אלעד

ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית

העיר אלעד (ראשי תיבות אזור לבניית עיר דתית) היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת תשנ"ח ובשנת תשס"ח הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות חסידי חב"ד. נכון לשנת תש"ע מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב"ד מתוך 35,000 כלל תושביה.

קהילות חב"ד

בית כנסת "בית מנחם"

בסוף חודש מנחם אב תשנ"ט הגיע לעיר שליח הרבי הרב יוסף יצחק סילברמן. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות", נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב"ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב"די. בחודש תשרי שנת תש"ס התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב"ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות.

לקראת י' בשבט תש"ס, יזם הרב סילברמן "מבצע חמישים" בו התגייס המניין החב"די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד. בראש חודש אדר כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א' , החליטו מתפללי המנין החב"די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב"די, כשמבקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב"ד. שבוע לאחר מכן, בכ"ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"ד. בכ"ג סיון תש"ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה "לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ"ו אדר תש"ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב"ד. בחודש מנחם אב הגיע המבנה ובי"ח באלול, לאחרי עבודות הפיתוח, נחתם חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, להפעיל את המבנה לצורך בית כנסת. ביום שישי כ"א באלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי שבת סליחות התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש. בערב ראש השנה, התקיים טקס "חנוכת הבית" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם".

בנוסף למבנה, העמידה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת בית הכנסת (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).

בית כנסת "דרך מצוותיך"

בב' בתמוז תשס"ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. לאחר חג הפסח תשס"ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב"ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה. לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את בית הכנסת "דרך מצוותיך" שנמצא ברח' רבי חיא בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר.

בית כנסת "אור מנחם" *

עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס"ה, להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב"ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס"ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב"ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס"ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב"ד באדר תשס"ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם "כנסת שלום" ש"קיבלו רשות" מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי.

בשנת תש"ע ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי רימון בעיר.אולם כעבור שנה , המנין שוב נסגר. בשנת תשע"א , החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת "אור מנחם" שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. המניין נוסד ברחוב שמאי 11 צמוד למועדון פייס לנוער.

מוסדות חב"ד

• בית חב"ד - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי אלעד לא חבדיים אל השליח הרב יוסף יצחק סילברמן וביקשו ממנו לפתוח בית חב"ד מסודר לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע חסידות ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא"ח בר"ח אדר תשס"ה הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח שיפעל ברחוב שמאי ויתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות פעילויות במעגל השנה; תפילות, שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שיארגן את התהלוכה והכינוס בל"ג בעומר ואת הדלקת חנוכיות בחנוכה באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, תשס"ח התמנה מנהל הגנים של חב"ד באלעד, הרב בעז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן.
• גני חב"ד - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-תשס"א.על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד.במשך עשור, פועלים הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב יוסף יצחק ורעיתו סילברמן והרב בועז שורץ והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.

• ספריה תורנית - בו' שבט תשס"ד נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס"ד התקיים טקס חנוכת הבית. בתום ההסכם, בשנת תשס"ו, הוצע לרב סילברמן ע"י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין ובראש חודש אדר תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת חג הפסח תשס"ז, עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 32.

בשנת תשע"א החליטו הנהלת בית חב"ד לפצל את הספרייה לשני מבנים : ספריית החסידות שהיה ברחוב הרי"ף עבר למבנה בית הכנסת של הבית חב"ד ברחוב שמאי 11 ואילו שאר הספרים התורניים נשארו ברחוב הרי"ף 32.

• תלמוד תורה "פאר מנחם" בניהול הרב מיכאל ליבוביץ
• בית ספר בנות "תפארת חיה" בניהול דבורה מלוב.
• ישיבה קטנה - ישיבת תומכי תמימים אלעד הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.
• גמ"חים - מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי.
• שפרה ופועה - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.

הנהלת גני ממ"ד-חב"ד, התלמוד תורה ובית הספר הינם חברי עמותת חב"ד אלעד בראשותו של המד"א הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי והנהלת גני הרשת,הספרייה תורנית והבית חב"ד הינם חברי עמותת בית חב"ד אלעד בראשותו של השליח הרב יוסף יצחק סילברמן. בבחירות מקומיות שהתקיימו בחודש חשון תשס"ט נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.

ייסוד מקווה טהרה אלעד

לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה מקווה שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד.

תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט"א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד. בחודש אדר תשס"ב, החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי שליט"א . בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס"ט, נוצר בעיה נוספת כאשר העבירו את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב"ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב"ד נשאר ללא מי גשמים.

חודשיים לאחר מכן, בי"א חשוון תש"ע ירד גשם ובכ"ה חשוון לאחרי שהורה הרב עובדיה יוסף לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב"ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.

לאחר שיפוצים של מספר חודשים המקוה נפתח מחדש ופועל תחת פיקוחו של המד"א הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי רב קהילת חב"ד.

רבני הקהילה

בב' בניסן תשס"א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה"ח ר' דניאל גראבסקי שליט"א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב"ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה" וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך י"א ניסן שנת תשס"ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.

לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בטז' סיון תשס"ו בחירות בהם נבחר הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט"א - בנו של הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שליט"א - רבה של נחלת הר חב"ד - לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש הרב מנחם מענדל גלוכובסקי. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב חיים פרוס מכפר-חב"ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כץ מרחובות זכה ב-10 קולות.

ביום חמישי י"ד בסיון תשס"ז התקיימה מעמד ההכתרה של הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי לכהן פאר כרב קהילת חב"ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש , הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.