הבדלים בין גרסאות בדף "חינוך על טהרת הקודש"
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בכפר חב"ד קיימים 2 מוסדות על טהרת הקודש, [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה כפר חב"ד]], ו[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד]]. | בכפר חב"ד קיימים 2 מוסדות על טהרת הקודש, [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה כפר חב"ד]], ו[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד|בית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד]]. | ||
| + | |||
| + | ==במוסדות המוכרחים ללמוד לימודי חול== | ||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[חכמות חיצוניות#לימודי חול במוסדות חינוך|חכמות חיצוניות]]}} | ||
| + | גם במוסדות בהם נאלצים מסיבות שונות ללמוד [[לימודי חול]], יש להזהר לשמור מכל דבר לא טהור, כך שהחינוך יהיה על טהרת הקודש{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג ע' 167.}}. | ||
| + | |||
| + | בדרך כלל התנגדו רבותינו נשיאנו לכל לימודי החול במוסדות החינוך, וכאשר בזמנים ומקומות מסויימים התירו לעיתים לשלב לימודי חול, היתה זו הוראת שעה בלבד, בדוגמת בית הבראה לחולים שבו יש סדרים שאינם מתאימים לבריאים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/17/116.htm שיחת י"ב תמוז תשי"ז]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7551.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כ, אגרת ז'תקנא].}}. | ||
| + | |||
| + | גם במוסדות אלו, דאגו [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] להבהיר שבתכנית הלימודים יש להדגיש שלימודי הקודש הם העיקר, ולימודי החול הם טפל. | ||
| + | |||
| + | מסיבה זאת, נלחמו על כך שבתחילת היום ילמדו לימודי קודש, ולימודי החול יילמדו רק בהמשך היום{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תתכז, ובמקורות שנסמנו שם. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1635.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ו, אגרת א'תרלה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4397.htm חלק יג, אגרת ד'שצז].}}. תמיד יהיו לימודי הקודש יותר מלימודי החול - בלימודי החול יש למעט ככל האפשר, אך ורק במינימום המוכרח, ולהוסיף ככל הניתן בלימודי הקודש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2268.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ח, אגרת ב'רסח]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2810.htm חלק ט, אגרת ב'תתי]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2991.htm חלק י, אגרת ב'תתקצא]; [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3252.htm אגרת ג'רנב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4458.htm חלק יג, אגרת ד'תנח]. ועוד.}}. יש לוודא שלא תינתן חשיבות ותשומת לב יתירה ללימודי החול על חשבון לימודי הקודש, דבר המעוות את סולם הערכים של התלמיד ומשדר לו זלזול בלימודי הקודש, חלילה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-2/179/189.htm שיחת פורים תשכ"ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8416.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כב, אגרת ח'תטז].}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־23:36, 26 בינואר 2021
חינוך על טהרת הקודש מתייחס לחינוך הניתן במוסדות שבהם לומדים הילדים אך ורק תורה בלי "חכמות חיצוניות".
תוכן עניינים
היסטוריה
עם פתיחת התקופה המודרנית והתפתחותה של תנועת ההשכלה, נוצרו קשיים מיוחדים להמשיך את קיומם של תלמודי התורה במסגרת הקיימת. מדינות רבות לחצו על נתיניהם להוסיף לימודי חול כלימודי חובה במערכת הלימוד שבתלמודי התורה, והיו מקומות רבים בהם אף נאסר לחלוטין הלימוד בתלמודי התורה, והילדים חוייבו להגיע וללמוד בבתי הספר הממשלתיים.
בתקופות הקשות ברוסיה, בימי השלטון הסובייטי, מסרו חסידי חב"ד את נפשם שלא למסור את הילדים ללמוד ב'שקאלע' (בית הספר הממשלתי הרוסי), ופתחו במלחמת-קודש, הכרוכה בסכנת נפשות על כל צעד ושעל. בשנים אלו התקיימה פעילות לימוד מחתרתית, שנוהלה בחשאיות על ידי החסידים, על מנת להסתתר מעיניהם הבולשות של הבולשביקים.
גם בארצות החופש, כאשר הגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה, המשיך אדמו"ר הריי"צ להילחם בהכנסת לימודי החול כחלק ממערכות הלימוד בתלמודי התורה, תחת הסיסמא "אמריקה איז ניט אנדערש" (= אמריקה איננה שונה) - כשהוא דורש בתוקף מחסידיו הסרים למשמעתו להקים מוסדות חינוך על טהרת הקודש.
הטענה המרכזית של המתנגדים הייתה, שיש להכניס את לימודי החול מכיון שזהו תנאי מקדים לקבלת התקציבים הממשלתיים, אך הרבי הריי"צ טען בתוקף כי אין לעשות חשבונות ושיקולים כאלו כאשר מדובר על ציפור נפשו של העם היהודי - חינוך דור העתיד.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, המשיך הרבי את התעמולה להקמת מוסדות על טהרת הקודש, וכך אמר הרבי באחת ההזדמנויות[1]:
ג' השנים הראשונות, שבהן הילד מתחיל ללמוד, זה היסוד העיקרי להצלחתו בעתיד. ודווקא בזמן הזה לוקחים את הילד ומטמאים את מוחו באנגלית, גראמאטיקע וכיוצא-בזה! הלוואי שגם גדולים לא היו יודעים עניינים אלו! ועל-אחת-כמה-וכמה ילדים - עד תשע שנים, עד י"ב שנה –והייתי אומר גם לגבי השנים הבאות.. רצונו של הקב"ה לשכון דווקא במוחו של ילד יהודי - לוקחים מוח זה ומטמאים אותו בחכמות חיצוניות!... היכן היא הגאווה היהודית?!
מוסדות
בחסידות חב"ד, קיימים מספר מוסדות המעניקים חינוך על טהרת הקודש. הראשון והמפורסם שבהם הוא מוסד אהלי תורה קראון הייטס, שכולל חדר וישיבה.
בכפר חב"ד קיימים 2 מוסדות על טהרת הקודש, אהלי תורה כפר חב"ד, ובית חינוך ליובאוויטש כפר חב"ד.
במוסדות המוכרחים ללמוד לימודי חול
| ערך מורחב – חכמות חיצוניות |
גם במוסדות בהם נאלצים מסיבות שונות ללמוד לימודי חול, יש להזהר לשמור מכל דבר לא טהור, כך שהחינוך יהיה על טהרת הקודש[2].
בדרך כלל התנגדו רבותינו נשיאנו לכל לימודי החול במוסדות החינוך, וכאשר בזמנים ומקומות מסויימים התירו לעיתים לשלב לימודי חול, היתה זו הוראת שעה בלבד, בדוגמת בית הבראה לחולים שבו יש סדרים שאינם מתאימים לבריאים[3].
גם במוסדות אלו, דאגו הרבי הריי"צ והרבי להבהיר שבתכנית הלימודים יש להדגיש שלימודי הקודש הם העיקר, ולימודי החול הם טפל.
מסיבה זאת, נלחמו על כך שבתחילת היום ילמדו לימודי קודש, ולימודי החול יילמדו רק בהמשך היום[4]. תמיד יהיו לימודי הקודש יותר מלימודי החול - בלימודי החול יש למעט ככל האפשר, אך ורק במינימום המוכרח, ולהוסיף ככל הניתן בלימודי הקודש[5]. יש לוודא שלא תינתן חשיבות ותשומת לב יתירה ללימודי החול על חשבון לימודי הקודש, דבר המעוות את סולם הערכים של התלמיד ומשדר לו זלזול בלימודי הקודש, חלילה[6].
לקריאה נוספת
- לקוטי שיחות חלק ט"ז, שיחה ליו"ד שבט
- לקוטי שיחות חלק ב', הוספות, שיחה לחנוכה סעיף ו'
- אגרות קודש חלק כ"ב, ע' תע"ד
- אגרות קודש חלק י"ט ע' ש"ו
- אגרות קודש חלק ט"ז, עמוד מ"ח
- אגרות קודש חלק י' עמוד רצ"ג
- אגרות קודש חלק י"א עמוד ת"ג
- אגרות קודש חלק כ"א עמוד ש"ג
קישורים חיצוניים
- חינוך על טהרת הקודש קונטרס המכיל לקט מדברי הרבי בנושא
- שניאור ברגר, המאבק על לימודי חול במוסדות חב"ד, בתוך שבועון בית משיח גליון שבת פרשת שמיני תשע"ו
- ניצוצי רבי - חינוך על טהרת הקודש, בתוך שבועון התקשרות, שבת פרשת משפטים תשע"ז
- חינוך על טהרת הקודש, בתוך מגזין חודש אלול 'א חסידישע דערהער' ה'תש"פ (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ שמחת תורה תשט"ו.
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"ג ע' 167.
- ↑ שיחת י"ב תמוז תשי"ז. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כ, אגרת ז'תקנא.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תתכז, ובמקורות שנסמנו שם. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ו, אגרת א'תרלה. חלק יג, אגרת ד'שצז.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ח, אגרת ב'רסח. חלק ט, אגרת ב'תתי. חלק י, אגרת ב'תתקצא; אגרת ג'רנב. חלק יג, אגרת ד'תנח. ועוד.
- ↑ שיחת פורים תשכ"ב. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק כב, אגרת ח'תטז.
