הבדלים בין גרסאות בדף "רמב"ן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (תיקון תמונה) |
|||
| (20 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:רמבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה]] | [[קובץ:רמבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה]] | ||
| − | רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד | + | רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד בערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי ה[[ראשונים]] חכמי [[ספרד]], והתעסק גם ב[[רפואה]]. |
| − | + | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | + | {{שכתוב|פסקה=כן|מועתק מויקיפדיה}} | |
| − | + | הרמב"ן נולד בגירונה, קטלוניה, שבצפון מזרח [[ספרד]], בערך בשנת תתקנ"ה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | הרמב"ן | + | בצעירותו למד מפי רבי יהודה בר יקר מתלמידי הריצב"א מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר=נטריה רחמנא = ישמרהו השם, ומביא פירושים שקיבל ממנו.{{הערה|ראה שלם יהלום, '''ר' יהודה בר יקר תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן''', סדרא יז ע' 79}} רבו השני היה רבי נתן בן רבי מאיר, אשר בצעירותו למד אצל הראב"ד בעל ההשגות ובהמשך למד אצל הריצב"א, וגם אותו הוא מכנה בתואר "מורי",{{הערה|חידושי הרמב"ן מסכת שבועות דף לז עמוד א: ומורי החכם ר' נתן נ"ר בה"ר מאיר ז"ל פירש... וכן בדרשת הרמב"ן לראש השנה}} ממנו קיבל את תורת [[צרפת]]. |
| − | + | כמו כן בצעירותו היה בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי יונה גירונדי ושלח מדברי תורתו לרבי [[יחיאל מפריז]] ועוד.{{הערה|דרשה לראש השנה}} | |
| − | + | הרמב"ן נמנה בין גדולי רבני ישראל בתחילת אלף השישי. גם בתקופת תור הזהב של גדולי ה[[ראשונים]], אך מעטים השתוו להתפרסותו הרחבה על היבטיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה. | |
| − | [[ | + | הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים פירוש של ה[[תורה]], וה[[גמרא]], [[קבלה]] ו[[שירה]]. |
==בתורת רבותינו נשיאנו== | ==בתורת רבותינו נשיאנו== | ||
| − | [[הרבי]] מבאר שתקופותו של | + | [[הרבי]] מבאר שתקופותו של הרמב"ן הייתה התקופה בה חזר ה[[נבואה]], כמו כן ב[[תורת החסידות]] מובא בשם [[האריז"ל]] שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.{{הערה|תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. }} |
| − | ב[[חב"ד]] קיבלו להלכה את | + | ב[[חב"ד]] קיבלו להלכה את דעותיו בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת [[הרמב"ן]] ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.{{מקור}} |
| − | [[הבעל שם טוב]], מביא בשם | + | [[הבעל שם טוב]], מביא בשם הרמב"ן {{הערה|ככל הנראה מ[[גן עדן]]}} שאם אתה מסתפק איך לקיים [[מצווה]] מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה.{{הערה|[https://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/36&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב לו]}}. |
| − | על קושיתו של | + | על קושיתו של הרמב"ן כיצד ע"י ה[[תפילה]] משתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יכול להיות שאצל הקב"ה יש שינוי רצון, [[הבעש"ט]] תרץ על כך שהתפילה היא בשביל למתק את הדין בשורשו, שגזר דין על אדם מסוים הוא כמו אותיות שע"י התפילה יכול אדם לשנות אותם לטובה.{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/87b.htm כתר שם טוב עמ' פז ב]}}. |
| − | [[הבעש"ט]] מביא גם בשם | + | [[הבעש"ט]] מביא גם בשם הרמב"ן שאיך ידע אם עם הוא עוסק בתורה לשמה, שאם הוא מתמלא על ידי כך [[יראה]] ו[[אהבה]] אז סימן שהוא עוסק לשמה.{{מקור}} |
| − | בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך ה[[אהבת ישראל]] של הרמב"ן{{הערה| | + | בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך ה[[אהבת ישראל]] של הרמב"ן{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/289&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F מובא בכתר שם טוב]}}. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ראשונים}} | {{ראשונים}} | ||
| + | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
| − | [[קטגוריה :מקובלים]] | + | [[קטגוריה:מקובלים]] |
גרסה אחרונה מ־15:53, 18 בספטמבר 2023
| הרמב"ן | |
|---|---|
| |
| רבותיו | רשב"א |
רבי משה בן נחמן, הידוע בכינויו הרמב"ן, (נולד בערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר בי"א ניסן ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד, והתעסק גם ברפואה.
תולדות חיים[עריכה]
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה.
הרמב"ן נולד בגירונה, קטלוניה, שבצפון מזרח ספרד, בערך בשנת תתקנ"ה.
בצעירותו למד מפי רבי יהודה בר יקר מתלמידי הריצב"א מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר=נטריה רחמנא = ישמרהו השם, ומביא פירושים שקיבל ממנו.[1] רבו השני היה רבי נתן בן רבי מאיר, אשר בצעירותו למד אצל הראב"ד בעל ההשגות ובהמשך למד אצל הריצב"א, וגם אותו הוא מכנה בתואר "מורי",[2] ממנו קיבל את תורת צרפת.
כמו כן בצעירותו היה בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי יונה גירונדי ושלח מדברי תורתו לרבי יחיאל מפריז ועוד.[3]
הרמב"ן נמנה בין גדולי רבני ישראל בתחילת אלף השישי. גם בתקופת תור הזהב של גדולי הראשונים, אך מעטים השתוו להתפרסותו הרחבה על היבטיה השונים של תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על עולם התורה. ספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה.
הרמב"ן עסק במספר רב של תחומים פירוש של התורה, והגמרא, קבלה ושירה.
בתורת רבותינו נשיאנו[עריכה]
הרבי מבאר שתקופותו של הרמב"ן הייתה התקופה בה חזר הנבואה, כמו כן בתורת החסידות מובא בשם האריז"ל שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.[4]
בחב"ד קיבלו להלכה את דעותיו בנושא תחיית המתים, ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו הרמב"ם כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני גאולה ומשיח, בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.[דרוש מקור]
הבעל שם טוב, מביא בשם הרמב"ן [5] שאם אתה מסתפק איך לקיים מצווה מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה.[6].
על קושיתו של הרמב"ן כיצד ע"י התפילה משתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יכול להיות שאצל הקב"ה יש שינוי רצון, הבעש"ט תרץ על כך שהתפילה היא בשביל למתק את הדין בשורשו, שגזר דין על אדם מסוים הוא כמו אותיות שע"י התפילה יכול אדם לשנות אותם לטובה.[7].
הבעש"ט מביא גם בשם הרמב"ן שאיך ידע אם עם הוא עוסק בתורה לשמה, שאם הוא מתמלא על ידי כך יראה ואהבה אז סימן שהוא עוסק לשמה.[דרוש מקור]
בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך האהבת ישראל של הרמב"ן[8].
הערות שוליים
- ↑ ראה שלם יהלום, ר' יהודה בר יקר תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן, סדרא יז ע' 79
- ↑ חידושי הרמב"ן מסכת שבועות דף לז עמוד א: ומורי החכם ר' נתן נ"ר בה"ר מאיר ז"ל פירש... וכן בדרשת הרמב"ן לראש השנה
- ↑ דרשה לראש השנה
- ↑ תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז.
- ↑ ככל הנראה מגן עדן
- ↑ כתר שם טוב לו
- ↑ כתר שם טוב עמ' פז ב
- ↑ מובא בכתר שם טוב
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
