הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:שמואל חיים/ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר''' הינו פסוק המופיע במגילת אסתר (ח' ט"ז) המתאר כיצד...") |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
[[הרבי]] מתרץ שבעוד הגוים לומדים את ה[[תורה]] עם שכל, היהודים לומדים עם [[אמונה]], הגויים בחגיהם הם משתכרים ומשתוללים, בעוד היהודים זה מביא להם יראת שמים, הגויים שעושים [[ברית מילה]] הם מצטערים על כך, בעוד היהודים שמחים בכך, בעוד הגויים שמים תכשיטים מזהב היהודים לוקחים דווקא עורות בהמה ל[[תפילין]], ולכן דווקא במצוות אלו מתבטא יחודיות העם היהודי{{הערה|לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 916}}. | [[הרבי]] מתרץ שבעוד הגוים לומדים את ה[[תורה]] עם שכל, היהודים לומדים עם [[אמונה]], הגויים בחגיהם הם משתכרים ומשתוללים, בעוד היהודים זה מביא להם יראת שמים, הגויים שעושים [[ברית מילה]] הם מצטערים על כך, בעוד היהודים שמחים בכך, בעוד הגויים שמים תכשיטים מזהב היהודים לוקחים דווקא עורות בהמה ל[[תפילין]], ולכן דווקא במצוות אלו מתבטא יחודיות העם היהודי{{הערה|לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 916}}. | ||
| + | הרבי גם הזכיר שמתוך ארבעת מצוות אלו התווספו גם בעקבות נס הפורים שניהם מהם:[[תורה]] ([[מגילת אסתר]]) ו[[יום טוב]] ([[חג הפורים]]){{הערה|ליהודים היתה אורה, פורים, ה'תשי"ב}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1295&CategoryID=345 '''ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר'''] באתר [[חב"ד אורג]]. | *[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1295&CategoryID=345 '''ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר'''] באתר [[חב"ד אורג]]. | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־12:03, 28 בפברואר 2021
ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר הינו פסוק המופיע במגילת אסתר (ח' ט"ז) המתאר כיצד לאחר הצלת היהודים מגזרת המן, מרדכי מתלבש בבגדי מלכות ורכוב על הסוס, וליהודים היה "אורה ושמחה וששון ויקר". הפסוק הולחן פעמים רבות, והוא אחד משירי פורים המוכרים.
בגמרא מבואר ש"אורה" זה התורה[1], "שמחה" זה יום טוב[2], ששון זה ברית מילה[3] ו"יקר" זה תפילין[4][5].
רש"י מבאר שגזרת המן הייתה על ארבעת מצוות אלו, הרשב"א מבאר שארבעת מצוות אלו הם "מאפיינות" את העם היהודי ולכן עליהם גזר המן[6], הרבי הקשה על כך, הרי ארבעת מצוות אלו קיימים גם אצל הגוים, הם גם לומדים תורה, גם להם יש חגים, גם הם עושים ברית מילה וגם הם שמים תכשיטים לעבודה זרה.
הרבי מתרץ שבעוד הגוים לומדים את התורה עם שכל, היהודים לומדים עם אמונה, הגויים בחגיהם הם משתכרים ומשתוללים, בעוד היהודים זה מביא להם יראת שמים, הגויים שעושים ברית מילה הם מצטערים על כך, בעוד היהודים שמחים בכך, בעוד הגויים שמים תכשיטים מזהב היהודים לוקחים דווקא עורות בהמה לתפילין, ולכן דווקא במצוות אלו מתבטא יחודיות העם היהודי[7].
הרבי גם הזכיר שמתוך ארבעת מצוות אלו התווספו גם בעקבות נס הפורים שניהם מהם:תורה (מגילת אסתר) ויום טוב (חג הפורים)[8]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ע"פ הכתוב (משלי, ו', כ"ג) "כי נר מצוה ותורה אור"
- ↑ ע"פ הכתוב (דברים, ט"ז, י"ד) "ושמחת בחגך"
- ↑ ע"פ הכתוב (תהלים, קי"ט, קס"ב) "שש אנכי על אמרתך"
- ↑ ע"פ הכתוב (דברים, כ"ח, י') "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף טז עמוד ב
- ↑ חידושי אגדות מהרש"א על מגילת אסתר
- ↑ לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 916
- ↑ ליהודים היתה אורה, פורים, ה'תשי"ב
