דקל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דקלים
סוכה המסוככת בענפי הדקל

דקל הוא עץ שענפיו משמשים למצוות לולב, ופרותיו הם תמרים - משבעת המינים. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו.

בתלמוד[עריכה]

במסכת פסחים[1] מובאת אמרתו של ריש לקיש, כי ישנם ארבעה דברים שאסור לעשותם משום סכנה, וביניהם התפנות בין שני דקלים, ומי שעובר בין שני דקלים:

15px ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הן: הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים... 15px
. בהמשך מבואר על אמרה זו, כי הסכנה היא רק כשאין בין הדקל לכותל או בין שני הדקלים ארבע אמות, משום שהסיבה לאיסור היא שמכיוון שאין רשות לשדים לעבור בדרכים מרכזיות, ולכן עוברים הם בדרכים צדדיות בהם לא עוברים בדרך כלל בני אדם, ומשום כך העובר בדרכים צדדיות עלול להינזק מאותם שדים. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך הרב[2].

במסכת עבודה זרה[3], מובא כי לדעתו של רבי מאיר, בין הדברים שאסור למכור לעובדי כוכבים ומזלות בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש לעבודה זרה, הוא "דקל טוב". בגמרא[4] מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, התמר. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם לעכו"ם - חצב - גם הוא סוג של תמרים, המוזכרים במסכת מגילה[5], בהקשר לכך כי רבה שלח למרי בר מר שק תמרים בידי אביי.

במסכת ברכות[6] מובאת המחלוקת בין רבי יהודה לשמואל בנוגע לברכה על חלק ה"קורא"[7] שבפירות הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה"קורא" שיגדלו ממנו, יש לברך עליו "שהכל". להלכה פסק הרמב"ם[8] כדעתו של שמואל כי יש לברך על ה"קורא" שהכול. כך גם פוסק אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך הרב כי הכלל בברכת "בורא פרי העץ" הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה"קורא" - אין לברך עליו "בורא פרי העץ" אלא "שהכול נהיה בדברו"[9] .

בתורת החסידות[עריכה]

15px איתא במשנה[10] ש"ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות", והיינו, דקלים שאין עושים פירות, ועכ"פ עושים פירות רעים, ואעפ"כ הם כשרים.

וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות פירות טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח"ו מלימוד התורה (ענינו של הלולב)

15px
תורת מנחם חול המועד סוכות תשי"ג
.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. דף קי"א עמוד א'
  2. שולחן ערוך הרב חלק "חושן משפט", הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית, סעיף ט':
    15px לא יעבור איש איש בין שתי נשים ולא אישה בין שני אנשים מפני שרוח רעה שורה שם... וכן הדקל'" 15px
  3. דף י"ג עמוד ב'
  4. שם י"ד עמוד ב'
  5. דף ז' עמוד ב'
  6. דף ל"ו עמוד א'
  7. לגירסת הרמב"ם היה כתוב בגמרא "קור" ולא "קורא". כיום הכינוי "קורא" משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש הלולב, ממנו נוהגים הספרדים להימנע בלולב, ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.
  8. משנה תורה, ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח' הלכה ו'
  9. שולחן ערוך הרב, אורח חיים חלק א' סימן ר"ב סעיף ט"ז
  10. מסכת סוכה דף כ"ט עמוד ב', ובמשנה פרק ג' משנה א'.