שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)
ערך זה עוסק בשליח הרבי ורב שכונת השחמון ב| הרב שמעון אייזנבך | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]הרב אייזנבך בשיחה עם הרב יצחק יוסף | |
| לידה | כ"ה אלול תשכ"ג |
| ירושלים | |
| מקום פעילות | אילת |
| תחומי עיסוק | רב שכונת השחמון, שליח הרבי באילת ומנהל מוסדות חב"ד בעיר. |
| רבותיו | הרב מנחם מענדל פוטרפס |
הרב שמעון בן ציון אייזנבך (יליד שנת תשכ"ג, 1964) הוא חסיד חב"ד, רב שכונת השחמון, שליח הרבי באילת
תולדות חיים
נולד בשיכון חב"ד בירושלים בכ"ה אלול תשכ"ג לאביו הרב צבי אייזנבך ונקרא על שם סבו הרב שמעון בן ציון אייזנבך. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ולרבנית מנוחה רחל, כצאצא של אדמו"ר הזקן.
את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד אצל החסיד ר' מענדל פוטרפס. בשנת תש"מ זכה בגורל שנערך על נסיעה לרבי ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ליחידות פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].
בשנת תשמ"ב יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.
בשנת תשמ"ג נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי [דרוש מקור]. בשנת תשמ"ה נישא עם מרת לאה בת הרב שמואל יהודה ויינפלד (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד). לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי בכולל במשך שנתיים.. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי שליח הרבי באילת הרב ישראל גליצנשטיין להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי - היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' מענדל פוטרפס ור' זאב וולף קסלמן התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות.
פעילות ציבורית
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת תשמ"ו יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"[1].
כשעבר על יד הרבי בחלוקת דולרים מכ"ו שבט תשנ"א, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". באדר תנש"א כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: "נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ"[2]. כשהכניס בכסלו תשנ"ב לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'. אזעה"צ"[3].
בטבת תשנ"ב כתב לרבי, שברצונו לכתוב ספר תורה לזכות ולמימון המוסדות, ובתגובה כתב הרבי: "כמה ספרי תורה חסרים". לאחר שלא הובנה כוונת הרבי בתשובה זו, התייעץ עם כמה רבנים, וכתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש שהרבי יעזור בגיוס כספים למוסדות, אך במענה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו: "הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')", ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי "אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?". ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע מיוחד בה השתתפו מר אריק שרון, הרב יצחק דוד גרוסמן ועוד אישי ציבור ורבנים[4].
כאשר הוקמה בשנת תשנ"ח שכונת השחמון באילת, נבחר הרב שמעון אייזנבך לרבה של השכונה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', מבתי הכנסת הגדולים באילת, שם פועל ביותר להפצת יהדות. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.
בשנת תשע"ו הקים דגם מיוחד של המשכן[5]. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדוייק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת רש"י.
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ[6].
הרב אייזנבך ידוע כמומחה בלימוד הרמב"ם, ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם בארץ ישראל. בשנת תש"פ, הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.
בשנת תשע"ח החל לפרסם מדור ובו סיפורים וזכורנות על רבו ר' מענדל פוטרפס. בשנת תשע"ט הוחלף המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם הרבי בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.
ספריו
- אביסל יידישקייט - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת הרבי, אילת תשנ"ב.
- תרי"ג מצות - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש, ירושלים תש"נ.
- עיקרי החשבונות - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי הרמב"ם היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.
- בזאת תבחנו- מבחנים על הרמב"ם המשיך את צוואת אביו הרב יצחק צבי אייזנבך.
משפחתו
- בנו, הרב מנחם מענדל, (חתן הרב אפרים פישל דמיחובסקי) שליח הרבי באילת
- חתניו
- הרב חיים זקלס משפיע בתומכי תמימים אלעד
- הרב אליעזר זוננפלד ר"מ בישיבת תות"ל באלעד
- הרב לוי יצחק גרליצקי שליח הרבי בתל אביב
- הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי בבאר אורה והגלילות
- הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת
קישורים חיצוניים
- נתן אברהם, מבתי אונגרין לאילת, בתוך שבועון בית משיח לרגל חג השבועות
- ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים
- הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת
הערות שוליים
- ↑ תשורה זקלס, עמ' 25.
- ↑ "בית חיינו", גיליון מס' 77
- ↑ הרב שמעון אייזנבך, אביסל אידישקייט, עמ' 2, תשנ"ב, באתר אוצר החכמה
- ↑ ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת' באתר
- ↑ דגם המשכן הוקם באילת
- ↑ ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו כ"א תשרי תשע"ד.