הבדלים בין גרסאות בדף "שלום דובער פרידמן (איטליה)"
מ (שף ויתיב העביר את הדף שלום דוב בער פרידמן (בן ישעיהו) ל־שלום דובער פרידמן (בן ישעיהו)) |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:שלום דוב בער פרידמן (בן ישעיהו).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב | + | {{לשכתב}} |
| − | הרב '''שלום דוב בער פרידמן''' | + | {{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים מפעילי בית חב"ד באיטליה|אחר=איש המחתרת היהודית בברית המועצות וממייסדי ארגון [[שמי"ר]]|ראו=[[שלום דובער פרידמן (שמי"ר)]]}} |
| + | [[קובץ:שלום דוב בער פרידמן (בן ישעיהו).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער פרידמן מקבל דולר מ[[הרבי]]]] | ||
| + | הרב '''שלום דוב בער פרידמן''' ([[י"ח ניסן]] [[תרצ"ב]] – [[י"א אלול]] [[תשנ"ו]]) היה מפעילי בית חב"ד ב[[איטליה]], וגביר שהיה מעמודי התווך שתמכו בפעולות השלוחים במקום. | ||
| − | + | ==תולדות חיים== | |
| + | נולד ב[[י"ח ניסן]] [[תרצ"ב]], בעיירה [[דונילוביץ]]' שברוסיה הלבנה, לאביו הרב ישעיהו פרידמן. הוא היה בנו השישי של אביו ונקרא שמו שלום דב בער, על שם [[אדמו"ר הרש"ב]]. אביו, שהיה מכונה בפי חבריו "שייקע דוקשיצער" על שם מוצאו מהעיירה [[דוקשיץ]], היה מה[[תמים|תמימים]] שלמדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוא היה שוחט, מוהל, שימש כמו"צ בעירו, והיה סוחר מצליח בפרוות. | ||
| − | + | בהיותו בגיל עשר אימו נפטרה. | |
| − | |||
| − | + | ==הצלתו ב[[מלחמת העולם השנייה]] == | |
| + | בימים הראשונים לאחר שנכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו מספר מסויים של אנשים מהעיירה ולקחו אותם מרחק חמש ק"מ בתוך היער, שם העסיקו אותם בעבודות שונות. כך נמשך הדבר מספר ימים. יום אחד, שתי משאיות עמוסות בחיילים גרמנים נכנסו למבנה העבודה המאולתר. והחלו ביחד עם השוטרים הפולנים לרכז את כל הצעירים בקומה שנייה של אחד המבנים (העיירה דונילוביץ' שכנה במקום שהיה שייך פעם לפולן). ופתאום ניתנה פקודה מהגרמנים שכל הנשים והבנות ייצאו החוצה. לאחר מכן נשמעו קול יריות. | ||
| − | שלום בער הבחין באחד משכניו שהיה נגר, שאחז בידו גרזן והחל לנפץ את אחד החלונות. הנגר קפץ החוצה, אחריו קפץ אחיו המבוגר של שלום-בער, ארי' לייב, ושלום-בער קפץ בעקבותיהם. | + | שלום בער הבחין באחד משכניו שהיה נגר, שאחז בידו גרזן והחל לנפץ את אחד החלונות. הנגר קפץ החוצה, אחריו קפץ אחיו המבוגר של שלום-בער, ארי' לייב, ושלום-בער קפץ בעקבותיהם. |
| − | בחצר אליה נפלו היו גרמנים ושוטרים פולנים. ארי' לייב החל לרוץ לצד ימין, הנגר | + | בחצר אליה נפלו היו גרמנים ושוטרים פולנים. ארי' לייב החל לרוץ לצד ימין, הנגר ושלום בער החלו לרוץ אל היער. |
| − | + | ביער נפצע שלום בער מירי שוטר פולני אך אישה פולנית אחת ריחמה עליו וטיפלה בו אך בעלה רצה להלשין עליו והוא ברח עד שגש בחבורה של פרטיזנים, עימם חי כ"פרטיזן" עד סיום המלחמה. | |
| − | לאחר | + | לאחר המלחמה שירת בצבא הרוסי תקופה עד שהשתחרר ועלה לארץ ישראל. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
== בארץ הקודש == | == בארץ הקודש == | ||
| − | בשנת [[תשי"ט]] עלה ר' שלום-בער ל[[ארץ הקודש]], שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו מרת גיטל ונולד לו בנו הבכור ר' ישעיהו פרידמן. לאחר מספר שנים, | + | בשנת [[תשי"ט]] עלה ר' שלום-בער ל[[ארץ הקודש]], שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו מרת גיטל ונולד לו בנו הבכור ר' ישעיהו פרידמן. לאחר מספר שנים, עבר לגור ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]]. שם הצליח במסחר הפנינים. |
ידידות עמוקה נקשרה בינו לבין הרב [[גרשון מענדל גרליק]], והוא נהיה ליד ימינו בביסוס והקמת מוסדות חב"ד באיטליה, ומעמודי התווך שלהם עד יומו האחרון. | ידידות עמוקה נקשרה בינו לבין הרב [[גרשון מענדל גרליק]], והוא נהיה ליד ימינו בביסוס והקמת מוסדות חב"ד באיטליה, ומעמודי התווך שלהם עד יומו האחרון. | ||
| שורה 36: | שורה 33: | ||
לאותם פליטים היה אמנם את המינימום הנדרש בגשמיות, אך אפס מוחלט ברוחניות. התוכנית היחידה שיועדה עבורם מטעם הסוכנות הייתה לימוד [[עברית]] באולפן, וזהו. ר' שלום-בער, שליבו היה חם במיוחד עבור היהודים יוצאי מדינתו מלפנים, החליט לטפל בעניין בעצמו. | לאותם פליטים היה אמנם את המינימום הנדרש בגשמיות, אך אפס מוחלט ברוחניות. התוכנית היחידה שיועדה עבורם מטעם הסוכנות הייתה לימוד [[עברית]] באולפן, וזהו. ר' שלום-בער, שליבו היה חם במיוחד עבור היהודים יוצאי מדינתו מלפנים, החליט לטפל בעניין בעצמו. | ||
| − | החל משנת [[תשל"ד]] לערך, החל ר' שלום-בער לנסוע | + | החל משנת [[תשל"ד]] לערך, החל ר' שלום-בער לנסוע מדי חודש כדי לארגן פעולות של הפצת היהדות בקרב הפליטים. |
| − | לאחר כמה שנים, עם גבור זרם הפליטים מרוסיה, ומספר הפליטים שהתגוררו בעת ובעונה אחת בלאדיספולי עמד על כחמשת אלפים - החליט ר' שלום-בער שלפחות בחודשי [[תשרי]] ו[[ניסן]] יעתיק את דירתו עם משפחתו ללאדיספולי, על מנת לארגן לפליטים את תפילות ומצוות | + | לאחר כמה שנים, עם גבור זרם הפליטים מרוסיה, ומספר הפליטים שהתגוררו בעת ובעונה אחת בלאדיספולי עמד על כחמשת אלפים - החליט ר' שלום-בער שלפחות בחודשי [[תשרי]] ו[[ניסן]] יעתיק את דירתו עם משפחתו ללאדיספולי, על מנת לארגן לפליטים את תפילות ומצוות תשרי ואת סדרי [[חג הפסח]]. כאשר נודע שלאדיספולי תהיה עיירת המעבר הקבועה (לפני כן שוכנו הפליטים בעיירה אוסטיה, כשישים ק"מ מרומא, אליה נסע בשנים הראשונות) - החליט ר' שלום-בער שהגיע הזמן לארגן לפליטים פעילות קבועה, והחל לנסוע למקום פעמיים בחודש, ושהה שם כל פעם במשך מספר ימים. |
| − | גם בזאת לא הסתפק ר' שלום-בער, והוא חפץ מאוד להביא למקום [[שליח]] קבוע. בהתייעצות עם הרב גרליק והרב [[יצחק חזן]] שאל את [[הרבי]] האם לחפש שליח דובר רוסית למקום. הרבי הסכים, והשליח נמצא בדמותו של הרב [[צבי | + | גם בזאת לא הסתפק ר' שלום-בער, והוא חפץ מאוד להביא למקום [[שליח]] קבוע. בהתייעצות עם הרב גרליק והרב [[יצחק חזן]] שאל את [[הרבי]] האם לחפש שליח דובר רוסית למקום. הרבי הסכים, והשליח נמצא בדמותו של הרב [[צבי יוסף רביסקי]], שנולד ב[[מוסקבה]] ויצא ממנה בגיל ארבע עשרה. |
ר' שלום-בער דאג לכל הדרוש עבור השליח בגשמיות, כולל הקמת מבנה קבוע עבור "[[בית חב"ד]]" בלאדיספולי. | ר' שלום-בער דאג לכל הדרוש עבור השליח בגשמיות, כולל הקמת מבנה קבוע עבור "[[בית חב"ד]]" בלאדיספולי. | ||
| − | מאוחר יותר החלו להגיע לעיר גם פליטים מ[[איראן]], ור' שלום-בער גייס למלאכת הפעילות עימם את ר' מיכאל נמדר דובר הפרסית | + | מאוחר יותר החלו להגיע לעיר גם פליטים מ[[איראן]], ור' שלום-בער גייס למלאכת הפעילות עימם את ר' [[מיכאל נמדר]] דובר הפרסית. |
| − | עם זאת, לא חדל ר' שלום-בער מלפקוד את העיר, והמשיך לבוא לעיר לחודש החגים ולפסח כדי לארגן את מבצעי החג הגדולים. | + | עם זאת, לא חדל ר' שלום-בער מלפקוד את העיר, והמשיך לבוא לעיר לחודש החגים ולפסח כדי לארגן את מבצעי החג הגדולים. |
| − | שני לילות הסדר ענקיים היה עורך | + | שני לילות הסדר ענקיים היה עורך מדי שנה לאלפי יהודים בלאדיספולי. באחת השנים הגיע מספר הפליטים בעיר לעשרת-אלפים. |
== שליח ברוסיה == | == שליח ברוסיה == | ||
עם נפילת [[מסך הברזל]], הקיץ הקץ על תפקידה של לאדיספולי כעיירת מעבר. הפליטים חדלו לפוקדה, ואף השליח הרב ביסק היה יכול לעזוב את המקום. | עם נפילת [[מסך הברזל]], הקיץ הקץ על תפקידה של לאדיספולי כעיירת מעבר. הפליטים חדלו לפוקדה, ואף השליח הרב ביסק היה יכול לעזוב את המקום. | ||
| − | באותה התקופה החלו להישלח [[שלוחים]] לערים השונות ברוסיה, ור' שלום-בער היה החלוץ לעזרה בגוף ובממון לאותם שלוחים. | + | באותה התקופה החלו להישלח [[שלוחים]] לערים השונות ברוסיה, ור' שלום-בער היה החלוץ לעזרה בגוף ובממון לאותם שלוחים. |
במיוחד נודעה לו חיבה מיוחדת לעיר ילדותו של הרבי, [[דנייפרופטרובסק]]. ברוסיה גם עשה בשליחויות נוספות, כגון בהשתדלות להציל את [[ספריית רבותינו נשיאנו]] מספריית לנין, וניצל קשרים רבים שהשיג לטובת העניין. | במיוחד נודעה לו חיבה מיוחדת לעיר ילדותו של הרבי, [[דנייפרופטרובסק]]. ברוסיה גם עשה בשליחויות נוספות, כגון בהשתדלות להציל את [[ספריית רבותינו נשיאנו]] מספריית לנין, וניצל קשרים רבים שהשיג לטובת העניין. | ||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
| − | ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ו]] ביקר ר' שלום-בער ב[[בית חיינו]]. זמן קצר לאחר שחזר לאיטליה, נפל למשכב שממנו לא קם. ליבו אמר לו לקום ולנסוע לארץ ישראל, שם עשה את הימים האחרונים לחייו, ונפטר ב[[י"א אלול]] | + | ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ו]] ביקר ר' שלום-בער ב[[בית חיינו]]. זמן קצר לאחר שחזר לאיטליה, נפל למשכב שממנו לא קם. ליבו אמר לו לקום ולנסוע לארץ ישראל, שם עשה את הימים האחרונים לחייו, ונפטר ב[[י"א אלול]] תשנ"ו. נטמן ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. |
לאחר פטירתו, נמצאו במגירת שולחנו ארבע קלטות זעירות. כששמו בניו את הקלטת הראשונה ברשמקול, נחרדו לשמוע את קולו של אביהם: "ברצוני לספר בזה את קורות חיי, כדי שידעו בניי ונכדיי". | לאחר פטירתו, נמצאו במגירת שולחנו ארבע קלטות זעירות. כששמו בניו את הקלטת הראשונה ברשמקול, נחרדו לשמוע את קולו של אביהם: "ברצוני לספר בזה את קורות חיי, כדי שידעו בניי ונכדיי". | ||
| שורה 64: | שורה 61: | ||
קלטות אלו נערכו על ידי הסופר החב"די [[דוד זאב רוטנברג]], ויצאו לאור בספר 'הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים'. | קלטות אלו נערכו על ידי הסופר החב"די [[דוד זאב רוטנברג]], ויצאו לאור בספר 'הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים'. | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | + | {{מיון רגיל:פרידמן, שלום דובער}} |
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] |
| + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| + | [[קטגוריה:שלוחים באיטליה]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]] | ||
גרסה מ־17:22, 28 באפריל 2024
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ערך זה עוסק באיש עסקים מפעילי בית חב"ד באיטליה. אם התכוונתם לאיש המחתרת היהודית בברית המועצות וממייסדי ארגון .jpg)
הרב שלום דוב בער פרידמן (י"ח ניסן תרצ"ב – י"א אלול תשנ"ו) היה מפעילי בית חב"ד באיטליה, וגביר שהיה מעמודי התווך שתמכו בפעולות השלוחים במקום.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בי"ח ניסן תרצ"ב, בעיירה דונילוביץ' שברוסיה הלבנה, לאביו הרב ישעיהו פרידמן. הוא היה בנו השישי של אביו ונקרא שמו שלום דב בער, על שם אדמו"ר הרש"ב. אביו, שהיה מכונה בפי חבריו "שייקע דוקשיצער" על שם מוצאו מהעיירה דוקשיץ, היה מהתמימים שלמדו בתומכי תמימים ליובאוויטש. הוא היה שוחט, מוהל, שימש כמו"צ בעירו, והיה סוחר מצליח בפרוות.
בהיותו בגיל עשר אימו נפטרה.
הצלתו במלחמת העולם השנייה
בימים הראשונים לאחר שנכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו מספר מסויים של אנשים מהעיירה ולקחו אותם מרחק חמש ק"מ בתוך היער, שם העסיקו אותם בעבודות שונות. כך נמשך הדבר מספר ימים. יום אחד, שתי משאיות עמוסות בחיילים גרמנים נכנסו למבנה העבודה המאולתר. והחלו ביחד עם השוטרים הפולנים לרכז את כל הצעירים בקומה שנייה של אחד המבנים (העיירה דונילוביץ' שכנה במקום שהיה שייך פעם לפולן). ופתאום ניתנה פקודה מהגרמנים שכל הנשים והבנות ייצאו החוצה. לאחר מכן נשמעו קול יריות.
שלום בער הבחין באחד משכניו שהיה נגר, שאחז בידו גרזן והחל לנפץ את אחד החלונות. הנגר קפץ החוצה, אחריו קפץ אחיו המבוגר של שלום-בער, ארי' לייב, ושלום-בער קפץ בעקבותיהם.
בחצר אליה נפלו היו גרמנים ושוטרים פולנים. ארי' לייב החל לרוץ לצד ימין, הנגר ושלום בער החלו לרוץ אל היער.
ביער נפצע שלום בער מירי שוטר פולני אך אישה פולנית אחת ריחמה עליו וטיפלה בו אך בעלה רצה להלשין עליו והוא ברח עד שגש בחבורה של פרטיזנים, עימם חי כ"פרטיזן" עד סיום המלחמה.
לאחר המלחמה שירת בצבא הרוסי תקופה עד שהשתחרר ועלה לארץ ישראל.
בארץ הקודש
בשנת תשי"ט עלה ר' שלום-בער לארץ הקודש, שם נשא לאישה את רעייתו מרת גיטל ונולד לו בנו הבכור ר' ישעיהו פרידמן. לאחר מספר שנים, עבר לגור במילאנו שבאיטליה. שם הצליח במסחר הפנינים.
ידידות עמוקה נקשרה בינו לבין הרב גרשון מענדל גרליק, והוא נהיה ליד ימינו בביסוס והקמת מוסדות חב"ד באיטליה, ומעמודי התווך שלהם עד יומו האחרון.
מקוואות היו ה"זהיר טפי" של ר' שלום-בער. הוא עסק בהקמתם של כל מקוואות חב"ד הקיימים היום באיטליה.
שליח באיטליה
כשהחל זרם הפליטים היהודיים לצאת מרוסיה בשנות השבעים, חיפשו משרדי הג'וינט מקום בשבילם עד שיטפלו בהוצאת הפליטים מרוסיה וסידור ניירותיהם כדי שיוכלו להמשיך בדרכם לארה"ב, דבר שלוקח בערך שלושה-ארבעה חודשים. בתחילה שיכנו את הפליטים בבתי-מלון, אולם הדבר עלה הון תועפות, ובג'וינט תרו אחר פתרון זול יותר.
ערכו אנשי הג'וינט מחקר בעיירות בפרברי רומא, וחיפשו עיירה שבה יש דירות רבות להשכרה ויכולה לאכלס פליטים רבים. לאדיספולי ענתה על דרישותיהם, ומאז ואילך החלו להפנות לשם את כל הפליטים היוצאים מרוסיה, והיא הפכה עיירת מעבר עבור הפליטים, שהלכו ובאו באלפיהם. לאותם פליטים היה אמנם את המינימום הנדרש בגשמיות, אך אפס מוחלט ברוחניות. התוכנית היחידה שיועדה עבורם מטעם הסוכנות הייתה לימוד עברית באולפן, וזהו. ר' שלום-בער, שליבו היה חם במיוחד עבור היהודים יוצאי מדינתו מלפנים, החליט לטפל בעניין בעצמו.
החל משנת תשל"ד לערך, החל ר' שלום-בער לנסוע מדי חודש כדי לארגן פעולות של הפצת היהדות בקרב הפליטים.
לאחר כמה שנים, עם גבור זרם הפליטים מרוסיה, ומספר הפליטים שהתגוררו בעת ובעונה אחת בלאדיספולי עמד על כחמשת אלפים - החליט ר' שלום-בער שלפחות בחודשי תשרי וניסן יעתיק את דירתו עם משפחתו ללאדיספולי, על מנת לארגן לפליטים את תפילות ומצוות תשרי ואת סדרי חג הפסח. כאשר נודע שלאדיספולי תהיה עיירת המעבר הקבועה (לפני כן שוכנו הפליטים בעיירה אוסטיה, כשישים ק"מ מרומא, אליה נסע בשנים הראשונות) - החליט ר' שלום-בער שהגיע הזמן לארגן לפליטים פעילות קבועה, והחל לנסוע למקום פעמיים בחודש, ושהה שם כל פעם במשך מספר ימים.
גם בזאת לא הסתפק ר' שלום-בער, והוא חפץ מאוד להביא למקום שליח קבוע. בהתייעצות עם הרב גרליק והרב יצחק חזן שאל את הרבי האם לחפש שליח דובר רוסית למקום. הרבי הסכים, והשליח נמצא בדמותו של הרב צבי יוסף רביסקי, שנולד במוסקבה ויצא ממנה בגיל ארבע עשרה.
ר' שלום-בער דאג לכל הדרוש עבור השליח בגשמיות, כולל הקמת מבנה קבוע עבור "בית חב"ד" בלאדיספולי.
מאוחר יותר החלו להגיע לעיר גם פליטים מאיראן, ור' שלום-בער גייס למלאכת הפעילות עימם את ר' מיכאל נמדר דובר הפרסית.
עם זאת, לא חדל ר' שלום-בער מלפקוד את העיר, והמשיך לבוא לעיר לחודש החגים ולפסח כדי לארגן את מבצעי החג הגדולים.
שני לילות הסדר ענקיים היה עורך מדי שנה לאלפי יהודים בלאדיספולי. באחת השנים הגיע מספר הפליטים בעיר לעשרת-אלפים.
שליח ברוסיה
עם נפילת מסך הברזל, הקיץ הקץ על תפקידה של לאדיספולי כעיירת מעבר. הפליטים חדלו לפוקדה, ואף השליח הרב ביסק היה יכול לעזוב את המקום.
באותה התקופה החלו להישלח שלוחים לערים השונות ברוסיה, ור' שלום-בער היה החלוץ לעזרה בגוף ובממון לאותם שלוחים.
במיוחד נודעה לו חיבה מיוחדת לעיר ילדותו של הרבי, דנייפרופטרובסק. ברוסיה גם עשה בשליחויות נוספות, כגון בהשתדלות להציל את ספריית רבותינו נשיאנו מספריית לנין, וניצל קשרים רבים שהשיג לטובת העניין.
פטירתו
בג' תמוז תשנ"ו ביקר ר' שלום-בער בבית חיינו. זמן קצר לאחר שחזר לאיטליה, נפל למשכב שממנו לא קם. ליבו אמר לו לקום ולנסוע לארץ ישראל, שם עשה את הימים האחרונים לחייו, ונפטר בי"א אלול תשנ"ו. נטמן בהר הזיתים בירושלים.
לאחר פטירתו, נמצאו במגירת שולחנו ארבע קלטות זעירות. כששמו בניו את הקלטת הראשונה ברשמקול, נחרדו לשמוע את קולו של אביהם: "ברצוני לספר בזה את קורות חיי, כדי שידעו בניי ונכדיי".
קלטות אלו נערכו על ידי הסופר החב"די דוד זאב רוטנברג, ויצאו לאור בספר 'הפרטיזן שחיכו לו חיים אחרים'.
