הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק גליצנשטיין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
שורה 21: שורה 21:
 
*בנו, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] - שליח הרבי ל[[אילת]]. כיום משמש כ[[משפיע]] ב[[נחלת הר חב"ד]]
 
*בנו, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] - שליח הרבי ל[[אילת]]. כיום משמש כ[[משפיע]] ב[[נחלת הר חב"ד]]
 
*בנו, הרב [[מאיר מנחם מענדל גליצנשטיין]] - שליח הרבי ורב המועצה המקומית [[מעלה אפרים]] והמועצה האזורית בקעת הירדן
 
*בנו, הרב [[מאיר מנחם מענדל גליצנשטיין]] - שליח הרבי ורב המועצה המקומית [[מעלה אפרים]] והמועצה האזורית בקעת הירדן
*בתו, מרת זהבה גולד - [[קריית גת]]
+
*בתו, מרת זהבה גולד רעיית ר' [[אהרון גולד]] - משפיע קהילת חב"ד [[קריית גת]]
 
*בתו, מרת חיה ויינר{{הערה|נפטרה [[ב' שבט]] [[תשע"ט]]}} [[לוד]]. בנה הוא הרב [[שמעון ויינר]] שליח הרבי ל[[יהוד]].
 
*בתו, מרת חיה ויינר{{הערה|נפטרה [[ב' שבט]] [[תשע"ט]]}} [[לוד]]. בנה הוא הרב [[שמעון ויינר]] שליח הרבי ל[[יהוד]].
  

גרסה אחרונה מ־00:50, 13 במאי 2024

הרב גליצנשטיין בשנותיו האחרונות

הרב יצחק גליצנשטיין (תרפ"ד - כ"א ניסן תשס"ח) היה חסיד חב"ד תושב ירושלים שעסק רבות במבצע תפילין וניהל את 'בנק התפילין הראשון'.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בירושלים בשנת תרפ"ד כבן בכור לאביו הרב שמעון גליצנשטיין, מזכיר ישיבת תורת אמת, ונקרא על שם סבו מצד אביו.

בעת מסע אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי יחד עם אחיו הרב חנוך גליצנשטיין, והרבי בירך אותו והבטיח "הוא יהיה חסיד".

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ולאחר שסיים את מסלול הלימודים נשא את רעייתו ביילא, בתו של המשפיע החסידי הרב חיים שאול ברוק והתיישב בירושלים.

כאשר הרבי פתח בשנת תשכ"ז במבצע תפילין, לקח על עצמו הרב גליצנשטיין את תפעול הדוכן בכותל המערבי מדי יום שישי, ובמסגרת הפעילות היה מבטיח לכל אחד שקיבל על עצמו להניח תפילין בקביעות לממן לו רכישה של זוג תפילין חדש ומהודר. כאשר דיווח לרבי על היוזמה, עודד אותו הרבי להמשיך, ושלח לו מכתבים עם חתימת יד קודשו ללא ציון שם הנמען, והורה לצרף את המכתב אל זוגות התפילין ששולח לאנשים ולהוסיף עליו את שמם הפרטי.

בעקבות פעילותו, היה מכונה בפי ידידיו "מנהל בנק התפילין הראשון".

לפרנסתו, עסק כמשגיח כשרות מטעם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, ולאחר יציאתו לפנסיה, קבע עיתים לתורה והיה יושב ולומד במשך רוב היום בבתי הכנסת השונים בירושלים.

רעייתו ביילא נפטרה בכ' אייר תשמ"ח, בעוד ר' יצחק האריך ימים אחריה ונפטר בשיבה טובה כעשרים שנה לאחר מכן, בשביעי של פסח תשס"ח בגיל 84.

משפחתו[עריכה]

הערות שוליים

  1. נפטרה ב' שבט תשע"ט