ישראל אריה לייב דוברוסקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Male no free image yet-he.svg.png

התמים ישראל אריה דוברוסקין (ט"ז ניסן תרצ"ד-כ"ח כסלו תשט"ו) היה חניך ישיבות תומכי תמימים, שהופקד על ידי הרבי כמשפיע בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד ונרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון'.

תולדות חיים[עריכה]

ישראל אריה, נולד בבוקובינה שברומניה בט"ז בניסן תרצ"ד, לאביו הרב יחיאל מיכל דוברוסקין, רב העיר בראילה, ואמו הרבנית החשובה מרת ברנציא (לבית שכטר).

בילדותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, ובישיבת 'בית משה' של ר' מרדכי מבריסק, בעיר ארד (שבאותה עת היתה מסופחת לשטח הרומני).

בהיותו בגיל 16, בשנת תש"י, עלה לארץ יחד עם משפחתו שקבעה את מושבה בעיר חיפה, והחל ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.

בשנת תשי"ג, בעודו בישיבה, פעל יחד עם מאיר צבי גרוזמן[1] בהצלת הילדים העולים מהכנסתם לקיבוצים של 'השומר הצעיר', אך לא זכו לראות ברכה מרובה במעשיהם.

בעקבות כשרונותיו הרבים, הן בהבנה וזכרון, והן בכושר הנאום בו חונן, החל לפעול בהפצת יהדות, וכאשר הוקם בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, מונה על ידי הרבי למשפיע ומדריך ראשי.

כאשר התקיימה תהלוכת רכבים בל"ג בעומר מכפר חב"ד לציון רבי שמעון בר יוחאי במירון, עצרה השיירה בדרכה במרכז העיר חדרה, והוא נעמד על אחד הרכבים ונאם בפני הקהל שהתאסף.

הרצח[עריכה]

ביום רביעי בלילה, אור לכ"ח בכסלו, בעיצומו של חג החנוכה תשט"ו, ירד בכביש הראשי המוביל מירושלים לתל אביב וצעד רגלית בדרכו לעבודתו בבית הספר למלאכה.

בדרכו, נקלע למארב של מסתננים ממצרים, והם גררוהו לפרדס הסמוך, קשרו אותו לעץ, וירו בו.

לאחר שנעדר שלושה ימים מעבודתו, החלו לחשוש שהוא נחטף, ואנשי כפר חב"ד פתחו בחיפושים נרחבים אחריו, עד שמצא הרב משה יהודה לייב לנדא את גופתו קשורה לעץ.

אנשי החוק רצו לבצע ניתוח בגופתו על מנת לחקור את נסיבות האירוע, אך עסקני חב"ד הפעילו קשרים רבים, ולא בוצע ניתוח לגופה. לאחר מעשה שלח הרבי מכתבי תודה לאנשים שעסקו בענין זה[2].

חבריו לספסל הישיבה בכפר חב"ד המליצו עליו את דברי חז"ל במסכת בבא בתרא: "הרוגי לוד.. אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם".

לעילוי נשמתו הכינו התלמידים בישיבת תומכי תמימים לוד קונטרס מיוחד הכולל רשימות על מגילת אסתר, הקונטרס נדפס על ידי מזכירות הרבי, בהשתתפות כספית סמלית של התלמידים.

גם ספר תורה נכתב לעילוי נשמתו, והוכנס לבית כנסת חב"ד בחיפה.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק ז' עמוד נט.
  2. חלק מהמכתבים בענין זה נדפסו בסדרה 'ימי תמימים' חלק ב' עמוד 140 ואילך.