הבדלים בין גרסאות בדף "שלום דובער פרידמן (איטליה)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 9: שורה 9:
 
בהיותו בגיל עשר אימו נפטרה.
 
בהיותו בגיל עשר אימו נפטרה.
  
==הצלתו ב[[מלחמת העולם השנייה]] ==
+
===הצלתו במלחמת העולם השנייה===
בימים הראשונים לאחר שנכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו מספר מסויים של אנשים מהעיירה ולקחו אותם מרחק חמש ק"מ בתוך היער, שם העסיקו אותם בעבודות שונות. כך נמשך הדבר מספר ימים. יום אחד, שתי משאיות עמוסות בחיילים גרמנים נכנסו למבנה העבודה המאולתר. והחלו ביחד עם השוטרים הפולנים לרכז את כל הצעירים בקומה שנייה של אחד המבנים (העיירה דונילוביץ' שכנה במקום שהיה שייך פעם לפולן). ופתאום ניתנה פקודה מהגרמנים שכל הנשים והבנות ייצאו החוצה. לאחר מכן נשמעו קול יריות.
+
בימים הראשונים לאחר שנכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו מספר מסויים של אנשים מהעיירה ולקחו אותם מרחק חמש ק"מ בתוך היער, שם העסיקו אותם בעבודות שונות. כך נמשך הדבר מספר ימים. יום אחד, שתי משאיות עמוסות בחיילים גרמנים נכנסו למבנה העבודה המאולתר. והחלו ביחד עם השוטרים הפולנים לרכז את כל הצעירים בקומה שנייה של אחד המבנים (העיירה דונילוביץ' שכנה במקום שהיה שייך פעם לפולין). ופתאום ניתנה פקודה מהגרמנים שכל הנשים והבנות ייצאו החוצה. לאחר מכן נשמעו קול יריות.
  
 
שלום בער הבחין באחד משכניו שהיה נגר, שאחז בידו גרזן והחל לנפץ את אחד החלונות. הנגר קפץ החוצה, אחריו קפץ אחיו המבוגר של שלום-בער, ארי' לייב, ושלום-בער קפץ בעקבותיהם.
 
שלום בער הבחין באחד משכניו שהיה נגר, שאחז בידו גרזן והחל לנפץ את אחד החלונות. הנגר קפץ החוצה, אחריו קפץ אחיו המבוגר של שלום-בער, ארי' לייב, ושלום-בער קפץ בעקבותיהם.
שורה 18: שורה 18:
 
ביער נפצע שלום בער מירי שוטר פולני אך אישה פולנית אחת ריחמה עליו וטיפלה בו אך בעלה רצה להלשין עליו והוא ברח עד שגש בחבורה של פרטיזנים, עימם חי כ"פרטיזן" עד סיום המלחמה.  
 
ביער נפצע שלום בער מירי שוטר פולני אך אישה פולנית אחת ריחמה עליו וטיפלה בו אך בעלה רצה להלשין עליו והוא ברח עד שגש בחבורה של פרטיזנים, עימם חי כ"פרטיזן" עד סיום המלחמה.  
  
לאחר המלחמה שירת בצבא הרוסי תקופה עד שהשתחרר ועלה לארץ ישראל.
+
לאחר המלחמה המשיך לשרת בצבא האדום.
  
== בארץ הקודש ==
+
בשנת [[תשי"ט]] עלה ר' שלום-בער ל[[ארץ הקודש]], שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו מרת גיטל. לאחר מספר שנים, עבר לגור ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]]. שם עסק במסחר בפנינים.
בשנת [[תשי"ט]] עלה ר' שלום-בער ל[[ארץ הקודש]], שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו מרת גיטל ונולד לו בנו הבכור ר' ישעיהו פרידמן. לאחר מספר שנים, עבר לגור ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]]. שם הצליח במסחר הפנינים.
 
  
ידידות עמוקה נקשרה בינו לבין הרב [[גרשון מענדל גרליק]], והוא נהיה ליד ימינו בביסוס והקמת מוסדות חב"ד באיטליה, ומעמודי התווך שלהם עד יומו האחרון.
+
ידידות נקשרה בינו לבין הרב [[גרשון מענדל גרליק]], והוא עזר לו בביסוס והקמת מוסדות חב"ד באיטליה בעיקר בהקמת מקוואות עד שהיה מעורב בבניית כל מקוואות חב"ד הקיימים היום באיטליה.
  
מקוואות היו ה"[[זהיר טפי]]" של ר' שלום-בער. הוא עסק בהקמתם של כל מקוואות חב"ד הקיימים היום באיטליה.
+
===שליח באיטליה===
 
+
כשהחל זרם הפליטים היהודיים לצאת מרוסיה בשנות השבעים, חיפשו משרדי הג'וינט מקום בשבילם עד שיטפלו בהוצאת הפליטים מרוסיה וסידור ניירותיהם כדי שיוכלו להמשיך בדרכם ל[[ארה"ב]], הוחלט להשכיר דירות בעיירה לאדיספולי שבפרברי רומא שם דאג ר' שלום-בער לעניינים הרוחנים ובחודשי [[תשרי]] [[ניסן]] עבר לגור בעיירה ומאוחר יותר הביא את הרב [[צבי יוסף רביסקי]] בתור שליח מקומי וכן דאג גם להקמת מבנה לבית חב"ד.
== שליח באיטליה ==
 
כשהחל זרם הפליטים היהודיים לצאת מרוסיה בשנות השבעים, חיפשו משרדי הג'וינט מקום בשבילם עד שיטפלו בהוצאת הפליטים מרוסיה וסידור ניירותיהם כדי שיוכלו להמשיך בדרכם ל[[ארה"ב]], דבר שלוקח בערך שלושה-ארבעה חודשים. בתחילה שיכנו את הפליטים בבתי-מלון, אולם הדבר עלה הון תועפות, ובג'וינט תרו אחר פתרון זול יותר.
 
 
 
ערכו אנשי הג'וינט מחקר בעיירות בפרברי רומא, וחיפשו עיירה שבה יש דירות רבות להשכרה ויכולה לאכלס פליטים רבים. לאדיספולי ענתה על דרישותיהם, ומאז ואילך החלו להפנות לשם את כל הפליטים היוצאים מרוסיה, והיא הפכה עיירת מעבר עבור הפליטים, שהלכו ובאו באלפיהם.
 
לאותם פליטים היה אמנם את המינימום הנדרש בגשמיות, אך אפס מוחלט ברוחניות. התוכנית היחידה שיועדה עבורם מטעם הסוכנות הייתה לימוד [[עברית]] באולפן, וזהו. ר' שלום-בער, שליבו היה חם במיוחד עבור היהודים יוצאי מדינתו מלפנים, החליט לטפל בעניין בעצמו.
 
 
 
החל משנת [[תשל"ד]] לערך, החל ר' שלום-בער לנסוע מדי חודש כדי לארגן פעולות של הפצת היהדות בקרב הפליטים.
 
 
 
לאחר כמה שנים, עם גבור זרם הפליטים מרוסיה, ומספר הפליטים שהתגוררו בעת ובעונה אחת בלאדיספולי עמד על כחמשת אלפים - החליט ר' שלום-בער שלפחות בחודשי [[תשרי]] ו[[ניסן]] יעתיק את דירתו עם משפחתו ללאדיספולי, על מנת לארגן לפליטים את תפילות ומצוות תשרי ואת סדרי [[חג הפסח]]. כאשר נודע שלאדיספולי תהיה עיירת המעבר הקבועה (לפני כן שוכנו הפליטים בעיירה אוסטיה, כשישים ק"מ מרומא, אליה נסע בשנים הראשונות) - החליט ר' שלום-בער שהגיע הזמן לארגן לפליטים פעילות קבועה, והחל לנסוע למקום פעמיים בחודש, ושהה שם כל פעם במשך מספר ימים.
 
 
 
גם בזאת לא הסתפק ר' שלום-בער, והוא חפץ מאוד להביא למקום [[שליח]] קבוע. בהתייעצות עם הרב גרליק והרב [[יצחק חזן]] שאל את [[הרבי]] האם לחפש שליח דובר רוסית למקום. הרבי הסכים, והשליח נמצא בדמותו של הרב [[צבי יוסף רביסקי]], שנולד ב[[מוסקבה]] ויצא ממנה בגיל ארבע עשרה.
 
 
 
ר' שלום-בער דאג לכל הדרוש עבור השליח בגשמיות, כולל הקמת מבנה קבוע עבור "[[בית חב"ד]]" בלאדיספולי.
 
 
 
מאוחר יותר החלו להגיע לעיר גם פליטים מ[[איראן]], ור' שלום-בער גייס למלאכת הפעילות עימם את ר' [[מיכאל נמדר]] דובר הפרסית.
 
  
 
עם זאת, לא חדל ר' שלום-בער מלפקוד את העיר, והמשיך לבוא לעיר לחודש החגים ולפסח כדי לארגן את מבצעי החג הגדולים.
 
עם זאת, לא חדל ר' שלום-בער מלפקוד את העיר, והמשיך לבוא לעיר לחודש החגים ולפסח כדי לארגן את מבצעי החג הגדולים.
  
שני לילות הסדר ענקיים היה עורך מדי שנה לאלפי יהודים בלאדיספולי. באחת השנים הגיע מספר הפליטים בעיר לעשרת-אלפים.
+
===שליח ברוסיה===
 
+
עם נפילת [[מסך הברזל]], הפסיקה לאדיספולי לשמש כעיירת מעבר, והשליח הרב ביסק עזב את המקום.
== שליח ברוסיה ==
 
עם נפילת [[מסך הברזל]], הקיץ הקץ על תפקידה של לאדיספולי כעיירת מעבר. הפליטים חדלו לפוקדה, ואף השליח הרב ביסק היה יכול לעזוב את המקום.
 
  
באותה התקופה החלו להישלח [[שלוחים]] לערים השונות ברוסיה, ור' שלום-בער היה החלוץ לעזרה בגוף ובממון לאותם שלוחים.
+
באותה התקופה החלו להישלח [[שלוחים]] לערים השונות ברוסיה, ור' שלום-בער היה מממנים ועהעוזרים לאותם שלוחים.
  
 
במיוחד נודעה לו חיבה מיוחדת לעיר ילדותו של הרבי, [[דנייפרופטרובסק]]. ברוסיה גם עשה בשליחויות נוספות, כגון בהשתדלות להציל את [[ספריית רבותינו נשיאנו]] מספריית לנין, וניצל קשרים רבים שהשיג לטובת העניין.
 
במיוחד נודעה לו חיבה מיוחדת לעיר ילדותו של הרבי, [[דנייפרופטרובסק]]. ברוסיה גם עשה בשליחויות נוספות, כגון בהשתדלות להציל את [[ספריית רבותינו נשיאנו]] מספריית לנין, וניצל קשרים רבים שהשיג לטובת העניין.
  
== פטירתו ==
+
ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ו]] ביקר ר' שלום-בער ב[[770]]. זמן קצר לאחר שחזר לאיטליה, נפל למשכב שממנו לא קם. ליבו אמר לו לקום ולנסוע לארץ ישראל, שם עשה את הימים האחרונים לחייו, ונפטר ב[[י"א אלול]] תשנ"ו. נטמן ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ו]] ביקר ר' שלום-בער ב[[בית חיינו]]. זמן קצר לאחר שחזר לאיטליה, נפל למשכב שממנו לא קם. ליבו אמר לו לקום ולנסוע לארץ ישראל, שם עשה את הימים האחרונים לחייו, ונפטר ב[[י"א אלול]] תשנ"ו. נטמן ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
 
  
לאחר פטירתו, נמצאו במגירת שולחנו ארבע קלטות זעירות. כששמו בניו את הקלטת הראשונה ברשמקול, נחרדו לשמוע את קולו של אביהם: "ברצוני לספר בזה את קורות חיי, כדי שידעו בניי ונכדיי".
 
  
קלטות אלו נערכו על ידי הסופר החב"די [[דוד זאב רוטנברג]], ויצאו לאור בספר 'הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים'.
+
==לקריאה נוספת==
 +
[[דוד זאב רוטנברג]], '''הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים'''.
  
 
{{מיון רגיל:פרידמן, שלום דובער}}
 
{{מיון רגיל:פרידמן, שלום דובער}}

גרסה מ־19:00, 7 במאי 2024

לשכתב.png יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב שלום דובער פרידמן מקבל דולר מהרבי

הרב שלום דוב בער פרידמן (י"ח ניסן תרצ"בי"א אלול תשנ"ו) היה מפעילי בית חב"ד באיטליה, וגביר שהיה מעמודי התווך שתמכו בפעולות השלוחים במקום.

תולדות חיים

נולד בי"ח ניסן תרצ"ב, בעיירה דונילוביץ' שברוסיה הלבנה, לאביו הרב ישעיהו פרידמן. הוא היה בנו השישי של אביו ונקרא שמו שלום דב בער, על שם אדמו"ר הרש"ב. אביו, שהיה מכונה בפי חבריו "שייקע דוקשיצער" על שם מוצאו מהעיירה דוקשיץ, היה מהתמימים שלמדו בתומכי תמימים ליובאוויטש. הוא היה שוחט, מוהל, שימש כמו"צ בעירו, והיה סוחר מצליח בפרוות.

בהיותו בגיל עשר אימו נפטרה.

הצלתו במלחמת העולם השנייה

בימים הראשונים לאחר שנכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו מספר מסויים של אנשים מהעיירה ולקחו אותם מרחק חמש ק"מ בתוך היער, שם העסיקו אותם בעבודות שונות. כך נמשך הדבר מספר ימים. יום אחד, שתי משאיות עמוסות בחיילים גרמנים נכנסו למבנה העבודה המאולתר. והחלו ביחד עם השוטרים הפולנים לרכז את כל הצעירים בקומה שנייה של אחד המבנים (העיירה דונילוביץ' שכנה במקום שהיה שייך פעם לפולין). ופתאום ניתנה פקודה מהגרמנים שכל הנשים והבנות ייצאו החוצה. לאחר מכן נשמעו קול יריות.

שלום בער הבחין באחד משכניו שהיה נגר, שאחז בידו גרזן והחל לנפץ את אחד החלונות. הנגר קפץ החוצה, אחריו קפץ אחיו המבוגר של שלום-בער, ארי' לייב, ושלום-בער קפץ בעקבותיהם.

בחצר אליה נפלו היו גרמנים ושוטרים פולנים. ארי' לייב החל לרוץ לצד ימין, הנגר ושלום בער החלו לרוץ אל היער.

ביער נפצע שלום בער מירי שוטר פולני אך אישה פולנית אחת ריחמה עליו וטיפלה בו אך בעלה רצה להלשין עליו והוא ברח עד שגש בחבורה של פרטיזנים, עימם חי כ"פרטיזן" עד סיום המלחמה.

לאחר המלחמה המשיך לשרת בצבא האדום.

בשנת תשי"ט עלה ר' שלום-בער לארץ הקודש, שם נשא לאישה את רעייתו מרת גיטל. לאחר מספר שנים, עבר לגור במילאנו שבאיטליה. שם עסק במסחר בפנינים.

ידידות נקשרה בינו לבין הרב גרשון מענדל גרליק, והוא עזר לו בביסוס והקמת מוסדות חב"ד באיטליה בעיקר בהקמת מקוואות עד שהיה מעורב בבניית כל מקוואות חב"ד הקיימים היום באיטליה.

שליח באיטליה

כשהחל זרם הפליטים היהודיים לצאת מרוסיה בשנות השבעים, חיפשו משרדי הג'וינט מקום בשבילם עד שיטפלו בהוצאת הפליטים מרוסיה וסידור ניירותיהם כדי שיוכלו להמשיך בדרכם לארה"ב, הוחלט להשכיר דירות בעיירה לאדיספולי שבפרברי רומא שם דאג ר' שלום-בער לעניינים הרוחנים ובחודשי תשרי ניסן עבר לגור בעיירה ומאוחר יותר הביא את הרב צבי יוסף רביסקי בתור שליח מקומי וכן דאג גם להקמת מבנה לבית חב"ד.

עם זאת, לא חדל ר' שלום-בער מלפקוד את העיר, והמשיך לבוא לעיר לחודש החגים ולפסח כדי לארגן את מבצעי החג הגדולים.

שליח ברוסיה

עם נפילת מסך הברזל, הפסיקה לאדיספולי לשמש כעיירת מעבר, והשליח הרב ביסק עזב את המקום.

באותה התקופה החלו להישלח שלוחים לערים השונות ברוסיה, ור' שלום-בער היה מממנים ועהעוזרים לאותם שלוחים.

במיוחד נודעה לו חיבה מיוחדת לעיר ילדותו של הרבי, דנייפרופטרובסק. ברוסיה גם עשה בשליחויות נוספות, כגון בהשתדלות להציל את ספריית רבותינו נשיאנו מספריית לנין, וניצל קשרים רבים שהשיג לטובת העניין.

בג' תמוז תשנ"ו ביקר ר' שלום-בער ב770. זמן קצר לאחר שחזר לאיטליה, נפל למשכב שממנו לא קם. ליבו אמר לו לקום ולנסוע לארץ ישראל, שם עשה את הימים האחרונים לחייו, ונפטר בי"א אלול תשנ"ו. נטמן בהר הזיתים בירושלים.


לקריאה נוספת

דוד זאב רוטנברג, הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים.