הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד החסידות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 36: שורה 36:
  
 
===לפני התפילה===
 
===לפני התפילה===
−
פרק תניא. שיעור התניא היומי. פרק מ"א.
+
את שיעור התניא היומי יש לומר לפני התפילה{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]]. כך נהג הרבי בעצמו}}. ב[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"א|פרק מ"א]] בתניא מביא אדמו"ר הזקן כי יש להתבונן ביראת ה' וגדולתו קודם הנחת התפילין והתפילה. בעקבות כך עורר הרבי רבות על לימוד והתבוננות בפרק מ"א קודם הנחת התפילין בכל יום{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ז עמוד קי"א, ועוד}}.
 +
 
 +
מנהג חסידיי חב"ד היה ללמוד כל יום לפני התפילה (לפני אמירת [[הריני מקבל]]) פרק תניא או שניים, חלקם - על פי סדר התניא. רבותינו נשיאינו עוררו רבות על לימוד זה{{הערה|[[תורת מנחם]] תשמ"ט ח"ג עמוד 68 ו-75, תש"נ ח"ב עמוד 161, ועוד}}. הרבי הריי"צ אמר כי לימוד פרק תניא כל יום לפני התפילה הוא סגולה לברכה והלחה לאדם, לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות{{הערה|שיחת פורים תרצ"ו}}.
  
 
חרבי פירט כמה סיבור למעלה שבלימוד דווקא לפני התפילה. עניינה של [[עבודת התפילה]] הוא לגלות את ה[[נפש האלוקית]] ולתקן את ה[[נפש הבהמית]] על ידי גילוי האור האלוקי שמקרינה וממשיכ הנפש האאלוקית, וזה נעשה דווקא על ידי פנימיות התורה שאין בה מחלוקת. לכן{{[[שולחן ערוך]] סימן נ'}} גם תקנו את לימוד פרק "[[איזהו מקומן]]" לפני התפילה - כיוון שאין בו מחלוקת{{הערה|[[תורת מנחם]] חט"ז עמ' 312, 314}}.  
 
חרבי פירט כמה סיבור למעלה שבלימוד דווקא לפני התפילה. עניינה של [[עבודת התפילה]] הוא לגלות את ה[[נפש האלוקית]] ולתקן את ה[[נפש הבהמית]] על ידי גילוי האור האלוקי שמקרינה וממשיכ הנפש האאלוקית, וזה נעשה דווקא על ידי פנימיות התורה שאין בה מחלוקת. לכן{{[[שולחן ערוך]] סימן נ'}} גם תקנו את לימוד פרק "[[איזהו מקומן]]" לפני התפילה - כיוון שאין בו מחלוקת{{הערה|[[תורת מנחם]] חט"ז עמ' 312, 314}}.  
 +
 +
ב[[יחידות]] עם האדמו"ר מתולדות אהרון רבי [[אברהם יצחק קאהן]] דיבר איתו הרבי באריכות על ההכרחיות בקביעת זמן קבוע בכל יום - ולכלול זמן קבוע שכזה בסדר היום ב[[ישיבה|ישיבות]] - ללימוד והתבוננות בחסידות קודם התפילה.
 +
 +
קיום מ"ע דאורייתא בכוונה.
  
 
===סדר הלימוד===
 
===סדר הלימוד===
שורה 81: שורה 87:
 
=לקריאה נוספת==
 
=לקריאה נוספת==
 
הרב נחום גרינוולד, '''פעולות כ"ק אדמו"ר הרש"ב להתעוררות ללימוד החסידות בקרב חסידי חב"ד''', בתוך [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] גליון מ' עמוד קצז ואילך
 
הרב נחום גרינוולד, '''פעולות כ"ק אדמו"ר הרש"ב להתעוררות ללימוד החסידות בקרב חסידי חב"ד''', בתוך [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] גליון מ' עמוד קצז ואילך
 +
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
*[[הרבי הריי"צ]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= קונטרס לימוד החסידות]''' {{היברובוקס}}
 
*{{קישור התקשרות צאח|835|2909|613|לימוד חסידות – ביחיד וברבים|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}
 
*{{קישור התקשרות צאח|835|2909|613|לימוד חסידות – ביחיד וברבים|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}
 
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D.pdf המאור שבתורה]''', מערכת אוצרות - אדר ראשון תשע"ט
 
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D.pdf המאור שבתורה]''', מערכת אוצרות - אדר ראשון תשע"ט

גרסה מ־17:29, 2 בפברואר 2021

יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

הכרח הלימוד

" טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?! "

– שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275

בדורות התנאים והאמוראים פנימיות התורה עברה במסורה מדור לדור רק לאנשים ראויים ששמרו על עצמם בקדושה ובטהרה ורק לאחר שהיו בקיאים היטב בתורת הנגלה והיו למדנים מופלגים. אולם בעקבות ירידת הדורות וההתקרבות לביאת המשיח קבע האריז"ל כי המצב השתנה וכיום "בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה"[1].

עם השתלשלות הדורות, הוסיפו נשיאי החסידות והדגישו את החובה וההכרח בלימוד חלק זה בתורה.

מצוות תלמוד תורה

במספר מקומות[2] מביא הרבי את פסק ההלכה של אדמו"ר הזקן[3]: "אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגולים רבים עד שתקיים כל תרי"ג מצוות במעשה, דיבור ומחשבה . . וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע, אלא מעט, צריך לבוא בגלגול, עד שישיג ויידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות, הן ברמזין ודרשות וסודות, כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה, ואי אפשר לה להתתקן להשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו. ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה", וכידוע שגם גדולי המתנגדים סמכו את ידיהם על פסקיו של אדמו"ר הזקן בהלכות תלמוד תורה[4], ומכך רואים שגם הם הסכימו עם דבריו שישנו הכרח בלימוד פנימיות התורה, עד כדי כך שמי שלא למד חסידות - יצטרך לבוא שוב בגלגול בעולם הזה.

אף שבקרב רבים השתרשה הדעה המוטעית שלימוד פנימיות התורה ותורת החסידות שייך רק לחסידים, גם גדולי בעלי המוסר וראשי המתנגדים הביעו את דעתם בצורה מפורשת כי לימוד פנימיות התורה הוא מוכרח, ובכמה הזדמנויות הביא הרבי את דברי הגר"א כי "מי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין"[5].

מעלת האדם

עיקר מעלת האדם היא עסקו בענייני השכל והחכמה, ובעיקר בחכמה האלקית היא חכמת התורה, ובה גופא בפנימית התורה העוסקת בהשגה אלוקית שהיא עיקר השלמות והמעלה של מין האדם.[6][7]

פעולתה בנפש האדם

פנימיות התורה עוסקת בעניינים הרוחניים ועל ידי הלימוד מתעדן האדם ויוצא מחומריות. בנוסף לכך, היא גם מביאה ומעוררת את רגש האהבה והיראה לאלוקים[6].

כמענה על טענות המנגדים ללימוד החסידות, שבאם הדבר מוכרח מדוע בדורות הקודמים היה הדבר אסור, וכיצד ייתכן שיש צורך בלימוד שכל מציאותו הוא שלילת והעדר מציאות האדם (ביטול), השיב הרבי[8] במשל ממחלה ממארת, שהדרך להילחם בה הוא דווקא באמצעות שלילה והעדר של האבר המיותר, ובשביל זה משתמשים באמצעים חדישים שלא היו ידועים וזמינים בעבר, ואף אחד לא יטען שהוא לא רוצה להשתמש בתרופות וטיפולים אלו כיון שפעם לא היו עושים זאת, או מכיון שזה קשור עם הריסת הגוף.

אנשים נשים וטף

הרבי עורר ריבוי פעמים על כך שלימוד החסידות נוגע לא רק לאנשים, אלא אפילו לנשים, בנות, וילדים קטנים ועד לילדים בגיל הרך - באופן המתאים להבנתם.

הרבי השווה את הטענה שלימוד החסידות שייך למבוגרים בלבד לטענת פרעה שאמר: "לכו נא הגברים ועבדו את השם", והוסיף שהתשובה על כך נמצאת כבר בדברי משה רבינו שדווקא "בבנינו ובבנותינו נלך", היות ועבודת השם שייכת לכל יהודי ויהודי[9].

אופן הלימוד

זמני הלימוד

אדמו"ר המהר"ש התבטא[10]: "לא מתאים לחסיד שלא ללמוד כל יום פרק תניא", ובמקום אחר אמר שרבע השעה שאדם לומד חסידות במשך היום, צריכים להתפשט על משך היום כולו ולהפוך אותו ליום חסידי[11], אך כמובן שאין הכוונה להגביל את זמן לימוד החסידות למשך רבע שעה בלבד, אלא שזהו הזמן הנדרש בשביל לפעול בעולם, ולצורך ההתקשרות והדביקות בקב"ה, על האדם להקדיש זמן רב יותר ללימוד החסידות[12].

בקונטרס עץ חיים פרק כ"ה כותב אדמו"ר הרש"ב שיושבי אוהל שעסוקים כל היום בלימוד התורה, צריכים להקדיש שליש מזמנם ללימוד תורת החסידות.

בתחילת לוח 'היום יום'[13] קבע הרבי ציטוט מתוך כתביו של אדמו"ר הריי"צ: "חסידים מחויבים בלימוד חסידות: סתם חסידים - יום שני, יום חמישי ויום השבת, תמימים - שעה אחת בכל יום", והלימוד של ימי השבוע הכרחי במשך השבוע עוד יותר מאשר בשבת כדי להעלות את האדם מהעיסוק היום-יומי בעניני גשמיות, אף שהלימוד עצמו קצר יותר בזמן[14].

בשבתות, יש ללמוד את 'הפרשה החסידית', המאמרים בתורה אור ולקוטי תורה השייכים לפרשה[15].

בכל יום עצמו, זמן הלימוד העיקרי הוא בבוקר קודם התפילה, בהתאם להלכה שנקבעה בשולחן ערוך להתבונן בגדולת ה' כהכנה לתפילה[16], וההתבוננות המתאימה לזה ביותר היא לימוד החסידות[17].

לפני התפילה

את שיעור התניא היומי יש לומר לפני התפילה[18]. בפרק מ"א בתניא מביא אדמו"ר הזקן כי יש להתבונן ביראת ה' וגדולתו קודם הנחת התפילין והתפילה. בעקבות כך עורר הרבי רבות על לימוד והתבוננות בפרק מ"א קודם הנחת התפילין בכל יום[19].

מנהג חסידיי חב"ד היה ללמוד כל יום לפני התפילה (לפני אמירת הריני מקבל) פרק תניא או שניים, חלקם - על פי סדר התניא. רבותינו נשיאינו עוררו רבות על לימוד זה[20]. הרבי הריי"צ אמר כי לימוד פרק תניא כל יום לפני התפילה הוא סגולה לברכה והלחה לאדם, לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות[21].

חרבי פירט כמה סיבור למעלה שבלימוד דווקא לפני התפילה. עניינה של עבודת התפילה הוא לגלות את הנפש האלוקית ולתקן את הנפש הבהמית על ידי גילוי האור האלוקי שמקרינה וממשיכ הנפש האאלוקית, וזה נעשה דווקא על ידי פנימיות התורה שאין בה מחלוקת. לכן{{שולחן ערוך סימן נ'}} גם תקנו את לימוד פרק "איזהו מקומן" לפני התפילה - כיוון שאין בו מחלוקת[22].

ביחידות עם האדמו"ר מתולדות אהרון רבי אברהם יצחק קאהן דיבר איתו הרבי באריכות על ההכרחיות בקביעת זמן קבוע בכל יום - ולכלול זמן קבוע שכזה בסדר היום בישיבות - ללימוד והתבוננות בחסידות קודם התפילה.

קיום מ"ע דאורייתא בכוונה.

סדר הלימוד

המתחילים בלימוד החסידות, ילמדו בספר התניא את אגרת התשובה, לאחר מכן שער היחוד והאמונה, לקוטי אמרים אגרות הקודש וקונטרס אחרון[23]. הרבי גם ציין כראשית הלימוד את קונטרס ומעיין.

מי שכבר רכש ידיעות בתורת החסידות, לומד את התניא לפי הסדר שנדפס.

בכל ענין שלומדים, יש להתחיל בלימוד ההקדמה, המהווה אף היא חלק מהענין[24].

חומר הלימוד

לצד הלימוד במקום שליבו חפץ, צריכה להיות קביעות בלימוד עניני חסידות למגרס[25], וכן לימוד תורת החסידות של נשיא הדור[26].

כיון שבדורנו ישנו קושי להוציא הוראות בפועל מלימוד עיוני-שכלי בלבד, יש לתת דגש על לימוד מאמרי 'עבודה'[27].

לימוד תורת הנשיא

צורת הלימוד

לכל הפחות פעם או פעמיים בשבוע צריך להיות הלימוד 'בחבורה'[28].

בכל נושא שלומדים בפעם הראשונה, יש להבין קודם כל את כללות הענין ומהלך הביאור ברמת הפשט, ורק לאחר שחוזרים ולומדים מספר פעמים בצורה זו, ניתן להעמיק ולדייק בפרטי הביאור[29].

עיקר לימוד החסידות הוא בהעמקה ובעיון, ולהבין זאת כמו ענין בנגלה, עד שיוכל להסביר את הדברים במילים שלו[30], ואפילו לחדש בהם[31].

הלימוד צריך להיות בדיבור בפה, ולא במחשבה ובאמצעות הבטה בעיניים בלבד, ובכוחו של לימוד באופן כזה לגרום לבהירות בלימוד ולהסרת קושיות העולות[32].

בלימוד רצוף במשך זמן ארוך, יש לעצור כעבור שעה למשך חמש-עשר דקות לנוח, ולחשוב אודות כללות הענין שלמדו[33].

התבוננות בלימוד

ההתבוננות בענינים הנלמדים בתורת החסידות, הינה חלק בלתי נפרד מהלימוד עצמו.

מטרה אחת בהתבוננות, היא כהכנה לתפילה, וענין זה נוגע לכל אחת משלושת התפילות במשך היום[12], שצריך להתבונן לפני התחלת התפילה בעניני חסידות, כפי שנפסק בשולחן ערוך[34] שקודם התפילה יש להתבונן בגדלות ה' ושפלות האדם, והתבוננות זו היא עיקר הסיבה ללימוד החסידות, כמו שנאמר בפסוק "דע את אלקי אביך ועבדהו בלבב שלם", שידיעת אלוקות כפי שהתבארה בתורת החסידות, היא לצורך ה"ועבדהו בלבב שלם"[12].

חזרה על הלימוד

פעולת הלימוד

על יסוד דברי הרב חיים ויטאל, עורר הרבי פעמים רבות שהעדר לימוד החסידות מעכב את הגאולה, ואילו ההוספה בלימוד החסידות מבטלת מניעה זו ומזרזת את הגאולה[35], ועד שהתבטא שמצד האמת "היו צריכים לצאת לרחובות ולצעוק, געוואלד אידן! ישנה תורת החסידות, שהקב"ה רוצה שבני ישראל ילמדו כדי שמשיח יבוא"[36].

הרבי אף הביא את דברי הגר"א כי העוסקים בלימוד פנימיות התורה "אין יצר הרע יכול להתגרות בהם"[37].

סגולות הלימוד

מי שיש לו בעיות רפואיות בעיניים, ההוספה ב'מאור שבתורה' מוסיף מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים[38].

לקריאה נוספת=

הרב נחום גרינוולד, פעולות כ"ק אדמו"ר הרש"ב להתעוררות ללימוד החסידות בקרב חסידי חב"ד, בתוך היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד קצז ואילך

קישורים חיצוניים

{{{2}}}, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. ↑ הובא בתניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב).
  2. ↑ ראו לדוגמא התוועדויות תשמ"ו חלק ב', עמוד 782.
  3. ↑ הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ד'.
  4. ↑ קודן שנודע להם זהות המחבר.
  5. ↑ אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג.
  6. ↑ 6.0 6.1 קונטרס ומעיין מאמר א פרק ג'.
  7. ↑ ראה הקדמת הרמב"ם למשניות פסקה המתחילה 'ואני אבארם לך'.
  8. ↑ לקוטי שיחות חלא א' עמוד 150.
  9. ↑ אגרות קודש חלק ב' אגרת שנח.
  10. ↑ ספר השיחות ה'ש"ת בתרגום ללה"ק עמוד קמה.
  11. ↑ ספר השיחות תרצ"ט עמוד 339. נתבאר בשיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב.
  12. ↑ 12.0 12.1 12.2 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב.
  13. ↑ כ"א כסלו.
  14. ↑ אגרות קודש חלק ו' עמוד קמד, וחלק ט"ו עמוד צז.
  15. ↑ שיחת ש"פ וישב תשט"ו, ושיחת ש"פ ויקהל תשכ"ה ועוד. וראה גם שיחת ש"פ חיי שרה ה'תשנ"ב בסיומה ("ההחלטה טובה ללמוד את כל ספר תורה אור ולקוטי תורה כל חלקיהם עם סיומם"), ובשיחת ש"פ לך לך ה'תשמ"ט הערה 29 ("המנהג ללמוד אותה (עכ"פ בשטחיות) עם בני משפחתם, גם עם ילדים בגיל בר מצוה (או גם פחות מזה)").
  16. ↑ אורח חיים סימן צ"ח בתחילתו: "יחשוב קודם התפלה מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו".
  17. ↑ אגרות קודש חלק י' עמוד נט ועמוד שצה. ועוד.
  18. ↑ שיחות קודש קודם הנשיאות. כך נהג הרבי בעצמו
  19. ↑ אגרות קודש חי"ז עמוד קי"א, ועוד
  20. ↑ תורת מנחם תשמ"ט ח"ג עמוד 68 ו-75, תש"נ ח"ב עמוד 161, ועוד
  21. ↑ שיחת פורים תרצ"ו
  22. ↑ תורת מנחם חט"ז עמ' 312, 314
  23. ↑ אגרות קודש חלק יז עמוד מו ועמוד שעב.
  24. ↑ לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 519.
  25. ↑ אגרות קודש חלק ד' עמוד צה ועמוד קנח.חלק ה' עמוד קלב.
  26. ↑ אגרות קודש חלק ג' עמוד רבי ואילך, שיחת כ"ף אב תש"י, ועוד.
  27. ↑ אגרות קודש חלק י' עמוד פב. לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 353.
  28. ↑ שיחת יום שמח"ת ה'תשט"ו.
  29. ↑ אגרות קודש חלק ח' עמוד סד ועמוד רעט, חלק ג' עמוד צז, חלק י"ג עמוד שנ.
  30. ↑ לקוטי שיחות חלק כז עמוד 24.
  31. ↑ שיחת ט"ו שבט תשמ"ח, חג השבועות ושבת פרשת נשא ה'תנש"א, ועוד.
  32. ↑ אגרות קודש חלק ד' עמוד קיח. ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד קצה.
  33. ↑ אגרות קודש חלק ד' עמוד קיח.
  34. ↑ אורח חיים סימן צ"ח סעיף א'. ענין התבוננות זו התבאר גם בתורת מנחם חלק נ"א עמוד 227.
  35. ↑ אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רלה.
  36. ↑ שיחת ליל ב' אייר תש"י.
  37. ↑ אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג.
  38. ↑ מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=לימוד_החסידות&oldid=451384"