הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף הרטמן"
דור השביעי (שיחה | תרומות) תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
*בנו, הרב משה שמואל הרטמן | *בנו, הרב משה שמואל הרטמן | ||
*בנו, הרב מנחם מענדל הרטמן - שליח הרבי בויאטנם | *בנו, הרב מנחם מענדל הרטמן - שליח הרבי בויאטנם | ||
| − | *בנו, הרב אריה אברהם הרטמן - ביתר עלית | + | |
| + | *בנו, הרב אריה אברהם הרטמן - ביתר עלית. * חתנו הרב רבינוביץ | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־01:42, 29 במרץ 2016
הרב יוסף הרטמן (יליד שנת תש"ב, 1941) הינו מחנך ותיק תושב נחלת הר חב"ד, ששימש כמחנך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד וכמנהל הראשון של סניף בית הספר בקרית מלאכי.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בכ"ח תשרי תש"ב לאביו הרב נחמן שלום שכנא הרטמן כדור שביעי לאדמו"ר הזקן.
בחודש אלול תשי"ז החלללמוד בישיבה בכפר הרא"ה של חוגי 'המזרחי' אצל הרב משה צבי נריה, וכבר שם החל לעסוק בחינוך כאשר הופקד על ידי ראש הישיבה לעסוק בהדרכת הנוער ביישובים הסמוכים לישיבה, יוליכין אלישיב וגאולי תימן.
במהלך שנות לימודיו בישיבה, השתתף בשיעוריו הקבועים של הרב מאיר בליז'ינסקי בספר התניא, וכן ביקר מספר עמים בישיבת תומכי תמימים לוד שם למד אחיו הרב צבי הרטמן.
עם סיום מסלול הלימודים בשנת תשי"ט, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, ובהמשך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
בשנת תשכ"ג נסע לרבי לחודש תשרי, ובמהלך החודש ביצע מסע הרצאות ברחבי ארה"ב שזכה להצלחה רבה, וכאשר חזר ל-770 לשמיני עצרת קרא לו הרבי במהלך ה'הקפות' והורה לכבד אותו בספר תורה.
במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת תשכ"ד בארגון 'מבצע מצה' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה.
לאחר נישואיו לרעייתו מרת מתיה בת ר' אפרים צבי לרר ונכדת הרב אברהם פאריז, התיישב בכפר חב"ד ונכנס ללמוד בכולל אברכים המקומי, ובמקביל החל לשמש כמחנך בבית הספר למלאכה המקומי, וכן ריכז בחודשי הקיץ את הקייטנות לילדים שאורגנו על ידי הרב איצ'קה גאנזבורג.
בשלהי שנת תש"ל עבר להתגורר בקרית מלאכי וייסד שם את בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד והתמסר לפיתוחו ולניהולו, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים.
במקביל לעיסוקו החינוכי, השתתף בהרבה מערבי חב"ד שהתקיימו בארגונו של הרב ליפא קורצווייל בישובי הדרום.
במסגרת פעולותיו במבצעי הרבי, אימץ את בסיס צה"ל 'תובלה' שהיה ממוקם עשרות שנים בסמיכות לקרית מלאכי.
בנוסף, יזם כתיבת תקצירי משיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מההתוועדות של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי.
במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך וכן שימש בתפקידים חינוכיים שונים במוסדות חב"ד בקרית מלאכי.
בשנת תשס"ח קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך[1], ובשנת תשע"ה קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קרית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות[2].
בנוסף לעיסוקיו החינוכיים, פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן טורים רבים בעניני השעה בכתבי העת הכללים בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק 'מיהו יהודי', ומהעומדים בראש המערכה על שלימות הארץ.
כתב וערך מספר כותרים בנושאי חינוך, רובם יצאו לאור על ידי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש.
ספריו
- החינוך במשנת חב"ד - תשד"מ
- מדריך לאמהות בחינוך הגיל הרך - רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, תשמ"ו
- הסבא רבי דוד צלקשוילי
- כיצד נחנך את ילדינו - רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, תשס"ז (ב' חלקים)
- לאורם נתחנך - קרית מלאכי, הוצאת 'יד נחמן' תשס"ח (ב' חלקים)
משפחתו
- גיסו, הרב מנחם לרר - כפר חב"ד
- בנו, הרב לוי יצחק הרטמן - נחלת הר חב"ד
- בנו, הרב דובער הרטמן - נחלת הר חב"ד
- בנו, הרב משה שמואל הרטמן
- בנו, הרב מנחם מענדל הרטמן - שליח הרבי בויאטנם
- בנו, הרב אריה אברהם הרטמן - ביתר עלית. * חתנו הרב רבינוביץ
קישורים חיצוניים
- דוד אבשלום, הבי"ד: יותר אכפתיות. מבצע תפילין: הצלת חיים - באתר שטורעם
- מאת הרב יוסף הרטמן, הרב יוסף הרטמן, דור חמישי לאדמו"ר האמצעי ● מיוחד - באתר שטורעם
