הבדלים בין גרסאות בדף "פורים משולש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ראו דיון בשיחה)
תגית: הפניה חדשה
(הסרת ההפניה לדף פורים#פורים משולש)
תגית: הסרת הפניה
שורה 1: שורה 1:
−
#הפניה [[פורים#פורים משולש]]
+
'''[[פורים]] משולש''' הוא הכינוי לחגיגת חג הפורים כאשר חל ב[[יום השבת]], ואזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות [[הלוח העברי|לוח השנה העברי]] הנהוג בזמן הזה, מציאות זה תיתכן רק ב[[פורים דמוקפין|חג הפורים בערים המוקפות חומה]], החל ב[[ט"ו באדר]], שכן [[י"ד באדר]] בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת.
 +
 
 +
פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: [[תש"י]], [[תשי"ד]], [[תשל"ד]], [[תשל"ז]], [[תשמ"א]], [[תשנ"ד]], [[תשס"א]], [[תשס"ה]], [[תשס"ח]], ו[[תשפ"א]].
 +
 
 +
==בהלכה==
 +
במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס ל[[קריאת המגילה]]. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, וב[[גמרא]] הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור [[הוצאה מרשות לרשות]]. ב) מכיוון שה[[עני|עניים]] מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם [[מתנות לאביונים]], דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי{{הערה|מגילה ד, ב.}}. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, [[רבי יהושע בן לוי]] פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום{{הערה|מגילה ד, א.}}.
 +
 
 +
לגבי [[סעודת פורים|סעודת הפורים]], וכן מצוות [[משלוח מנות]] המתקיימת בקשר לסעודה זו, נפסק ב[[תלמוד ירושלמי]] שיש לדחותה ליום ראשון, ולא לערוך את הסעודה בשבת, שכן קביעת הפורים ליום שמחה על ידי בית דין אינה שייכת ליום השבת שנקבע מלכתחילה מן התורה כיום שמחה{{הערה|ירושלמי מגילה פ"א ה"ד.}}. כדברי הירושלמי פסקו להלכה פוסקים רבים: [[הרי"ף]]{{הערה|מגילה ג, א מדפי הרי"ף.}}, ה[[כלבו]]{{הערה|סוף סימן מה.}}, ה[[תשב"ץ]]{{הערה|ח"ג, סימן רצח.}} ועוד.
 +
 
 +
אמנם, רבי [[לוי בן חביב]] (הרלב"ח) שכיהן כרבה של [[ירושלים]], הורה למעשה שיש לערוך את הסעושה ומשלוח המנחות בשבת, כיון שלדעתו דברי הירושלמי הללו חולקים עם שיטת ה[[תלמוד בבלי]]{{הערה|מגילה ל, א.}} - בו נאמר שכאשר [[ט"ו באדר]] חל בשבת, עושים בני הערים המוקפות את הפורים ביום השבת, קביעה המתייחסת לדעתו לסעודה ומשלוח המנות הנעשים בשבת. וכן הנהיג הרלב"ח בירושלים למעשה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53913&st=&pgnum=113&hilite= תשובות מהרלב"ח, סימן לב].}}.
 +
 
 +
ב[[שולחן ערוך]] נפסק כדברי הירושלמי, שיש לדחות את הסעודה ומשלוח המנות ליום ראשון{{הערה|אורח חיים סימן תרפח סעיף ו.}}, וכן כתבו רבים מהפוסקים{{הערה|ראה למשל שו"ת נודע ביהודה אורח חיים סימן מב.}}. אמנם יש שכתבו לערוך סעודה ולשלוח מנות גם בשבת, לחוש לדעת הרלב"ח{{הערה|פרי חדש אורח חיים שם.}}.
 +
 
 +
===דיני פורים משולש===
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[פורס מפה ומקדש]]}}
 +
לפי ההכרעה המקובלת על יסוד השולחן ערוך, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים:
 +
*'''ביום שישי, [[י"ד באדר]]''' - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]].
 +
*'''בשבת, [[ט"ו באדר]]''' - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]".
 +
*'''ביום ראשון, [[ט"ז באדר]]''' - מקיימים את [[משתה ושמחה|סעודת פורים]] ושולחים [[משלוח מנות]].
 +
 
 +
===אצל הרבי===
 +
הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות"{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/b/b6/%D7%90%D7%93%D7%A8_-_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%90_-_%D7%A8%27_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A1%D7%95%D7%9F.pdf יומן תענית אסתר תשמ"א עמוד כ"ב].}}, ועורר לנצל קביעות כזו על מנת לחזק גם את [[מבצע נרות שבת קודש]], ולהתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד{{הערה|[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] שנשלחו על ידי הרבי בקביעויות דומות, נדפס ב'אגרות מלך' חלק א'.}}.
 +
 
 +
בשנת [[תשי"ד]] ערך הרבי את ההתוועדות בשבת-שושן-פורים סמוך לשקיעת החמה (ולא אחרי תפילת שחרית, כפי הרגיל), במטרה שיוכל לחלק [[כוס של ברכה]] במוצאי שבת וחסידי חב"ד המתגוררים בקרבת מקום יוכלו להספיק להגיע ולהשתתף בהתוועדות{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8_-%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%93_-_%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99 מקור].}}, דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שהרבי נוהג בדרך כלל לחלק כוס של ברכה רק במוצאי החגים ראש השנה, שמחת תורה, פסח ושבועות{{הערה|יוצא דופן נוסף, היה ההתוועדות של שבת פרשת נשא, סיום ימי התשלומין תנש"א.}}.
 +
 
 +
גם בשנת תשל"ד לא נערכה התוועדות מיוחדת לפורים, בשל הקביעות המיוחדת, ובדומה לכך בשנת [[תשל"ז]], בה ציין הרבי את חג הפורים באמצעות בקבוק משקה ששלח לחסידים על ידי המזכיר הרב גרונר שיחלק לכל מי שרוצה{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/3/3e/%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%96_-_%D7%A8%27_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%90%D7%9F.pdf מקור].}}
 +
 
 +
בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|1='''[https://chabad.info/beis-medrash/653066/ פורים משולש: גילויים מיוחדים מחג הפורים תשמ"א]''', הקלטה של הרב שלום יעקב חזר המספר מזכרונותיו מפורים זה {{אודיו}}{{אינפו}}}} הרבי התפלל תפיל מנחה בזאל הקטן בשעה 3:15, ולאחר התפילה נכנס לזמן קצר לחדרו ולאחר מכן יצא בלא הודעה מוקדמת לזאל הקטן ואמר שם מאמר חסידות קצר במשך 12 דקות שעסק בענין השמחה ומעלתה, ולאחר מכן בירך על היין שנמזג לכוס נייר פשוטה{{הערה|הרבי סירב שיביאו לו את הכוס של הקידוש.}} ושתה רביעית, החל לנגן 'ופרצת', שתה כוס יין נוספת הורה שכולם יאמרו 'לחיים' בלי הגבלות ובירך והזכיר אודות ברכה אחרונה ויצא, כאשר המעמד כולו ארך רבע שעה בלבד.
 +
 
 +
באותה שנה לא נערכה התוועדות כרגיל לרגל חג הפורים, אך בהתוועדות שנערכה בשבת אמר הרבי ש"לכבוד ירושלים" היה מן הראוי לערוך התוועדות נוספת, ולכן יפרוס מפה על המזונות ובכך יחשב הדבר להתוועדות חדשה, וכך עשה{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/c/c4/%D7%90%D7%93%D7%A8_-_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%90_-_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C.pdf יומן הקהל תשמ"א עמוד 111].}}.
 +
 
 +
{{הערות שוליים|}}
 +
[[קטגוריה:פורים]]

גרסה מ־17:49, 21 בפברואר 2021

פורים משולש הוא הכינוי לחגיגת חג הפורים כאשר חל ביום השבת, ואזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון. בקביעות לוח השנה העברי הנהוג בזמן הזה, מציאות זה תיתכן רק בחג הפורים בערים המוקפות חומה, החל בט"ו באדר, שכן י"ד באדר בו נחגג הפורים בשאר הערים לא יכול לחול בשבת.

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: תש"י, תשי"ד, תשל"ד, תשל"ז, תשמ"א, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ה, תשס"ח, ותשפ"א.

בהלכה

במקורות חז"ל מופיעה התייחסות לחג הפורים כאשר חל בשבת, ביחס לקריאת המגילה. המשנה פוסקת כי אין לקרוא את המגילה בשבת, ובגמרא הובאו על כך שני טעמים: א) גזירה שמא יטלטל את המגילה לביתו של מי שבקי בקריאה, ויעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות. ב) מכיוון שהעניים מצפים לקריאת המגילה שבה מקבלים הם מתנות לאביונים, דבר שאסור בשבת. מסיבות אלו, יש להקדים את המגילה ליום שישי[1]. מדברי הגמרא נלמד שגם את מצוות מתנות לאביונים יש לקיים ביום שישי. כמו כן, רבי יהושע בן לוי פסק שבפורים שחל בשבת יש לדרוש בענינו של יום[2].

לגבי סעודת הפורים, וכן מצוות משלוח מנות המתקיימת בקשר לסעודה זו, נפסק בתלמוד ירושלמי שיש לדחותה ליום ראשון, ולא לערוך את הסעודה בשבת, שכן קביעת הפורים ליום שמחה על ידי בית דין אינה שייכת ליום השבת שנקבע מלכתחילה מן התורה כיום שמחה[3]. כדברי הירושלמי פסקו להלכה פוסקים רבים: הרי"ף[4], הכלבו[5], התשב"ץ[6] ועוד.

אמנם, רבי לוי בן חביב (הרלב"ח) שכיהן כרבה של ירושלים, הורה למעשה שיש לערוך את הסעושה ומשלוח המנחות בשבת, כיון שלדעתו דברי הירושלמי הללו חולקים עם שיטת התלמוד בבלי[7] - בו נאמר שכאשר ט"ו באדר חל בשבת, עושים בני הערים המוקפות את הפורים ביום השבת, קביעה המתייחסת לדעתו לסעודה ומשלוח המנות הנעשים בשבת. וכן הנהיג הרלב"ח בירושלים למעשה[8].

בשולחן ערוך נפסק כדברי הירושלמי, שיש לדחות את הסעודה ומשלוח המנות ליום ראשון[9], וכן כתבו רבים מהפוסקים[10]. אמנם יש שכתבו לערוך סעודה ולשלוח מנות גם בשבת, לחוש לדעת הרלב"ח[11].

דיני פורים משולש

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורס מפה ומקדש

לפי ההכרעה המקובלת על יסוד השולחן ערוך, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים:

אצל הרבי

הרבי התבטא על פורים בקביעות כזו שהוא "קצר בכמות"[12], ועורר לנצל קביעות כזו על מנת לחזק גם את מבצע נרות שבת קודש, ולהתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד[13].

בשנת תשי"ד ערך הרבי את ההתוועדות בשבת-שושן-פורים סמוך לשקיעת החמה (ולא אחרי תפילת שחרית, כפי הרגיל), במטרה שיוכל לחלק כוס של ברכה במוצאי שבת וחסידי חב"ד המתגוררים בקרבת מקום יוכלו להספיק להגיע ולהשתתף בהתוועדות[14], דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שהרבי נוהג בדרך כלל לחלק כוס של ברכה רק במוצאי החגים ראש השנה, שמחת תורה, פסח ושבועות[15].

גם בשנת תשל"ד לא נערכה התוועדות מיוחדת לפורים, בשל הקביעות המיוחדת, ובדומה לכך בשנת תשל"ז, בה ציין הרבי את חג הפורים באמצעות בקבוק משקה ששלח לחסידים על ידי המזכיר הרב גרונר שיחלק לכל מי שרוצה[16]

בשנת תשמ"א[17] הרבי התפלל תפיל מנחה בזאל הקטן בשעה 3:15, ולאחר התפילה נכנס לזמן קצר לחדרו ולאחר מכן יצא בלא הודעה מוקדמת לזאל הקטן ואמר שם מאמר חסידות קצר במשך 12 דקות שעסק בענין השמחה ומעלתה, ולאחר מכן בירך על היין שנמזג לכוס נייר פשוטה[18] ושתה רביעית, החל לנגן 'ופרצת', שתה כוס יין נוספת הורה שכולם יאמרו 'לחיים' בלי הגבלות ובירך והזכיר אודות ברכה אחרונה ויצא, כאשר המעמד כולו ארך רבע שעה בלבד.

באותה שנה לא נערכה התוועדות כרגיל לרגל חג הפורים, אך בהתוועדות שנערכה בשבת אמר הרבי ש"לכבוד ירושלים" היה מן הראוי לערוך התוועדות נוספת, ולכן יפרוס מפה על המזונות ובכך יחשב הדבר להתוועדות חדשה, וכך עשה[19].


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==

  1. ↑ מגילה ד, ב.
  2. ↑ מגילה ד, א.
  3. ↑ ירושלמי מגילה פ"א ה"ד.
  4. ↑ מגילה ג, א מדפי הרי"ף.
  5. ↑ סוף סימן מה.
  6. ↑ ח"ג, סימן רצח.
  7. ↑ מגילה ל, א.
  8. ↑ תשובות מהרלב"ח, סימן לב.
  9. ↑ אורח חיים סימן תרפח סעיף ו.
  10. ↑ ראה למשל שו"ת נודע ביהודה אורח חיים סימן מב.
  11. ↑ פרי חדש אורח חיים שם.
  12. ↑ יומן תענית אסתר תשמ"א עמוד כ"ב.
  13. ↑ מכתבים כלליים שנשלחו על ידי הרבי בקביעויות דומות, נדפס ב'אגרות מלך' חלק א'.
  14. ↑ מקור.
  15. ↑ יוצא דופן נוסף, היה ההתוועדות של שבת פרשת נשא, סיום ימי התשלומין תנש"א.
  16. ↑ מקור.
  17. ↑ פורים משולש: גילויים מיוחדים מחג הפורים תשמ"א, הקלטה של הרב שלום יעקב חזר המספר מזכרונותיו מפורים זה קובץ שמעאינפו.jpg
  18. ↑ הרבי סירב שיביאו לו את הכוס של הקידוש.
  19. ↑ יומן הקהל תשמ"א עמוד 111.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=פורים_משולש&oldid=460269"