הבדלים בין גרסאות בדף "רבי אליעזר הקפר"
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברי שבגליל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברים שבגליל]] | [[קובץ:מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברי שבגליל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת קבורתם של התנאים רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא בחורבת קברים שבגליל]] | ||
| − | '''רבי | + | '''רבי אליעזר הקפר''' היה מגדולי ה[[תנאים]], ואביו של התנא הידוע [[בר קפרא]]. הוא מקובל בשם רבי אלעזר הקפר, או בן הקפר אך יש גורסים רבי אל'''י'''עזר, וכן נהוג בחסידות חב"ד{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=b7ef519b-e917-48f6-abdd-4e600b57e8d8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%A8 ליקוטי שיחות] בשם הרא"ם.}}. |
הוא אומר ש[[נזיר]] נקרא חוטא לפי שנדר עצמו מן היין. [[רש"י]] מזכירו בשמו על הפסוק "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש", ולאחר שמפרש "שלא נזהר מטומאת המת", מביא גם דעתו זו של רבי אלעזר הקפר, ומכאן שענין זה קשור לשמו, ובכך מוסבר למה אנו נזקקים גם לפשט השני. | הוא אומר ש[[נזיר]] נקרא חוטא לפי שנדר עצמו מן היין. [[רש"י]] מזכירו בשמו על הפסוק "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש", ולאחר שמפרש "שלא נזהר מטומאת המת", מביא גם דעתו זו של רבי אלעזר הקפר, ומכאן שענין זה קשור לשמו, ובכך מוסבר למה אנו נזקקים גם לפשט השני. | ||
| − | מסביר [[הרבי]]{{ | + | מסביר [[הרבי]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&hilite=2a2ff3f7-31f7-414a-8881-b832ca8c061b&st=%u05d4%u05e7%u05e4%u05e8&pgnum=333 ח"ב].}}, כי רבי אלעזר הקפר אומר בפרקי אבות "על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת". על מאמר זה לכאורה קשה: ממ"נ, איך הוא רצונו. וההסבר בזה הוא, שאכן כשיורד לעולם צריך להיות רצונו להשאר למעלה ששם כמובן טוב לו יותר. אבל לאחר שרואה שרצון השי"ת הוא שירד למטה, והרי [[הקב"ה]] הוא [[טוב]] ודרך הטוב להיטיב, על כרחך שזה ירידה לצורך עלייה. |
| − | מסיבה זו סובר רבי אלעזר שהמצער עצמו מהיין נקרא חוטא, שכיון שרצון הבורא הוא שיהיה בזה ה[[עולם]], אין לו להתנתק מהעולם - "מה לי קטלא כולא ומה לי קטלא פלגא"{{ | + | מסיבה זו סובר רבי אלעזר שהמצער עצמו מהיין נקרא חוטא, שכיון שרצון הבורא הוא שיהיה בזה ה[[עולם]], אין לו להתנתק מהעולם - "מה לי קטלא כולא ומה לי קטלא פלגא"{{הערה|ב"ק סה.}}, אלא להיות בזה העולם ושיהיה לו שייכות בעניני העולם, ולכן אם מצער עצמו מהיין נקרא חוטא. לפי רבי אלעזר, דווקא "הרואה סוטה בקלקולה", שאז רואה שאפשר להגיע דרך עניני עולם הזה לענינים של קלקול, וכמאמר ה[[בעש"ט]] שכל ענין שאדם רואה יש לו שייכות אליו. |
מאמרו זה של רבי אלעזר הקפר, מובא גם ב[[אגרת התשובה - פרק ג'|אגרת התשובה]], אודות האיסור להתענות בזמן הזה לאדם שזה מחליש אותו מ[[עבודת השם]]. | מאמרו זה של רבי אלעזר הקפר, מובא גם ב[[אגרת התשובה - פרק ג'|אגרת התשובה]], אודות האיסור להתענות בזמן הזה לאדם שזה מחליש אותו מ[[עבודת השם]]. | ||
== מאמרותיו == | == מאמרותיו == | ||
| − | + | ה[[קנאה]] והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מi העולם.{{הערה|1=[[מסכת אבות]], פרק ד' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16091&hilite=73b9e323-85ab-4ab7-b66a-0b60de953032&st=%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%A8&pgnum=584 משנה כ"א].}} | |
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה:תנאים]] | + | {{תנאים}} |
| + | [[קטגוריה:תנאים|אליעזר]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:37, 20 ביולי 2023
רבי אליעזר הקפר היה מגדולי התנאים, ואביו של התנא הידוע בר קפרא. הוא מקובל בשם רבי אלעזר הקפר, או בן הקפר אך יש גורסים רבי אליעזר, וכן נהוג בחסידות חב"ד[1].
הוא אומר שנזיר נקרא חוטא לפי שנדר עצמו מן היין. רש"י מזכירו בשמו על הפסוק "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש", ולאחר שמפרש "שלא נזהר מטומאת המת", מביא גם דעתו זו של רבי אלעזר הקפר, ומכאן שענין זה קשור לשמו, ובכך מוסבר למה אנו נזקקים גם לפשט השני.
מסביר הרבי[2], כי רבי אלעזר הקפר אומר בפרקי אבות "על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת". על מאמר זה לכאורה קשה: ממ"נ, איך הוא רצונו. וההסבר בזה הוא, שאכן כשיורד לעולם צריך להיות רצונו להשאר למעלה ששם כמובן טוב לו יותר. אבל לאחר שרואה שרצון השי"ת הוא שירד למטה, והרי הקב"ה הוא טוב ודרך הטוב להיטיב, על כרחך שזה ירידה לצורך עלייה.
מסיבה זו סובר רבי אלעזר שהמצער עצמו מהיין נקרא חוטא, שכיון שרצון הבורא הוא שיהיה בזה העולם, אין לו להתנתק מהעולם - "מה לי קטלא כולא ומה לי קטלא פלגא"[3], אלא להיות בזה העולם ושיהיה לו שייכות בעניני העולם, ולכן אם מצער עצמו מהיין נקרא חוטא. לפי רבי אלעזר, דווקא "הרואה סוטה בקלקולה", שאז רואה שאפשר להגיע דרך עניני עולם הזה לענינים של קלקול, וכמאמר הבעש"ט שכל ענין שאדם רואה יש לו שייכות אליו.
מאמרו זה של רבי אלעזר הקפר, מובא גם באגרת התשובה, אודות האיסור להתענות בזמן הזה לאדם שזה מחליש אותו מעבודת השם.
מאמרותיו[עריכה]
הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מi העולם.[4]
הערות שוליים
- ↑ ראה ליקוטי שיחות בשם הרא"ם.
- ↑ שיחות קודש תשל"ו ח"ב.
- ↑ ב"ק סה.
- ↑ מסכת אבות, פרק ד' משנה כ"א.
