הבדלים בין גרסאות בדף "ט"ו בשבט"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 8: שורה 8:
 
==[[ימי חב"ד]]==
 
==[[ימי חב"ד]]==
 
*[[תקמ"ח]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]], נולד.
 
*[[תקמ"ח]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]], נולד.
*[[תרי"ב]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של אדמו"ר הזקן - [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]], נפטר.
+
*[[תרי"ב]] - ר' נחמיה מדוברובנה, חתן בנו של אדמו"ר הזקן - [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]], נפטר.
 
*[[תר"כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בעקבות חלומה של מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].
 
*[[תר"כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בעקבות חלומה של מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].
 
*[[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], הגיע לעיר [[אלמא אטא]] לרצות חמש שנות מאסר.
 
*[[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], הגיע לעיר [[אלמא אטא]] לרצות חמש שנות מאסר.
*[[תש"ב]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] חזר משיקאגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו [[הרבנית שטערנא שרה]].
+
*[[תש"ב]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] חזר משיקאגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
  
 
==מנהגים==
 
==מנהגים==

גרסה מ־02:02, 8 בפברואר 2011

<< >> חודש שבט

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ט"ו בשבט היום החמישה עשר בחודש שבט וראש השנה לאילנות[1].

אירועים ביהדות

  • תקפ"ג - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה', נפטר.
  • תרט"ז - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר.

ימי חב"ד

מנהגים

בשנת תשמ"ז קרא הרבי לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה בתורה, בתפילה ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - אדמו"ר הריי"צ.[2]

הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד שבעת המינים), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמראה על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"[3]

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. לדעת בית הלל וכך נפסק בהלכה.
  2. שלשלת היחס עמ' (32)
  3. תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, ח"א עמ' 300