטש).
ומאז נהיה ר' אבא מראשוני החסידים בעיר קלימאוויטש, והפיץ את תורת החסידות שם.
סיבת קריאת שמו "דער לעבעדיקער" (השמח) הוא על שכשהפיץ חסידות בעיר מגוריו קלימאוויטש, חרה להם למתנגדים מאוד והלשינו עליו בפני הפריץ שדיבר נגדו, והפריץ כעס לשמוע על זה, וציווה לתת לו חמישים מלקות, ור' אבא בא מלובש בבגדי שבת לפריץ, הפריץ חשב שהוא משוגע, ולכן לא קרא לחבריו הפריצים שיראו את העונש, ורק ר' אבא עם עוד כמה חסידים באו ובבגדי שבת, ורקדו לפני כן, ואחר כך קיבל את המכות, ואחר כך רקדו שוב, אחר כך אמר ר' אבא שלא הרגיש כלל את המכות מחמת השמחה ששרתה בליבו על שקיבל מכות על הפצת החסידות, ומני אז נקרא שמו ר' אבא דער לעבעדיקער.
