משולם בן קלונימוס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-dialog-question.svg.png חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח/ת תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו.
מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (ניתן לראות מתי הוצבה התבנית בהיסטוריית הדף).
Gnome-colors-emblem-development-2.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

רבינו משולם הגדול בן רבנא קלונימוס מלוקא. מכונה גם "ר' משולם בר' קלונימוס איש רומי". הוא חי באיטליא בתקופת הגאונים, בערך בשנת ד"א תש"נ, והוא נחשב מהם[1], כמו שכתב רש"י:

וגם בתשובת רבינו משולם הגאון מצאתי כן[2].
– רש"י, מסכת שבת, דף ע"ג ב', ד"ה מפרק.

במסכת זבחים כתב רש"י:

שכך פירש ר' משולם בר קלונימוס גאון בשעת מיתתו[3]
– רש"י, מסכת זבחים, דף מ"ה ב', ד"ה ה"ג.

בין דברי תורתו שהובאו בראשונים, נמצא[4] גם מה שהשיב "להקהות שיניהם" של המינים (=הקראים) שסלפו ופירשו את מצות "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" כמשמעה, מנבואותיהם של ישעיה ויחזקאל שאמרו "מידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות", וכן "והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים לפני ה'".

הוא חבר פיוטים רבים. הרבה מהם נמצאים במחזורי האשכנזים בימינו. משפט אחד מהם מצטט רש"י בפירושו על הש"ס:

וכן יסד רבינו משולם בפיוט[5]: "חכמי מדות מפריזים".
– רש"י, בבא מציעא, דף ס"ט ב', ד"ה שמין עגל.

הערות שוליים

  1. תשובותיו ההלכתיות של רבינו משולם מופיעות בספרות הגאונים, כמו שכתב הרא"ש (בתשובותיו סי' צ"ב) "ומצאתי בתשובות הגאונים תשובה אחת שהשיב ר' משולם בן קלונימוס". וכן הובאו דבריו כבר בספר הערוך, שמחברו רבי נתן היה תלמידם של תלמידי הגאונים. כמו כן הובא פעמים רבות בדברי רש"י בפירושו לתלמוד בבלי, בדברי בעלי התוספות, בספר מחזור ויטרי, בספר הישר לרבינו תם, ובדברי שאר ראשונים. רבי יהודה הכהן, מחבר "ספר הדינין", תלמידו של רבינו גרשום מאור הגולה, התכתב עמו (שו"ת הרא"ש כלל י"ז, סי' י').
  2. תחלת לשונו שם: "מפרק - תולדה דדש, שמפרק תבואה משבליה, לשון פורק מן החמור, דישקארגיי"ר בלעז. רבינו לוי. וגם בתשובות..".
  3. אך התוספות במסכת מנחות (דף ק"ט ע"ב ד"ה בתחלה) העידו כן על אביו: "ורבינו קלונימוס אביו של רבי משולם הגיה כלשון שני בשעת פטירתו. ושלשה דברים הגיה כמפי נבואה בשעת פטירתו. זאת, ועוד אחרת... ועוד הגיה...".
  4. הובא בסמ"ג, לאוין, הלכות שבת, סימן ל"ו.
  5. ליום שני של פסח. פיוט המצוי במחזורים בימינו.