ערב חב"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יוסף מרטון (משמאל) מנצח על מקהלת חסידים במהלך ערב חב"ד שנערך בהיכל התרבות בתל אביב (ניסן תש"ל)

ערב חב"ד הוא הכינוי המקובל לאירועים חב"דיים שנערכו על ידי פעילי צעירי אגודת חב"ד ברחבי ארץ הקודש בשנים הראשונות לפעילות הארגון. האירועים נערכו בעיקר בקיבוצים ובמושבים, וכללו תכנית מוזיקלית לצד שיחות עומק על מהות תורת החסידות ותכלית האדם בעולמו.

במתכונת דומה נערכו ערבי חב"ד גם במקומות נוספים ברחבי העולם, וכן כינוסים דומים לקהלי יעד ספציפיים כגון ערבי חב"ד לחיילי צה"ל, וערבי חב"ד לנשים ובנות בארגון נשי חב"ד בארץ הקודש.

פעילויות אלו התמעטו עם מהפכת השליחות, ובשנת תשע"ה חזרו להתקיים במתכונת דומה ביוזמת אגף פעילי חב"ד בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

היסטוריה[עריכה]

בשנים הראשונות לפעילותו של ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, עוד לא החלה מהפכת השליחות וחסידי חב"ד היו מרוכזים בעיקר בקהילות החסידיות בכפר חב"ד, תל אביב, רמת גן, וחיפה.

לאור קריאת 'ופרצת' של הרבי ודרישתו להפיץ את מעיינות החסידות בקרב קהלים רחבים, החלו חסידי חב"ד ליזום ערבי תרבות בישובים השונים בהם לא נערכה פעילות חב"דית קבועה.

עיקר התנופה החלה בעקבות שיחת הרבי בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ז, במהלכה דרש הרבי לצאת ל'מלחמת תנופה' ולנקוט יוזמה לצאת החוצה ולפעול בתוככי הקהל הרחב מבלי להתחשב ב'יחסי הכוחות' של הפעילים. שיחה זו היוותה את ההכרזה הפומבית לרצונו של הרבי אותו ביטא כבר מספר פעמים קודם לכן בפני אנשים פרטיים[1], שברצונו לכבוש מבפנים את מעוזי ההתנגדות ליהדות ולחסידות, אך דרש שהדבר ייעשה "בדרי נועם ובדרכי שלום"[2].

הרבי דאג בצורה ישירה להתחלת הפעילות כאשר שלח יין מכוס של ברכה באמצעות ר' שמואל בלזינסקי לסופר יצחק דמיאל שהתקרב ליהדות וחסידות באמצעות אביו ר' מאיר בלזינסקי, בכדי שייצור את הקשר הראשוני עם הנהלות הקיבוצים וינצל את הקשרים האישיים שלו עם אנשי מפתח בהנהלות הקיבוצים כדי שיאפשרו את קיומם של האירועים, ואף שילם במשך תקופה ארוכה שליש מההוצאות הכספיות של אירועים אלו[3].

אירועים אלו היו נערכים בתיאום מלא עם הנהלת הקיבוץ כערבי פולקלור ומוזיקה, וחסידי חב"ד היו מגיעים לקיבוצים וליישובים בקבוצות שכללו נואם בעל כושר דיבור, בעל מנגן חסידי, ומספר פעילים שיסייעו להלהיב את הקהל. באירועים גדולים יותר שנערכו ביישובים העירוניים, התגבשה קבוצה גדולה יותר ופעמים אף היו מופיעים בהרכב מלא של הופעה חב"דית עם תזמורת ומקהלה.

תכנית הכינוס כללה בדרך כלל קטעי שירה והסבר סביב הניגון ומשמעותו, וכן שיחות עומק קצרות על מהות תורת החסידות ותכלית האדם בעולמו[4].

האירועים זכו להצלחה רבה, והיה להם ביקוש רב בקרב כל סוגי הקיבוצים והיישובים ברחבי הארץ[5], ובעקבותיהם התקרבו רבים לאורה של תורת החסידות והחלו להקפיד על אורח חיים יהודי.

במקביל לקיום האירועים, שבתו חסידי חב"ד בקיבוצים ובמושבים, כאשר אופי הפעילות בשבתות היה עמוק יותר, והוקדש בעיקר ללימוד מעמיק של פרקי תניא ושיחות עומק ארוכות על תכלית האדם בעולמו ונושאי פילוסופיה נוספים לאור תורת החסידות.

כמו כן נערכו ערבי חב"ד לקהלי יעד מסויימים, כגון ערבי חב"ד לחיילי צה"ל, וערבי חב"ד לנשים ובנות בארגונם של נשי חב"ד בארץ הקודש.

הוראות הרבי[עריכה]

הנחת רוח של הרבי מהפעולות

גודל הנחת רוח מהפעולות אודותם כותב, בוודאי למותר להאריך בזה. ובוודאי אשר נשיאינו רבותינו הקדושים אשר מסרו נפשם על הענין דאהבת כל אחד ואחד מישראל, והפליגו בדבריהם גודל הענין, יוסיפו בהתעוררות רחמים רבים במקום עבודתם בקדש עתה, להוסיף הצלחה מרובה בפעולות האמורות, והצלחה מופלגה וברכה והצלחה גם בענינים הפרטיים של כל אלו המתעסקים בזה, ובוודאי שעל ידי זה יוסיפו בפעולות אלו, ומצוה גוררת מצוה.

וכמו שזכה לעורר רעיון הביקורים, וזכה לראות הבפועל שבזה ופרי טוב מפעולות אלו, כן יזכה גם להבא לבשר טוב בזה, אשר הולכות הפעולות ומתגברות הן בכמות והן באיכות עדי יקוים היעוד ולא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם.

(אגרות קודש חט"ו עמוד י"ב, ה' ניסן תשי"ז)

פעילות 'ערבי חב"ד' זכתה להדרכות מפורטות מהרבי, שקיבל דיווח על כל הפעולות והקדיש זמן להדריך ולכוון את אופי הפעילות.

בין ההוראות של הרבי היה לסדר שערבי חב"ד יתקיימו בסמיכות למועדים שצריך להוסיף בהם בתורה ובמצוות, כדי לעורר על כך בזמן האירוע, וזה ישפיע יותר[6], להימנע מדיבורים שעלולים להרחיק[7], להקפיד לחלוטין על הפרדה בין נשים וגברים[8], להימנע משירת ניגוני קרליבך ולהקפיד לנגן ניגוני חב"ד בלבד[9], וכן לסדר באופן דיפלומטי לא לשלוח לערבי חב"ד חסידים שעלולים להיות מושפעים מהאווירה שם[10].

הפסקת הפעילות וחידושה[עריכה]

האירועים בסגנון זה נערכו בעיקר בין השנים תשי"ז-תשל"ה, והחל מאז הלכו ופחתו עקב התפשטות הפעילות החב"דית הממוסדת ברחבי הארץ באמצעות השלוחים ששיגר הרבי והקמת קהילות חב"דיות במקומות נוספים בכל רחבי הארץ.

זניחת הפעילות בקיבוצים ובישובים היתה למורת רוחו של הרבי[11]. הגיע הדבר לידי ביטוי שפעם אחת שסוחח הרב יוסף בלוי עם הרב חודוקוב שאל אותו הרב חודוקוב במורת רוח מדוע הפסיקו הערבי חב"ד להתקיים.

ביוזמת האגף לפעולות מיוחדות בצעירי אגודת חב"ד, בשנת תשע"ה החלו להיערך שוב ערבי חב"ד בצורה מסודרת ובמתכונת חדשנית, שיועדו בעיקר להעצמת הקשר בין פעילי חב"ד ובין האנשים עמם הם באים במגע, וכן ערבי חב"ד לסטודנטים, המיועדים אף הם להעצמת הקשר בין שלוחי הרבי באוניברסיטאות ובין הסטודנטים עמם הם עומדים בקשר.

הפקות מוזיקליות[עריכה]

לאחר ערבי חב"ד שנערכו בבנייני האומה בירושלים ובהיכל התרבות בתל אביב, יזמו אולפני די.בי.אס הפקת תקליטים מתוך קטעי המוזיקה שהושמעו על ידי מקהלת חב"ד בערבים אלו, תוך שילוב קטעי ההסבר.

הפקת תקליטים אלו העלתה מספר שאלות הנוגעות להפצת 'הניגונים המכוונים' של רבותינו נשיאינו מתוך חשש שרוכשי התקליטים לא ישמרו על קדושתם, ורק לאחר הסכמת הרבי אישרו עסקני חב"ד את ההפקה.

תקליטים אלו נכללו בסופו של דבר בסדרת התקליטים של חברת ניח"ח (מספרים 9 ו-10).

יוזמה זו חזרה על עצמה לאחר אירועי י"ט כסלו בבניני האומה בארגון תורת חב"ד לבני הישיבות, שהתקיימו במתכונת דומה לערבי חב"ד, ובעקבותיהם הופקה סדרת הדיסקים 'צמאה' בהשתתפות טובי האומנים והזמרים מכל המגזרים.

ישובים בהם נערכו ערבי חב"ד[עריכה]

  • באר שבע - כסלו תשכ"ג[12]
  • כפר סבא - בית העם
  • ירושלים - בניני האומה, ז' ניסן תש"ל[13]
  • חיפה - אולם רוטשילד
  • תל אביב - היכל התרבות, לרגל 20 שנה לנשיאות הרבי
  • כפר גלעדי - תל חי, ל' שבט תשכ"ה[14]
  • צפת - במסגרת פסטיבל החסידות, ליל י"ט כסלו תשל"א[15]

פעילים בערבי חב"ד[עריכה]

ראו גם[עריכה]

  • מקהלת חב"ד

לקריאה נוספת[עריכה]

  • התקשרות, גליון תרצב 'מלחמת תנופה'
  • הטרקטוריסט של הרבי, פרק ארבע עשרה
  • סמרקנד, עמוד 367-373

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראו לדוגמא עדותו של הרב צבי גרינוולד בהתקשרות גליון תרצב ע' 9 על דברי הרבי ביחידות לאליהו כי טוב בשנת תשי"ג: "לו היו לי כמה עשרות צעירים שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר' הייתי כבר מחולל שם מהפכה".
  2. אגרות קודש חלק י"ד עמוד קמה.
  3. אגרות קודש חלק י"ד עמוד רסט.
  4. באסיפת פעילים בה דנו בנושאים עליהם צריך לשים דגש בערבים אלו, הביע ר' אברהם פריז את דעתו בצורה נחרצת: "לא צריך לדבר כלום. צריך לומר דבר אחד ויחיד - שיש רבי!..." (חייל בשירות הרבי עמוד 179).
  5. כך לדוגמא העיד הרב ישראל לייבוב בכינוס חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנת תשכ"ב, כי אפילו מקיבוצים הנמנים על חוגי 'השומר הצעיר' מבקשים: "בואו וצודו נפשות מאיתנו" (גליון התקשרות, א'קסה עמוד 12).
  6. 'הפצת היהדות' עמוד 306.
  7. הטרקטוריסט של הרבי, פרק 14.
  8. חייל בשירות הרבי עמוד 172.
  9. ימי תמימים חלק ד' עמוד 285.
  10. מקדש מלך חלק א' עמוד 121.
  11. במכתב ממזכירות הרבי אל הרב ישראל לייבוב בכ"ג טבת תשמ"ב: "בעבר ביקרו צא"ח בקיבוצים והפיצו יהדות. כיום אין שומעין על דבר זה. צריכים לחדש את הענין הנ"ל שכן אנשי הקיבוצים מסוגלים לקבל, וזוהי חזית שעבדו עליה בעבר והדבר רק נשתכח".
  12. מכתב הרבי כמענה ליו"ר המועצה שכתב דיווח על האירוע, נדפס באגרות קודש חלק כ"ב עמוד שפט.
  13. דיווח מפורט על האירוע נדפס ב'ימי תמימים' חלק ד' עמוד 271.
  14. רשמים מהביקור נדפסו בעלון המשק, והועתקו בספר 'דור ודור' עמוד 178.
  15. דיווח נדפס בימי תמימים חלק ה' עמוד 200.
  16. הוראות והדרכות מהרבי בקשר עם פעילותו, נדפסו בתשורה מחתונת צאצאיו.