הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם פריד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(44 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
[[קובץ:פריד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם פריד בהופעה]]
+
[[קובץ:אברהם פריד תמונה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם פריד]]
−
[[קובץ:פריד בטלטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצע כל נדרי באירוע חבד"י בטלטון]]
+
ר' '''אברהם שבתאי הכהן פרידמן''' (מוכר יותר בשם הבמה שלו כזמר: '''אברהם פריד''', יליד שנת [[תשי"ט]] - 1959) הינו חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]], הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ ישראל ובעולם.
−
ר' '''אברהם שבתאי הכהן פרידמן''' (מוכר יותר בשם הבמה שלו כזמר: '''אברהם פריד''', יליד שנת [[תשי"ט]] - 1959) הוא חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]], וזמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בעולם ובישראל.
+
[[קובץ:אמ אפ בפ.jpg|ממוזער|הזמר אברהם פריד (במרכז) לצד אחייניו [[אלי מרקוס]] ו[[בני פרידמן]] (קראון הייטס, תשפ"ג)]]
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
 
נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[י"ב אדר ב']] [[תשי"ט]] לר' [[יעקב משה פרידמן]] ולמרת מרים צימל. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.
 
נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[י"ב אדר ב']] [[תשי"ט]] לר' [[יעקב משה פרידמן]] ולמרת מרים צימל. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.
  
−
על כך מסופר ש[[הרבנית חנה]] ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר...{{הערה|1=סופר על-ידו בתוועדות ב"[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]" שנת תשע"ו}}.
+
על כך מסופר ש[[הרבנית חנה]] ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר{{הערה|1=סופר על-ידו במשך השנים בראיונות לתקשורת ובהתוועדות ב"[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]" שנת תשע"ו}}.
  
−
את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה נשתמרו על סלילי הקלטה ישנים, ובחלק מאלבומיו ושיריו הוא שילב את קולו כילד במקהלה, לצד ליווי בקולו העכשווי.
+
את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה נשתמרו על סלילי הקלטה ישנים, ובחלק מאלבומיו ושיריו כמו בשיר וניקיתי מהאלבום גלות גוד ביי ובשיר צמאה לך נפשי באלבום האפ קוזאק משירי חב"ד הוא שילב את קולו כילד במקהלה, לצד ליווי בקולו העכשווי.
  
 
באחת מהופעותיו החובבניות ב[[מחנה קיץ]] לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז [[מרדכי בן דוד]] (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק").  
 
באחת מהופעותיו החובבניות ב[[מחנה קיץ]] לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז [[מרדכי בן דוד]] (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק").  
שורה 14: שורה 14:
 
אברהם פרידמן שגדל והתחנך ב[[תומכי תמימים]] התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.
 
אברהם פרידמן שגדל והתחנך ב[[תומכי תמימים]] התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.
  
−
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו צביה בת הרב [[דוד נחמן קרסיינסקי]].
+
התחתן עם רעייתו צביה בת הרב [[דוד נחמן קרסיאנסקי]].
−
 
+
הוציא מספר שיא של כשלושים אלבומים שזכו לפופלריות רבה בהם ארבעה שמכילים שירי חב"ד הוציא גם שני אלבומים מניגוני ר' יום טוב עהרליך באידיש  שתורגמו ע"י ר' מנדל קפלן גם לעברית בפרויקט ניגון מיוחד של עיתון משפחה אמר שדמות ההשראה המוזיקלית שלו הוא הרב ערליך הוציא גם אלבום עם שירים למלוה מלכה כשבשיר א גוטע וואך המורכב ממילים ביידיש עזר ר' יום טוב בחריזה ידוע כבעל רגש  גדול ובמנעד גבוה מאוד בשירתו 
 
שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.
 
שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.
 +
כמה מאלבומי האולפן שלו זכו למעמד פלטינה או זהב אלבומו חזק הוגדר במצעד בוחרים פריד כאלבומו הטוב ביותר פריד הוא הזמר היחיד שהצליח להגיע לרמת הפופלריות של כוכב המוזיקה החסידית הגדול של אז מרדכי בן דוד  ומאז שניהם מוגדרים כזמרים החרדיים הגדולים ביותר של כל הזמנים. שיתופי הפעולה הבולטים שלו הם עם המלחין יוסי גרין שהלחין לו כשבעים שירים בהם להיטי ענק כמו תניא אדרבה דדא ביה היסח הדעת ועוד ועם המעבד משה לאופר שעיבד לו החל מאלבומו השלישי את רוב אלבומיו וגם הלחין לו להיטים כמו לבנימין ענבי הגפן  כיצד מרקדין ועוד רבים והיה מעורב בהפקת הופעותיו  בשנים האחרונות הוא צמוד ליובל סטופל שמפיק את הופעותיו ואלבומיו מספרים שהרבי בירכו שקולו ילך וישתבח עם השנים
  
 
==עם הרבי==
 
==עם הרבי==
 
[[קובץ:פריד_ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מופיע ב[[הכנסת ספר תורה]] ל[[770]]]]
 
[[קובץ:פריד_ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מופיע ב[[הכנסת ספר תורה]] ל[[770]]]]
−
כ[[חסיד]] [[חב"ד]] הקפיד פריד על קבלת אישור מ[[הרבי]]. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת [[תשמ"ה]] - 1985 כאשר היה סיום הראשון של הרמב"ם, והמארגנים ביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה. כשעבר פריד, טרם הופעתו הראשונה, לקבל עצה וברכה מהרבי יעץ לו הרבי לשים בעיצומה של ההופעה, אל מול הקהל, כסף ב[[קופת צדקה]], ומאז ועד היום נוהג כך בהופעותיו ברחבי העולם.
+
כ[[חסיד]] [[חב"ד]] הקפיד פריד על קבלת אישור מ[[הרבי]]. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת [[תשמ"ה]] - 1985 כאשר היה סיום הראשון של הרמב"ם, והמארגנים ביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה {{הערה|ראו בספר היכל הנגינה, היכל מנחם תשס"ז, עמ' שעז-שעט.}}.
 +
 +
בה' מרחשוון תשנ"ב, עבר ר' אברהם פריד בחלוקת הדולרים לצדקה, יחד עם ר' מרדכי קנלסקי  מארגון "ברית אברהם". הרב קנלסקי הציג את ר' אברהם פריד כזמר שישיר במהלך ה"דינר" של "ברית אברהם". הרבי בירך את ר' אברהם: "הצלחה רבה", נתן לו דולר ואמר: "תן שטר זה לצדקה לפני השירה", נתן לו דולר נוסף, ואמר: "ושטר זה [=תיתן] אחרי השירה, כתודה להקב"ה שהשירה הייתה בהצלחה" {{הערה|מתוך סרט הווידיאו של חלוקת הדולרים לצדקה. "תורת חיים" – JEM, תוכנית 77, "עבודת ה' באמצעות שירה".}}. ומאז ועד היום פריד נוהג כך בהופעותיו ברחבי העולם, ונותן צדקה לפני ההופעה מול כל הקהל, וכן לאחריה.
  
−
הרבי הורה לו לרשום על כל דיסק שאין לשמוע בשבת וביום טוב. ופעם בחלוקת [[כוס של ברכה]] הרבי הגיש לו בקבוק משקה כשליחות.
+
הרבי הורה לו לרשום על כל תקליט שאין לשמוע את התקליט בשבת וביום טוב.  
  
−
ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] הושמעו לעיתים תקליטיו של פריד, כמו גם ברכבה של [[הרבנית חיה מושקא]] אותו הסיע ה[[משב"ק]] ר' [[חס"ד הלברשטאם]]. עוד סופר, כי התקליט האהוב ביותר על [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] היה "תנו שבח", ואת השיר "טאטעניו" שבאלבום זה, זימרה הרבנית עצמה בעת הדלקת הנרות.
+
ב[[שמחת תורה]] לאחר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בחלוקת [[כוס של ברכה]] הרבי הגיש לו בקבוק משקה כשליחות.
 +
 
 +
ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] הושמעו לעיתים תקליטיו של פריד, כמו גם ברכבה של [[הרבנית חיה מושקא]] אותו הסיע ה[[משב"ק]] ר' [[חס"ד הלברשטאם]]. עוד סופר, כי התקליט האהוב ביותר על [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] היה "תנו שבח", ואת השיר "טאטעניו" שבאלבום זה, זימרה הרבנית עצמה בעת הדלקת הנרות.{{הערה|כך סיפר ר' חס"ד הלברשטאם (בראיון ל"בית משיח", גליון 470, עמ' 24): "בדרך כלל הרבנית הקפידה שאף אחד לא יהיה נוכח בשעת הדלקת נרות, אפילו באי הבית הקרובים, אבל שמעתי מאחת שראתה את הרבנית בערב ראש השנה תשמ"ו בזמן הדלקת הנרות ושמעה אותה מפזמת בדבקות רבה את השיר "אבינו אב הרחמן רחם עלינו... געוואלד טאטעניו". אכן בעת רצון מיוחדת זו התפללה הרבנית לא על צרכיה האישיים אלא על ישועת כלל ישראל".}}
  
 
מאז [[כ"ח ניסן|כ"ח]] [[ניסן]] [[תשנ"א|תנש"א]] בה [[הרבי]] דיבר על עשו כל אשר ביכולתכם להבאת הגאולה, מקפיד אברהם פריד לשלב בכל דיסק שיר על אודות המשיח והגאולה.
 
מאז [[כ"ח ניסן|כ"ח]] [[ניסן]] [[תשנ"א|תנש"א]] בה [[הרבי]] דיבר על עשו כל אשר ביכולתכם להבאת הגאולה, מקפיד אברהם פריד לשלב בכל דיסק שיר על אודות המשיח והגאולה.
 +
 +
==ישיבה מעורבת==
 +
פריד מופיע באולמות בהם מקומות הישיבה הינם ללא מחיצה ובמקום יושבים משפחות - גברים ונשים ביחד, זאת בניגוד להוראתו של הרבי ולפסקי הדין של רבנים רבים{{הערה|[https://col.org.il/news/31255 גדולי האדמו"רים והרבנים נגד מופעים לקהל מעורב] {{col}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/30717 פנייה לפריד מארגון ישיחנה: "לא למופע התועבה החרדי"] {{col}}}}, ביניהם רבני חב"ד{{הערה|[https://www.kikar.co.il/music-news/77291 רבני חב"ד נגד פריד: אסור להשתתף בהופעות - כתבה בכיכר השבת]}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/179316/ מותר להשתתף בהופעת זמר מעורבת? הרב משה קורנוויץ] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63392 הופעה מעורבת: פולמוס בין הרב דוד מאיר דרוקמן לר' אלעזר פרץ] {{אינפו}}}}.
  
 
==דיסקוגרפיה==
 
==דיסקוגרפיה==
 
===אלבומים===
 
===אלבומים===
 
{{טורים|תוכן=
 
{{טורים|תוכן=
−
* "Goobye Golus" [[תשל"ט]] (1971)
+
* "Goobye Golus" [[תשל"ט]] (1979)
 
* "אף יהודי לא יישאר מאחור" [[תשמ"א]] (1981)
 
* "אף יהודי לא יישאר מאחור" [[תשמ"א]] (1981)
 
* "זה הזמן" [[תשמ"ב]] (1982)
 
* "זה הזמן" [[תשמ"ב]] (1982)
שורה 43: שורה 51:
 
* "הימים טובים" [[תש"נ]] (1990)
 
* "הימים טובים" [[תש"נ]] (1990)
 
* "המיטב" [[תנש"א]] (1991)
 
* "המיטב" [[תנש"א]] (1991)
−
* "אוצרות יהודיים" (עיבוד משיריו של [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]]) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
+
* "א אידישע אוצרות" (עיבוד משיריו של [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]]) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
−
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
+
* "אוצרות יהודיים" חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
 
* "שטר התנאים" [[תשנ"ד]] (1994)
 
* "שטר התנאים" [[תשנ"ד]] (1994)
−
* "אוצרות יהודיים" (יידיש) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
+
* "א אידישע אוצרות" חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
−
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
+
* "אוצרות יהודיים" חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
 
* "ברכה והצלחה" [[תשנ"ה]] (1995)
 
* "ברכה והצלחה" [[תשנ"ה]] (1995)
 
* "אם אשכחך ירושלים" [[תשנ"ו]] (1996)
 
* "אם אשכחך ירושלים" [[תשנ"ו]] (1996)
שורה 74: שורה 82:
 
*רילקס [[תשע"ט]]
 
*רילקס [[תשע"ט]]
 
}}
 
}}
 +
רילקס 2 תשפ"א
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
−
לר' אברהם ורעייתו ששה ילדים
+
לר' אברהם ורעייתו שישה ילדים
−
* בנו ר' מאיר
+
* בנו ר' מאיר משלוחי הרבי בס. דייגו, קליפורניה
 
*בתו חנה אשת ר' שלוימי הכהן פרידמן מארגנטינה
 
*בתו חנה אשת ר' שלוימי הכהן פרידמן מארגנטינה
  
שורה 83: שורה 92:
 
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26373 הרבי האזין כמה דקות ואמר: 'נו, נגמר החופש'] - ראיון עם אברהם פריד (מקור ראשון) {{אינפו}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26373 הרבי האזין כמה דקות ואמר: 'נו, נגמר החופש'] - ראיון עם אברהם פריד (מקור ראשון) {{אינפו}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74999 אברהם פריד בשיעור לתושבי כפר חב"ד], כב אדר התשע"ג (05.03.2013) {{צליל}} {{אינפו}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74999 אברהם פריד בשיעור לתושבי כפר חב"ד], כב אדר התשע"ג (05.03.2013) {{צליל}} {{אינפו}}
−
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%9D_77439.html אברהם פריד מתראיין לאתר col לרגל השקת האלבום באידיש 'א מחיה'], [[אלול]] [[תשע"ג]] {{col}}
+
*
−
*'''[https://col.org.il/news/133841 הקול נשאר במשפחה]''', ראיון משותף עם האחיין הזמר החסידי ר' [[שמחה פרידמן]] - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מספר 1926 עמוד 84
+
[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_כואב_על_הצעירים_שלא_מדברים_אידיש_אולי_האלבום_יעזור_להם_77439.html אברהם פריד מתראיין לאתר col לרגל השקת האלבום באידיש 'א מחיה'], [[אלול]] [[תשע"ג]] {{col}}
 +
*'''[https://col.org.il/news/133841 הקול נשאר במשפחה]''', ראיון משותף עם האחיין הזמר החסידי ר' [[שמחה פרידמן]] - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מספר 1926 עמוד 84 {{COL}}
 
*[https://col.org.il/news/134643 פריד הבטיח, פריד קיים] באתר {{חב"ד און ליין}}.
 
*[https://col.org.il/news/134643 פריד הבטיח, פריד קיים] באתר {{חב"ד און ליין}}.
 
*[https://col.org.il/news/123868 שמחה פרידמן בשיחת נוסטלגיה עם דודו ר' אברהם פריד] באתר {{חב"ד און ליין}}.
 
*[https://col.org.il/news/123868 שמחה פרידמן בשיחת נוסטלגיה עם דודו ר' אברהם פריד] באתר {{חב"ד און ליין}}.
 
*[https://col.org.il/news/116548 עובדות מענינות על אברהם פריד] באתר {{חב"ד און ליין}}.
 
*[https://col.org.il/news/116548 עובדות מענינות על אברהם פריד] באתר {{חב"ד און ליין}}.
 +
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d7/הניגון_של_אבא_האחים_פרידמן.pdf הניגון של אבא]''', מוסף 'מעגלים' של שבועון משפחה לחג הפסח תשפ"ג, עמוד 30
 +
 
;שירים להאזנה
 
;שירים להאזנה
 
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/593519/ כשהזמר אברהם פריד שר "יחי" בכינוס צבאות השם]''' - באתר {{וידאו}} {{אינפו}}
 
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/593519/ כשהזמר אברהם פריד שר "יחי" בכינוס צבאות השם]''' - באתר {{וידאו}} {{אינפו}}
−
*[http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=56 שר את השיר "ברוך הבא מלך המשיח"] {{צליל}} {{אינפו}}
+
*[http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=56 שר את השיר "ברוך הבא מלך המשיח"] {{צליל}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
−
*[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=401 שר את השיר "כל נדרי" באירוע הטלטון החב"די בתשס"ז] {{צליל}} {{אינפו}}
+
*[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=401 שר את השיר "כל נדרי" באירוע הטלטון החב"די בתשס"ז] {{צליל}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74950 אברהם פריד עם מחרוזת ניגוני חב"ד] כב אדר התשע"ג (04.03.2013) {{וידאו}} {{אינפו}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74950 אברהם פריד עם מחרוזת ניגוני חב"ד] כב אדר התשע"ג (04.03.2013) {{וידאו}} {{אינפו}}
 
*[https://col.org.il/news/137793 אברהם פריד בניגון לפרק של הרבי] - י"א ניסן תשפ"ב.
 
*[https://col.org.il/news/137793 אברהם פריד בניגון לפרק של הרבי] - י"א ניסן תשפ"ב.
 
*[https://col.org.il/news/128547 אברהם פריד עם עיבוד ללהיט 'יעקב'] - תשפ"א.
 
*[https://col.org.il/news/128547 אברהם פריד עם עיבוד ללהיט 'יעקב'] - תשפ"א.
 +
*[https://col.org.il/news/145831 אברהם פריד בשיר חדש: אברהם פריד - בוקר טוב רבש"ע] {{COL}}
 +
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:פריד, אברהם}}
 
{{מיון רגיל:פריד, אברהם}}
שורה 101: שורה 115:
 
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
 
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
 
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]
 
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]
 +
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (1)]]
 +
[[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]

גרסה אחרונה מ־14:50, 17 באפריל 2024

ר' אברהם פריד

ר' אברהם שבתאי הכהן פרידמן (מוכר יותר בשם הבמה שלו כזמר: אברהם פריד, יליד שנת תשי"ט - 1959) הינו חסיד חב"ד תושב קראון הייטס, הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ ישראל ובעולם.

הזמר אברהם פריד (במרכז) לצד אחייניו אלי מרקוס ובני פרידמן (קראון הייטס, תשפ"ג)

תולדות חיים[עריכה]

נולד בקראון הייטס בי"ב אדר ב' תשי"ט לר' יעקב משה פרידמן ולמרת מרים צימל. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת הרבנית חנה, אמו של הרבי.

על כך מסופר שהרבנית חנה ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר[1].

את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה נשתמרו על סלילי הקלטה ישנים, ובחלק מאלבומיו ושיריו כמו בשיר וניקיתי מהאלבום גלות גוד ביי ובשיר צמאה לך נפשי באלבום האפ קוזאק משירי חב"ד הוא שילב את קולו כילד במקהלה, לצד ליווי בקולו העכשווי.

באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז מרדכי בן דוד (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק").

אברהם פרידמן שגדל והתחנך בתומכי תמימים התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.

התחתן עם רעייתו צביה בת הרב דוד נחמן קרסיאנסקי. הוציא מספר שיא של כשלושים אלבומים שזכו לפופלריות רבה בהם ארבעה שמכילים שירי חב"ד הוציא גם שני אלבומים מניגוני ר' יום טוב עהרליך באידיש שתורגמו ע"י ר' מנדל קפלן גם לעברית בפרויקט ניגון מיוחד של עיתון משפחה אמר שדמות ההשראה המוזיקלית שלו הוא הרב ערליך הוציא גם אלבום עם שירים למלוה מלכה כשבשיר א גוטע וואך המורכב ממילים ביידיש עזר ר' יום טוב בחריזה ידוע כבעל רגש גדול ובמנעד גבוה מאוד בשירתו שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם. כמה מאלבומי האולפן שלו זכו למעמד פלטינה או זהב אלבומו חזק הוגדר במצעד בוחרים פריד כאלבומו הטוב ביותר פריד הוא הזמר היחיד שהצליח להגיע לרמת הפופלריות של כוכב המוזיקה החסידית הגדול של אז מרדכי בן דוד ומאז שניהם מוגדרים כזמרים החרדיים הגדולים ביותר של כל הזמנים. שיתופי הפעולה הבולטים שלו הם עם המלחין יוסי גרין שהלחין לו כשבעים שירים בהם להיטי ענק כמו תניא אדרבה דדא ביה היסח הדעת ועוד ועם המעבד משה לאופר שעיבד לו החל מאלבומו השלישי את רוב אלבומיו וגם הלחין לו להיטים כמו לבנימין ענבי הגפן כיצד מרקדין ועוד רבים והיה מעורב בהפקת הופעותיו בשנים האחרונות הוא צמוד ליובל סטופל שמפיק את הופעותיו ואלבומיו מספרים שהרבי בירכו שקולו ילך וישתבח עם השנים

עם הרבי[עריכה]

מופיע בהכנסת ספר תורה ל770

כחסיד חב"ד הקפיד פריד על קבלת אישור מהרבי. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת תשמ"ה - 1985 כאשר היה סיום הראשון של הרמב"ם, והמארגנים ביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה [2].

בה' מרחשוון תשנ"ב, עבר ר' אברהם פריד בחלוקת הדולרים לצדקה, יחד עם ר' מרדכי קנלסקי מארגון "ברית אברהם". הרב קנלסקי הציג את ר' אברהם פריד כזמר שישיר במהלך ה"דינר" של "ברית אברהם". הרבי בירך את ר' אברהם: "הצלחה רבה", נתן לו דולר ואמר: "תן שטר זה לצדקה לפני השירה", נתן לו דולר נוסף, ואמר: "ושטר זה [=תיתן] אחרי השירה, כתודה להקב"ה שהשירה הייתה בהצלחה" [3]. ומאז ועד היום פריד נוהג כך בהופעותיו ברחבי העולם, ונותן צדקה לפני ההופעה מול כל הקהל, וכן לאחריה.

הרבי הורה לו לרשום על כל תקליט שאין לשמוע את התקליט בשבת וביום טוב.

בשמחת תורה לאחר ההתוועדות בחלוקת כוס של ברכה הרבי הגיש לו בקבוק משקה כשליחות.

בביתו של הרבי הושמעו לעיתים תקליטיו של פריד, כמו גם ברכבה של הרבנית חיה מושקא אותו הסיע המשב"ק ר' חס"ד הלברשטאם. עוד סופר, כי התקליט האהוב ביותר על הרבנית היה "תנו שבח", ואת השיר "טאטעניו" שבאלבום זה, זימרה הרבנית עצמה בעת הדלקת הנרות.[4]

מאז כ"ח ניסן תנש"א בה הרבי דיבר על עשו כל אשר ביכולתכם להבאת הגאולה, מקפיד אברהם פריד לשלב בכל דיסק שיר על אודות המשיח והגאולה.

ישיבה מעורבת[עריכה]

פריד מופיע באולמות בהם מקומות הישיבה הינם ללא מחיצה ובמקום יושבים משפחות - גברים ונשים ביחד, זאת בניגוד להוראתו של הרבי ולפסקי הדין של רבנים רבים[5][6], ביניהם רבני חב"ד[7][8][9].

דיסקוגרפיה[עריכה]

אלבומים[עריכה]

  • "Goobye Golus" תשל"ט (1979)
  • "אף יהודי לא יישאר מאחור" תשמ"א (1981)
  • "זה הזמן" תשמ"ב (1982)
  • "תנו שבח" תשמ"ג (1983)
  • "קץ לגלות" תשמ"ה (1985)
  • "מלוה מלכה" תשמ"ו (1986)
  • "מעגל השנה 2" תשמ"ז (1987)
  • "אנחנו מוכנים" תשמ"ח (1988)
  • "מעגל השנה 3" תשמ"ט (1989)
  • "אדרבה" תש"נ (1990)
  • "הימים טובים" תש"נ (1990)
  • "המיטב" תנש"א (1991)
  • "א אידישע אוצרות" (עיבוד משיריו של יום טוב עהרליך ביידיש) חלק א' תשנ"ב (1992)
  • "אוצרות יהודיים" חלק א' תשנ"ב (1992)
  • "שטר התנאים" תשנ"ד (1994)
  • "א אידישע אוצרות" חלק ב' תשנ"ד (1994)
  • "אוצרות יהודיים" חלק ב' תשנ"ד (1994)
  • "ברכה והצלחה" תשנ"ה (1995)
  • "אם אשכחך ירושלים" תשנ"ו (1996)
  • "האפ קאזאק (ניגוני חב"ד)" תשנ"ו (1996)
  • "חזק" תשנ"ז (1997)
  • "ניגוני הבעש"ט (ניגוני חב"ד)" תשנ"ח (1998)
  • "יחיד ורבים" תשס"א (2001)
  • "פריד הופעה חיה" תשס"א (2001)
  • "עלה קטן (סינגל)" תשס"ב (2002)
  • "אבינו מלכנו (ניגוני חב"ד)" תשס"ב (2002)
  • "אני חושב עליכם (סינגל)" תשס"ה (2005)
  • "בין כך ובין כך" תשס"ו (2006)
  • "הלהיטים הגדולים" תשס"ו (2006)
  • "רק תפילה אשא" (סינגל) תשס"ח (2008)
  • "אוסף להיטי העשור" (אוסף סינגלים) תשס"ט (2009)
  • "זמירות בית אבא" תשס"ט (2009)
  • "יענקל יענקל (ניגוני חב"ד)" תשס"ט (2009)
  • "אברהם פריד בהופעה חיה (אלבום כפול) תשס"ט (2009)
  • "אברהם פריד בהופעה חיה" (DVD לצפיה) תשס"ט (2009)
  • "Miracles שיר באנגלית (סינגל) תש"ע (2010)
  • "כי הרבית" (סינגל) תש"ע (2010)
  • "Keep Climbing" (ממשיך לטפס/רצוננו לראות את מלכנו) (אלבום) תשע"ב (2012)
  • "א מחי-ה" (יידיש) תשע"ג (2013)
  • "אוצר של יראת שמיים" תשע"ו (2016)
  • "כמה טוב שנפגשנו" (שירים ישראליים) תשע"ז (2017)
  • רילקס תשע"ט

רילקס 2 תשפ"א

משפחתו[עריכה]

לר' אברהם ורעייתו שישה ילדים

  • בנו ר' מאיר משלוחי הרבי בס. דייגו, קליפורניה
  • בתו חנה אשת ר' שלוימי הכהן פרידמן מארגנטינה

קישורים חיצוניים[עריכה]

אברהם פריד מתראיין לאתר col לרגל השקת האלבום באידיש 'א מחיה', אלול תשע"ג סי או אל סמליל.jpg

שירים להאזנה

הערות שוליים

  1. ↑ סופר על-ידו במשך השנים בראיונות לתקשורת ובהתוועדות ב"ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש" שנת תשע"ו
  2. ↑ ראו בספר היכל הנגינה, היכל מנחם תשס"ז, עמ' שעז-שעט.
  3. ↑ מתוך סרט הווידיאו של חלוקת הדולרים לצדקה. "תורת חיים" – JEM, תוכנית 77, "עבודת ה' באמצעות שירה".
  4. ↑ כך סיפר ר' חס"ד הלברשטאם (בראיון ל"בית משיח", גליון 470, עמ' 24): "בדרך כלל הרבנית הקפידה שאף אחד לא יהיה נוכח בשעת הדלקת נרות, אפילו באי הבית הקרובים, אבל שמעתי מאחת שראתה את הרבנית בערב ראש השנה תשמ"ו בזמן הדלקת הנרות ושמעה אותה מפזמת בדבקות רבה את השיר "אבינו אב הרחמן רחם עלינו... געוואלד טאטעניו". אכן בעת רצון מיוחדת זו התפללה הרבנית לא על צרכיה האישיים אלא על ישועת כלל ישראל".
  5. ↑ גדולי האדמו"רים והרבנים נגד מופעים לקהל מעורב סי או אל סמליל.jpg
  6. ↑ פנייה לפריד מארגון ישיחנה: "לא למופע התועבה החרדי" סי או אל סמליל.jpg
  7. ↑ רבני חב"ד נגד פריד: אסור להשתתף בהופעות - כתבה בכיכר השבת
  8. ↑ מותר להשתתף בהופעת זמר מעורבת? הרב משה קורנוויץ אינפו.jpg
  9. ↑ הופעה מעורבת: פולמוס בין הרב דוד מאיר דרוקמן לר' אלעזר פרץ אינפו.jpg
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אברהם_פריד&oldid=675337"