הבדלים בין גרסאות בדף "דקל"
חסיד של הרעבע (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''דקל''' הוא עץ שענפיו משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם [[תמר]]ים - מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו. | '''דקל''' הוא עץ שענפיו משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם [[תמר]]ים - מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו. | ||
==בתלמוד== | ==בתלמוד== | ||
| − | + | ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=111&format=pdf דף קי"א עמוד א']}} מובאת אמרתו של [[ריש לקיש]], כי ישנם ארבעה דברים שאסור לעשותם משום סכנה, וביניהם התפנות בין שני דקלים, ומי שעובר בין שני דקלים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הן: הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים...}}. בהמשך מבואר על אמרה זו, כי הסכנה היא רק כשאין בין הדקל לכותל או בין שני הדקלים [[ארבע]] [[אמה|אמות]], משום שהסיבה לאיסור היא שמכיוון שאין רשות ל[[שדים]] לעבור בדרכים מרכזיות, ולכן עוברים הם בדרכים צדדיות בהם לא עוברים בדרך כלל [[אדם (מין המדבר)|בני אדם]], ומשום כך העובר בדרכים צדדיות עלול להינזק מאותם שדים. כך נפסק להלכה ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|שולחן ערוך הרב חלק "חושן משפט", הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית, סעיף ט':{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא יעבור איש איש בין שתי נשים ולא אישה בין שני אנשים מפני שרוח רעה שורה שם...''' וכן הדקל'"}} }}. | |
| + | |||
| + | ב[[מסכת עבודה זרה|מסכת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=13b&format=pdf דף י"ג עמוד ב']}}, מובא כי לדעתו של [[רבי מאיר]], בין הדברים שאסור למכור ל[[עובדי כוכבים|עובדי כוכבים ומזלות]] בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש ל[[עבודה זרה]], הוא "דקל טוב". ב[[גמרא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=14b&format=pdf שם י"ד עמוד ב']}} מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, [[תמר|התמר]]. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם ל[[עכו"ם]] - {{מונחון|החצב|המפורש בלשון הגמרא ל"קשבא"}} - גם הוא סוג של [[תמר|תמרים]], המוזכרים ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=7b&format=pdf דף ז' עמוד ב']}}, בהקשר לכך כי [[רבה]] שלח למרי בר מר שק תמרים בידי [[אביי]]. | ||
| + | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
איתא במשנה{{הערה|סוכה כט ב}} ש"ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות", והיינו, דקלים שאין עושים פירות, ועכ"פ עושים פירות רעים, ואעפ"כ הם כשרים. | איתא במשנה{{הערה|סוכה כט ב}} ש"ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות", והיינו, דקלים שאין עושים פירות, ועכ"פ עושים פירות רעים, ואעפ"כ הם כשרים. | ||
| שורה 8: | שורה 11: | ||
וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות פירות טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח"ו מלימוד התורה (ענינו של הלולב){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשיג]}}. | וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות פירות טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח"ו מלימוד התורה (ענינו של הלולב){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשיג]}}. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
| + | {{קצרמר}} | ||
[[קטגוריה:צומח]] | [[קטגוריה:צומח]] | ||
גרסה מ־18:02, 29 באוקטובר 2017
דקל הוא עץ שענפיו משמשים למצוות לולב, ופרותיו הם תמרים - משבעת המינים. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו.
בתלמוד
במסכת פסחים[1] מובאת אמרתו של ריש לקיש, כי ישנם ארבעה דברים שאסור לעשותם משום סכנה, וביניהם התפנות בין שני דקלים, ומי שעובר בין שני דקלים:
ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הן: הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים...
. בהמשך מבואר על אמרה זו, כי הסכנה היא רק כשאין בין הדקל לכותל או בין שני הדקלים ארבע אמות, משום שהסיבה לאיסור היא שמכיוון שאין רשות לשדים לעבור בדרכים מרכזיות, ולכן עוברים הם בדרכים צדדיות בהם לא עוברים בדרך כלל בני אדם, ומשום כך העובר בדרכים צדדיות עלול להינזק מאותם שדים. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך הרב[2].
במסכת עבודה זרה[3], מובא כי לדעתו של רבי מאיר, בין הדברים שאסור למכור לעובדי כוכבים ומזלות בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש לעבודה זרה, הוא "דקל טוב". בגמרא[4] מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, התמר. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם לעכו"ם - החצב - גם הוא סוג של תמרים, המוזכרים במסכת מגילה[5], בהקשר לכך כי רבה שלח למרי בר מר שק תמרים בידי אביי.
בתורת החסידות
איתא במשנה[6] ש"ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות", והיינו, דקלים שאין עושים פירות, ועכ"פ עושים פירות רעים, ואעפ"כ הם כשרים.
וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות פירות טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח"ו מלימוד התורה (ענינו של הלולב)[7].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ דף קי"א עמוד א'
- ↑ שולחן ערוך הרב חלק "חושן משפט", הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית, סעיף ט':
לא יעבור איש איש בין שתי נשים ולא אישה בין שני אנשים מפני שרוח רעה שורה שם... וכן הדקל'"
- ↑ דף י"ג עמוד ב'
- ↑ שם י"ד עמוד ב'
- ↑ דף ז' עמוד ב'
- ↑ סוכה כט ב
- ↑ תורת מנחם חול המועד סוכות תשיג
