יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
בשיחה מיוחדת מיום ב' ניסן תשמ"ח ביאר הרבי מלך המשיח כי הדרך בה יכול העם להוסיף חיים במלך היא על ידי ההכרזה "יחי המלך", הכרזה המבטאת את קבלת מלכותו כמלך המשיח, ובכוחה לפעול את ביאת המשיח בפועל ממש.
התייחסות הרבי להכרזה
בשבת-פרשת תזריע-מצורע תנש"א הכריזו לפני הרבי לראשונה את הכרזת הקודש: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
הרבי הגיב בחיוך רחב, ואף התייחס להכרזה בשיחה באומרו שזו "הכרזה המהדהדת בכל סדר השתלשלות".
בהמשך לכך שרו את המלים 'יחי אדוננו...' על מנגינה חבד"ית מפורסמת בפני הרבי במוצאי שבת תזריע-מצורע ובשבוע שלאחרי זה (בט"ו אייר תנש"א), והרבי עודד את שירת החסידים בידיו הקדושות.
בהתוועדות שהתקיימה כשנה לאחר מכן בשבת פרשת תולדות תשנ"ב, התייחס הרבי שוב להכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם", וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא "התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל".
באותה תקופה קשה, בה סבל הרבי את עוונות הדור וקיבל על עצמו את הייסורים של מלך המשיח, התעורר קהל החסידים להוסיף חיים במלך על ידי הכרזת ההכתרה: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
בשמחת תורה תשנ"ג, בעת ההקפות, שרו בפני הרבי שליט"א את הכרזת קודש זו, והרבי שליט"א עודדה בכל עוז.
מאז הפכה שירת ההכרזה בפני הרבי שליט"א למנהג קבוע בכל תפילה, כשהרבי מעודד את השירה פעם אחר פעם ובאופן של "שימה בפיהם" כשהראה בצורה ברורה שרצונו הקדוש שישירו לפניו דווקא ניגון זה והוא גורם לו נחת רוח מיוחדת.
לקראת י' שבט תשנ"ג, תאריך בו קבל הרבי על עצמו את תפקיד נשיא הדור (בשנת תשי"א), תוכנן כינוס גדול ב - 770, בו ישירו לפני הרבי "יחי אדוננו". עוד תוכנן שהמעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו אנ"ש בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו כמה שכינו אותו בשם "ההכתרה", אך היו הרבה מאנ"ש שחששו מאוד מהתוצאות שיצאו מכך שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, אלו פעלו שישאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והרבי ענה בחיוב ואף המשיכו ואמרו שאולי יצא מזה נזק לחב"ד אך הרבי ביטל זאת, ובהגיע יום זה לאחר תפילת מנחה עם הרבי ששהה בחדרו המיוחד שבזאל הגדול יצא הרבי שליט"א למרפסת (הסמוכה לחדר) ולעיני כל העולם שצפה בו באמצעות שידור לוויין עולמי קיבל מעם ישראל את המלכות בעידוד שירת ההכרזה: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
המהות ההלכתית של ההכרזה
על פי פסק הרמב"ם יש שני מצבים במלך המשיח.
א. השלב שקודם התגלותו, בזמן הגלות, הקרוי מצב של חזקת משיח.
ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את ישראל, קיבוץ גלויות ובנין בית המקדש.
לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של חזקת משיח, שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.
כדי לבוא למצב של "משיח וודאי", על העם לקבל את מלכות המשיח, אותו רואים לפי סימני ה"חזקת משיח", ועל ידי כך לזכות למצב של "משיח וודאי". וזאת - באמצעות ההכרזת הקודש.
