הבדלים בין גרסאות בדף "עבודת התפילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:1 (דרייזין).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד מתפלל]] | [[קובץ:1 (דרייזין).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד מתפלל]] | ||
| − | '''עבודת התפילה''' היא מושג [[חב"ד|חב"די]] עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת ב[[תפילה]]. ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{ | + | '''עבודת התפילה''' היא מושג [[חב"ד|חב"די]] עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת ב[[תפילה]]. ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערה|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}. |
| − | מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא{{ | + | מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא{{הערה|'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה}}. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה{{הערה|'עיקר העבודה והיגיעה היא עבודת התפילה. שלכן נקראת בשם 'עבודה' סתם, כי עניין העבודה הוא שינוי הטבע והרגילות וזה נעשה בעיקר על ידי עבודת התפילה'. ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.}}. |
| − | |||
| − | |||
| + | בעקבות כך, עבודת התפילה נהפכה ליסוד תורת החסידות ובמילא להתבטאויות חריפות מצד רבותינו נשיאנו לאלו שאינם מתפללים באריכות{{הערה|לדוגמא בספר השיחות ת"ש, עמוד 165: 'מי שעוסק ב'השכלה' של חסידות בלבד ואינו עוסק ב'עבודת התפילה' [לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות] – הנו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפים'. וכן באגרות קודש הרבי הריי"צ, חלק י' עמוד ש"צ: 'אבא [הרש"ב] הוציא במיוחד 2 קונטרסים, שבהם הוא מודיע ברורות, שאלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז.. והוא מזהיר שאין לשמוע [חסידות] מאחד כזה.. הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות'. ועוד.}}. לכן גם עיקר התנגדות היצר הרע בימינו אלו הוא דווקא על עבודת התפילה {{הערה|'מה שכותב שרואה הננו שאינו שייך כלל לעבודה שבלב.. הנה פשיטא שמופרכת הנחה זו, כי כל אחד ואחד מבני ישראל שייך לזה. מאחר שתורתנו הקדושה תובעת את זה מכל אחד ואחד ו'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו'. אלא שגם על זה חל פסק רבותינו זכרונם לברכה, 'לא יגעת ומצאת אל תאמין'. ואדרבה, על זה חל יותר מלימוד התורה.. וכמובן ממה שכתב בקונטרס 'עץ החיים' אשר בימינו אלה, עיקר התנגדות ה'לעומת זה' הוא על עניין התפילה ויותר מאשר על עניין התורה וכמבואר שם'. [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק ט' עמוד קע"ה.}}. | ||
ב[[חב"ד]] ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ה[[התבוננות]] בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת [[טבילה במקווה]] טהרה, נתינת [[צדקה]] ולימוד החסידות. | ב[[חב"ד]] ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ה[[התבוננות]] בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת [[טבילה במקווה]] טהרה, נתינת [[צדקה]] ולימוד החסידות. | ||
| − | [[הרבי]] הורה בהזדמנות מסויימת{{ | + | [[הרבי]] הורה בהזדמנות מסויימת{{הערה|בשיחת שבת [[פרשת אחרי]] [[תשמ"ט]]: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק [[תניא]] בכל יום (קודם תפלת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים [[מצוות עשה]] מהתורה, לימוד [[תורה שבעל פה]], ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".}} ללמוד פרק מספר ה[[תניא]] כל בוקר, קודם [[תפילת שחרית]]. |
לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד [[מאמר|מאמרי]] [[חסידות חב"ד]], ו[[התבוננות]] לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן. | לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד [[מאמר|מאמרי]] [[חסידות חב"ד]], ו[[התבוננות]] לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן. | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי [[פנימיות התורה]] שהיא תורת החסידות. | בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי [[פנימיות התורה]] שהיא תורת החסידות. | ||
| − | נוהגים לנגן [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ה[[התבוננות]] במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל {{ | + | נוהגים לנגן [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ה[[התבוננות]] במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל {{הערה|'נגינה בכלל ובתפילה בפרט, היא מדרכי החסידים.. חב"דניק מנגן בתפילה'. ספר השיחות תש"ב עמוד 134.}}. |
| − | בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן {{ | + | בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן{{הערה|'צריכה להיות האריכות בזמן דווקא. ישנם כאלו הסבורים שביכולתם לפעול זאת במיעוט זמן – 'טוב מעט בכוונה'.. אבל למעשה אינו כן. כי אם חסר בזמן, חסר גם בכוונה. אלא צריכים התבוננות הדורשת אריכות בזמן דווקא. והראיה, שאדמו"ר הזקן כותב באגרת הקודש שיאריכו בתפילה 'ערך שעה ומחצה לפחות' ואם היו יכולים לפעול זאת במיעוט זמן, אזי אדמו"ר הזקן לא היה דורש ועוד בתוקף כל כך שיהיה אריכות בזמן דווקא'. [[ליקוטי שיחות]] חלק ה' עמוד 289.}}, וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן. |
| − | בחסידות מודגש, שהדרישה להתפלל באריכות היא מכל אחד ואחד ולא רק לאנשי מעלה{{ | + | בחסידות מודגש, שהדרישה להתפלל באריכות היא מכל אחד ואחד ולא רק לאנשי מעלה{{הערה|'להתפלל תפילה חסידית יכולים כולם, לא רק רבים אלא כולם'. ספר השיחות תש"ב עמוד 133.}} {{הערת שוליים|'יש טוענים אשר מצד מעמדם ומצבם אינם שייכים לעבודת התפילה.. הרי סיפור זה הוא מופת חותך, אשר גם הפשוטים בידיעה והשגה, הנה כאשר יתבוננו אשר בכל נברא ונברא (ש'בדבר השם שמים נעשו') ישנו ה'אחד', הנה בהתבוננות זו עצמה יכולים להתפלל ארבעים שנה רצופות'. ליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 224.}} {{הערה|'תפילה באריכות זה נוגע לכל אחד ואם רוצה שיתווכח עם אדמו"ר הזקן'. מאמר דיבור המתחיל 'מים רבים' תשכ"ה.}}. |
| − | בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{ | + | בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפלה במצבו, בימי ה[[שבת קודש]] והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי ה[[ישיבה]], וגם להעיר ככתבו במכתבו, מ[[קונטרס התפילה]] בזה".}} |
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[ועד חיילי בית דוד (770)]], [http://www.chabad.info/images/notimage/45076_he_1.pdf עבודת התפילה] - קובץ על מהותה וענינה של התפילה {{PDF}} | *[[ועד חיילי בית דוד (770)]], [http://www.chabad.info/images/notimage/45076_he_1.pdf עבודת התפילה] - קובץ על מהותה וענינה של התפילה {{PDF}} | ||
| − | *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/14-09-2016-12-43-55-DOC-20160908-WA0056.pdf עבודת התפילה]''' {{PDF}} קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת '[[ארגון | + | *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/14-09-2016-12-43-55-DOC-20160908-WA0056.pdf עבודת התפילה]''' {{PDF}} קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת '[[יפוצו (ארגון)|לכשיפוצו]]' |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־08:35, 23 באפריל 2020
.jpg)
עבודת התפילה היא מושג חב"די עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת בתפילה. בעולם החסידי בכלל ובחסידות חב"ד בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה לעבודת ה', ובמרכזה - עבודת התפילה. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"[1].
מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא[2]. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה[3].
בעקבות כך, עבודת התפילה נהפכה ליסוד תורת החסידות ובמילא להתבטאויות חריפות מצד רבותינו נשיאנו לאלו שאינם מתפללים באריכות[4]. לכן גם עיקר התנגדות היצר הרע בימינו אלו הוא דווקא על עבודת התפילה [5].
בחב"ד ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ההתבוננות בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת טבילה במקווה טהרה, נתינת צדקה ולימוד החסידות.
הרבי הורה בהזדמנות מסויימת[6] ללמוד פרק מספר התניא כל בוקר, קודם תפילת שחרית.
לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד מאמרי חסידות חב"ד, והתבוננות לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן.
הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה למעשה, שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו.
בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי פנימיות התורה שהיא תורת החסידות.
נוהגים לנגן ניגון חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ההתבוננות במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל [7].
בחב"ד עבודת התפילה הוגדה דווקא באריכות הזמן[8], וכך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן.
בחסידות מודגש, שהדרישה להתפלל באריכות היא מכל אחד ואחד ולא רק לאנשי מעלה[9] [10] [11].
בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום השבת קודש בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר[12]
לקריאה נוספת
- ועד חיילי בית דוד (770), עבודת התפילה - קובץ על מהותה וענינה של התפילה
- עבודת התפילה קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת 'לכשיפוצו'
קישורים חיצוניים
- למה כדאי להאריך בתפילה?
אתר בית חב"ד - הרב ישעיהו גולדברג, עבודת התפילה בדור השביעי דרך תמים שבט תשע"ז
הערות שוליים
- ↑ מסכת חולין דף י"ח עמוד ב'.
- ↑ 'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה
- ↑ 'עיקר העבודה והיגיעה היא עבודת התפילה. שלכן נקראת בשם 'עבודה' סתם, כי עניין העבודה הוא שינוי הטבע והרגילות וזה נעשה בעיקר על ידי עבודת התפילה'. ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.
- ↑ לדוגמא בספר השיחות ת"ש, עמוד 165: 'מי שעוסק ב'השכלה' של חסידות בלבד ואינו עוסק ב'עבודת התפילה' [לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות] – הנו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפים'. וכן באגרות קודש הרבי הריי"צ, חלק י' עמוד ש"צ: 'אבא [הרש"ב] הוציא במיוחד 2 קונטרסים, שבהם הוא מודיע ברורות, שאלו שלומדים חסידות ואינם עוסקים בעבודת התפילה באריכות ובמידות טובות – הלימוד שלהם מבוזבז.. והוא מזהיר שאין לשמוע [חסידות] מאחד כזה.. הוא מחלל את כבוד רבותינו נשיאנו ואת כבוד החסידות'. ועוד.
- ↑ 'מה שכותב שרואה הננו שאינו שייך כלל לעבודה שבלב.. הנה פשיטא שמופרכת הנחה זו, כי כל אחד ואחד מבני ישראל שייך לזה. מאחר שתורתנו הקדושה תובעת את זה מכל אחד ואחד ו'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו'. אלא שגם על זה חל פסק רבותינו זכרונם לברכה, 'לא יגעת ומצאת אל תאמין'. ואדרבה, על זה חל יותר מלימוד התורה.. וכמובן ממה שכתב בקונטרס 'עץ החיים' אשר בימינו אלה, עיקר התנגדות ה'לעומת זה' הוא על עניין התפילה ויותר מאשר על עניין התורה וכמבואר שם'. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק ט' עמוד קע"ה.
- ↑ בשיחת שבת פרשת אחרי תשמ"ט: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק תניא בכל יום (קודם תפלת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים מצוות עשה מהתורה, לימוד תורה שבעל פה, ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".
- ↑ 'נגינה בכלל ובתפילה בפרט, היא מדרכי החסידים.. חב"דניק מנגן בתפילה'. ספר השיחות תש"ב עמוד 134.
- ↑ 'צריכה להיות האריכות בזמן דווקא. ישנם כאלו הסבורים שביכולתם לפעול זאת במיעוט זמן – 'טוב מעט בכוונה'.. אבל למעשה אינו כן. כי אם חסר בזמן, חסר גם בכוונה. אלא צריכים התבוננות הדורשת אריכות בזמן דווקא. והראיה, שאדמו"ר הזקן כותב באגרת הקודש שיאריכו בתפילה 'ערך שעה ומחצה לפחות' ואם היו יכולים לפעול זאת במיעוט זמן, אזי אדמו"ר הזקן לא היה דורש ועוד בתוקף כל כך שיהיה אריכות בזמן דווקא'. ליקוטי שיחות חלק ה' עמוד 289.
- ↑ 'להתפלל תפילה חסידית יכולים כולם, לא רק רבים אלא כולם'. ספר השיחות תש"ב עמוד 133.
- ↑ 'יש טוענים אשר מצד מעמדם ומצבם אינם שייכים לעבודת התפילה.. הרי סיפור זה הוא מופת חותך, אשר גם הפשוטים בידיעה והשגה, הנה כאשר יתבוננו אשר בכל נברא ונברא (ש'בדבר השם שמים נעשו') ישנו ה'אחד', הנה בהתבוננות זו עצמה יכולים להתפלל ארבעים שנה רצופות'. ליקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 224.
- ↑ 'תפילה באריכות זה נוגע לכל אחד ואם רוצה שיתווכח עם אדמו"ר הזקן'. מאמר דיבור המתחיל 'מים רבים' תשכ"ה.
- ↑ ממכתב הרבי לתמים (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפלה במצבו, בימי השבת קודש והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי הישיבה, וגם להעיר ככתבו במכתבו, מקונטרס התפילה בזה".
