פורים דמוקפין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ירושלים - עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בה חוגגים פורים דמוקפין

פורים דמוקפין נחגג ביום ט"ו באדר, בו תיקנו חכמים לבני העיר שושן וכן לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לחגוג את הפורים. בשאר הערים, המכונות "ערי הפרזות", יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו תחנון, ונקרא שושן פורים.

מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]

במגילת אסתר[1] מסופר אודות ביטול גזירת המן וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום י"ג באדר, ולמחרת נחו ועשו את י"ד באדר ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך אחשוורוש יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את ט"ו באדר ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר:

עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:

אסתר ט, יט

בהמשך מסופר כיצד תיקן מרדכי היהודי את חג הפורים לדורות:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים: לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:

אסתר ט, כ-כא

לא מוזכר במפורש במגילה מה בין חגיגת הפורים של "היהודים הפרזים" בי"ד באדר ובין חגיגת הפורים שתיקן מרדכי בי"ד ובט"ו באדר. אולם בגמרא הוכיחו שכוונת הכתובים היא שישנם שני ימי פורים נפרדים - בי"ד באדר לערים שאינן מוקפות חומה, ובט"ו באדר לעיר שושן ולערים המוקפות חומה[2].

הערים החוגגות בפורים דמוקפין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. במשנה נזכרת רשימת ערים כאלה: "קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן כיוצא בהן"[3], ובגמרא מזכיר רבי יהושע בן לוי את הערים "לוד ואונו וגיא החרשים"[4]. אולם במרוצת הדורות אבד הזיהוי הודאי של כל הערים, מלבד ירושלים, שמקומה ברור.

ערים אחרות, שספק אם מוקפות חומה מימות יהושע, נפסק להלכה שיקראו את המגילה בשני הימים - י"ד וט"ו באדר - בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה[5]. כמו כן יש לקיים את שאר המצוות מספק: משלוח מנות, מתנות לאביונים ומשתה ושמחה[6].

הרבי הורה לרב תנחום דונין לחגוג מספק בעיר חיפה את פורים בשני הימים. וכן הזכיר זאת במכתב[7], ובדבריו לר' ראובן דונין בהתוועדות[8]. בשיחה אחרת הזכיר את הערים חברון, צפת וטבריה[9].

פורים משולש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – פורים משולש

כאשר חל ט"ו באדר ביום השבת, אזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון (בקביעות לוח השנה העברי הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק בפורים דמוקפין, שכן י"ד באדר בו נחגג פורים דפרזים לא יכול לחול בשבת). בקביעות כזו מכונה החג "פורים משולש".

סדר המצוות בפורים המשולש הוא:

עם זאת, הרבי עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים[10].

בקביעות כזו, הורה הרבי להתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד[10].

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: תש"י, תשי"ד, תשל"ד, תשל"ז, תשמ"א, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ה, תשס"ח, ותשפ"א.

"שושן פורים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו תחנון, ואסור בתענית ובהספד.

הרבי הביא מהשאילתות[11] ובה"ג[12] שגם שושן פורים הוא כיום שניתנה בו תורה ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות קצת בסעודה[13] מכל מקום אלו ואלו דברי אלוקים חיים[14].

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שושנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים.

הרבי מבאר[15] הענין ביום זה:

מבואר בתורה אור[16] ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה[17], שהיא בחינת כשושנה בין החוחים[18].

השושנה אדומה בעצם, אך על ידי האש, אש רוחנית של קדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שעל ידי גלות מדי נתבררו נשמות ישראל.

הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת.

זהו גם ענין ה"גורל"[19] שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע[20] שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים[21], שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים[22], ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו[23].

כיום שניתנה בו תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה[24], הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים,[25] כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים[14].


הערות שוליים

  1. ט, ה ואילך.
  2. מגילה ב, ב.
  3. ערכין לא, א.
  4. מגילה ד, א.
  5. שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפח, סעיף ד.
  6. כף החיים תרפח, כג. וראה משנה ברורה שם, סעיף קטן י.
  7. לקוטי שיחות חלק כט ע' 423.
  8. ש"פ תצוה תשל"ז.
  9. שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א.
  10. 10.0 10.1 לקוטי שיחות חלק כא, ע' 489. שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א.
  11. שאילתא סז.
  12. סוף הלכות מגילה.
  13. רמ"א או"ח סימן תרצ"ז.
  14. 14.0 14.1 שיחות קודש תשל"ז עמוד 508 ואילך.
  15. תורת מנחם תשי"א חלק א' עמ' 323.
  16. הוספות מגילת אסתר בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' רנה.
  17. נוסח הפיוט בתפילת מוסף דיוהכ"פ.
  18. שה"ש ב, ב.
  19. "פור הוא הגורל".
  20. ראה תורה אור מגילת אסתר צב, ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.
  21. הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).
  22. תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תורה אור שם צה, סע"ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.
  23. ראה תורה אור שם קכא, א. ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.
  24. שאילתות שאילתא סז.
  25. ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.