פיקוח נפש בשבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

על פי דיני התורה, הותרה פיקוח נפש בשבת. מי שחולה חולי שיש בו סכנה מצווה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח, והשואל רב מה לעשות במצב שיש בו חשש פיקוח נפש נחשב כרוצח, וגנאי הוא לרב שנשאל כך, כי היה לו לדרוש ברבים שאפילו ספק נפשות דוחה את השבת, כי כתוב "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"[1], כלומר - ראה שיהא חי וודאי בעשיית המצוות ולא יבוא מהם לידי ספק סכנה[2]. עם זאת, אסור לחלל שבת על רפואה שתועלתה אינה מוכחת, אלא רק אלא רפואה שהיא ידועה לכול[3]. או על פי רופא מומחה[4].

מי מחלל[עריכה]

אדמו"ר הזקן מביא שנחלקו הראשונים האם יש לחלל את השבת בקטנים או על ידי נכרים - במקום שאפשר:

יש שטענו שגם אם יש לפנינו נכרים או קטנים שאינן בני מצוות, כך שאם המלאכה תעשה על ידיהם לא תעשה כאן מלאכה מהתורה, אין להפקיד בידיהם את מצוות חילול השבת למעם פיקוח נפש, מפני שני סיבות: האחת, אין כל בעיה שיהודי יחלל שבת למעם פיקוח נפש, שכן אין זה בגדר חילול שבת, שהרי נדחתה השבת בגלל פיקוח נפש, והשני - כדי שלא יבואו לומר שאסור לחלל שבת על ידי יהודי למלעלה מגיל מצווה וכך בפעם הבאה כאשר תבוא שאלה דומה יחשבו שאסור לחלל שבת לצורכי פיקוח נפש, ולכן אסור לתת לקטן או גוי לחלל שבת, דבר העלול להביא מכשול גדול[5]. בנוסף, אין להפקיד מלאכה זו בידי נשים, שמא יתעצלו בו או יפשעו במלאכה, אלא אם כן גבר עוסק במלאכה שאז ניתן לתת לאשה לסייע לו, כי הוא מזרז אותה להזדרז ולא להתעצל[5], וכדאי גם לא לתת את המלאכה בידי עם הארץ, אלא ליהודי תלמיד חכם, מפני שני סיבות: האחת, כדי שלא יבואו הנשים ועמי הארץ להקל בחילול שבת (בכך שמתירים להם לחלל שבת פעם זו)[6], וגם כדי להראות ולהורות הלכה למעשה לרבים[7].

דיעה אחרת טוענת, כי מכיוון שמדובר בחילול שבת בכל זאת, שהרי שבת דחויה היא (כלומר מדובר בחילול שבת, אך מותר לעשותו לצורך מצווה גדולה זו) ולא הותרה (שאין מדובר בחילול שבת כלל), ולכן אם אכן ניתן לעשות את המלאכה על ידי גוי ללא כל דיחוי[8] או כאשר אין גוי - שיהודי יעשה אותו בשינוי, עדיף לעשות כך. ודווקא כאשר יש חשש שהגוי יתעכב, אין למסור את המלאכה בידו, ולא כאשר היהודי עומד על גבי ומזרזהו[9].

להלכה נפסק בשולחן ערוך הרב כדיעה הראשונה (לעשות על ידי יהודי) אך הוא מביא שמנהג מדינותיו הוא כדיעה שנייה, והוא כותב שאין המנהג ראוי אלא טוב לנהוג כדיעה ראשונה. כסיבה הוא מוסיף נימוק עצמאי משלו: אם יתנו לגוי לעשות את המלאכה, יחשבו הרואים שחילול שבת נעשה רק על ידי נכרי, ואז גם כשר לא יהיה גוי בסביבה יחפשו גוי ובינתיים יסתכן החולה. הוא מוסיף וקובע שגם הנוהגים לעשות את המלאכה על ידי גוי, צריכים לפרסם לכל הרואים שמותר לעשות את המלאכה על ידי יהודי והיא נעשית על ידי גוי רק כי הוא נמצא במקום ואין צורך לחפש גוי.

ביאורי הרבי[עריכה]

הרבי ציטט פעם פסק של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. הגרי"ז פסק שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא ירא שמים או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז היראת שמים לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות שבת כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים לנשים וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש[10].

הערות שוליים

  1. ויקרא יח ה.
  2. שבת פה ב.
  3. רמ"א יורה דעה סוף סימן קנ"ה, שולחן ערוך הרב סימן שכ"ח סעיף ב'.
  4. ר"ן פרק י"ד, שולחן ערוך הרב סימן שכ"ח סעיף ב'.
  5. 5.0 5.1 רמב"ן בתורת האדם עניין הסכנה, ר"ן בשבת מ' א ד"ה אין.
  6. רמב"ם בפירוש המשניות מסכת שבת סוף פרק יח.
  7. ט"ז על סימן שי"ח.
  8. ריא"ז שבת פרק יח ה"ג אות ב'
  9. רמ"א סימן שי"ח.
  10. שיחות קודש תשל"ז חלק א'.