משה ראובן אסמן
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב משה ראובן אסמן (יליד שנת תשכ"ו) הוא רבה הראשי של אוקראינה, רב בית הכנסת ברודצקי ושליח הרבי בקייב. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל ומהאנשים המשפיעים במדינה[1].
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בכ"ב באדר תשכ"ו בלנינגרד שבברית המועצות. בצעירותו התקרב לחב"ד על ידי הרב יצחק קוגן.
כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. לא אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה.
בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של חרקוב, ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב רפאל נימוטין". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו תשמ"ו.
לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז בדרך ניסית קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון 'שמיר' בשכונת גאולה, ישיבה לעולי רוסיה צעירים.
כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.
בשנת תנש"א החל את עסקנות הציבורית כשצורף לעסקני פרוייקט ילדי צ'רנוביל בחבר העמים.
מאוחר יותר, בשנת תשנ"ה, נשלח לקייב בירת אוקראינה, בכדי לעזור לרב העיר, הרב דובער קרסיק. הרב אסמן החל לארגן מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישים איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד ניהל מאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה בית הכנסת ברודצקי עד שהוחזר לידי הקהילה ועבר שיפוץ משמעותי.
מכהן כנשיא זק"א באוקראינה[2].
בשבט תשס"ז הקים בית יתומים בקייב, ומנוהל על ידי הרבנית חנה אסמן[3].
בשנת תשס"ט קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה[4].
בחודש שבט תש"ע קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה[5]. לאחר שבועיים הודיע הרב אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל, מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה[6].
בחודש כסלו תש"ע הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב מאיר אהרן ראש כולל אור זרוע ואור יעקב ברחובות, ומאת הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבה של כפר חב"ד. המכון הוא היחיד בין מכוני הסמיכה בעולם העומד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב יוסף יצחק וילשנסקי ראש ישיבת חח"ל צפת וחבר אגו"ח, הרב מנחם מענדל נחשון - ראש ישיבות חב"ד נצרת עלית והרב יהודה שגב פרידמן - ראש מכון ר"ן מוסקבה[7].
לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת תשע"ד, הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם אנטווקה. ביישוב פועלים מוסדות חינוך ותעסוקה וחיים קהילה מלאים.
הרב אסמן משתתף בקביעות ביום צבאות ה' שנערך מדי שנה בהיכל יד אליהו.
מראשי התורמים ומחברי ההנהלה של ניידות חב"ד בארץ הקודש.
ביקורת
בקול קורא[8] משנת תשס"ה, יצאו כמה משלוחי חב"ד באוקראינה בקריאה שבחירתו כרב ראשי נעשתה נגד הצבעתם של השלוחים בשנת תשס"ג לרב עזריאל חייקין לשמש כרב הראשי. בנוסף טענו על כך שהפריע בפעילות השלוחים, ועל השתתפותו בהקמת קונגרס הקהילות היהודיות באוקראינה שלדבריהם כל מטרתו היא להילחם בקהילות קודש ואף שלחו רבנים רפורמים למקומות בהם פעלו השלוחים.
משפחתו
בנו ר' יואל נחמן אסמן
- בנו, הרב יוסף יצחק אסמן - משלוחי הרבי ומנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי, קייב
- חתנו, ר' יהודה מנדלסון - חזן בית הכנסת ברודצקי, קייב
- בנו, הרב שמואל אסמן - משלוחי הרבי לקייב ומנהל מוסדות חב"ד באנטבקה
קישורים חיצוניים
- "המלך" והנשיא - כתבת פרופיל על הרב אסמן במגזין 'שעה טובה'
- השליח הרב אסמן נבחר לאחד ממאה המשפיעים באוקראינה
הערות שוליים
- ↑ אגרת ברכה מנשיא המדינה ליהודי אוקראינה, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ נפתח בית היתומים היהודי בקייב, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ שר בתי הכלא האוקראיני העניק אות הוקרה לשליח, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ אוקראינה: הרב אסמן קיבל מדלייה נשיאותית, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ השליח יחזיר לנשיא את המדליה המכובדת, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ מכון הסמיכה בקייב: ההרשמה בעיצומה, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ קול קורא עליו חתמו 30 שלוחים.
