פתיחת התפריט הראשי
ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
הרב מרדכי צמח אליהו אצל הרבי (ה' בחשוון תשנ"ב)
הרב אליהו בכינוס קונגרס הרבנים למען השלום.

הרב מרדכי (צמח) אליהו (כ"א באדר תרפ"ט – כ"ה בסיוון תש"ע;) הי' ידיד ומקורב גדול לרבי ולחב"ד. כיהן בתפקיד הראשון לציון בשנים תשמ"ג-תשנ"ג.

ביוגרפיה

הרב מרדכי אליהו נולד בחודש אדר שנת תרפ"ט לרב סלמן ומזל טוב אליהו (אביו מחבר הספר "כרם שלמה") בעיר העתיקה בירושלים. בהיותו בגיל אחת עשרה שנים נפטר אביו. הוא סבל ממצוקה כלכלית קשה ובכל זאת עסק רבות בלימוד התורה מחכמי ירושלים, רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין והשתלם בלימודי דיינות אצל הרב יצחק נסים. כמו כן היה מקורב לרבי ישראל אבוחצירא (ה'בבא סאלי').

במלחמת השחרור השתתף הרב אליהו בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. בחודש ניסן שנת תש"י היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי ברית הקנאים - מחתרת דתית אשר מטרתה הייתה הקמת מדינה על פי ההלכה. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת תש"כ קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים וכעבור שלוש שנים, בשנת תשכ"ז, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת תשמ"ג נבחר להיות הראשון לציון והרב הראשי לישראל בהתמודדות עם הרב אליהו בקשי דורון והוא שימש בתפקיד זה עשר שנים במקביל לרב הראשי האשכנזי, הרב אברהם אלקנה שפירא. במקביל כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה כגאון במקצועות הנגלה והנסתר בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכונן לביאת משיח.

בשביעי של פסח שנת תשס"ח עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות ורבה של כפר חב"ד, הרב מרדכי אשכנזי יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום כ"ה בסיוון שנת תש"ע נפטר ובלוויתו השתתפו אלפי איש. מנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.

הקשר עם הרבי

הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל הרבי, הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר פעמים רבות אצל הרבי ביחידות והיו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים. חלק מיחידויות אלו אף תועדו בווידיאו. חלק מתוכן היחידויות הודפס בספר "בצל החכמה" ובסוף ספר השיחות משנת תשנ"ב. הרב אליהו גם היה משתתף בכינוסים התורניים של חב"ד, בהם היה נותן ביטוי להערצתו הנלהבת לרבי. בראיון שהעניק לקראת י"א בניסן תשמ"ז לשבועון כפר חב"ד ביטא את הערצתו לרבי:

תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א . . הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, פשט רמז סוד קבלה והלכה. הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה, טס מזבחים למנחות וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.

יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות, בקיאים. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי!

שבועון כפר חב"ד גיליון 283

ביקוריו אצל הרבי

ביום א' בכסלו שנת תשמ"ד ביקר הרב אליהו לראשונה אצל הרבי. הוא הגיע יחד הרב אברהם שפירא, הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחד בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד פנימיות התורה והיא הדרך היחידה לשרוד את הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ברוסיה הקומוניסטית ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו תורת החסידות. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" בענין זה של לימוד פנימיות התורה[1][2]. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב770.

הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה והוא הביע זאת בראיון שנת לשבועון כפר חב"ד[3]: "ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, בש"ס ופוסקים, וכן בנסתר הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר.". בהזדמנות נוספת, כאשר ביקר במוסדות חב"ד בפריז[4], נאם לפני התלמידים ותיאר את הרבי: "בקי בכל חדרי התורה ובכל הנעשה בארץ הקודש. הבעת פניו היא ממש כמלאך ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט"א".

בחודש שבט שנת תשמ"ה ביקר במוסדות חב"ד במונטריאול. גם שם תיאר בהתלהבות את רשמיו מביקורו אצל הרבי: "מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט"א." בחגיגת י"ט בכסלו שנת תשמ"ו בכפר חב"ד סיפר: גמרא אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג במסירות נפש להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור."

ביום כ"ז באדר ב' בשנת תשמ"ו ביקר הרב אליהו, במסגרת ביקור הרבנים הראשיים. הפגישה שנערכה בין חג הפורים לחג הפסח עסקה ברובה בנושאים הקשורים לחגים אלו[5]. בשנת תשמ"ז ביקרו שוב הרבנים הראשיים בארצות הברית ונכנסו ליחידות אצל הרבי. ביום י"א באייר תשמ"ט נפגשו הרב אליהו והרב שפירא שוב עם הרבי, בין הדברים שוחחו על ענייני פסח שני ועל הוצאת פסק דין למען ביאת משיח[6].

ביקורו האחרון של הרב אליהו אצל הרבי היה ביום ו' בחשוון שנת תשנ"ב. במהלך ביקור הם דנו בנושאים רבים[7] ושיחתם נרשמה בקונטרס מיוחד[8], בין היתר דובר רבות על עניין הגאולה הקרובה[9] במהלכה אמר הרבי "הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר"[10]. לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: "יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש". הרב אליהו ענה: "ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!"". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכונית.


רשמים מביקור זה אמר הרב אליהו במסיבה לכבוד "כולל חב"ד" שנערכה באותו שבוע בניו יורק: "מה שהכי הפליא אותי והדהים אותי וריגש אותי, שהרי הייתי אצל הרבי לא ביום רגיל אלא ביום ראשון בשבוע, כאשר מהבוקר עד הערב עמד על רגליו הק' בלי הפוגה, בלי רגע של מנוחה, וקיבל את קהל האלפים. בדרך הטבע היתה צריכה להיות ניכרת עליו איזו עייפות, אבל למעשה התפעלתי והתרגשתי מצלילות המחשבה ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע. כל פעם שהעליתי ענין מסויים בתורה, מיד העיר ודיבר בו הרבי שליט"א, כאילו זה עתה ברגע זה ממש, סיים לעסוק במסכת זו ובסוגיא זו, והכל בהיר ונהיר לו. ממש לא יאומן כי יסופר איך אדם מסוגל לכך. אמרתי, לית דין בר נש, אלא מלאך קדוש עומד לפנינו! דומני שיש שני דברים שבלטו בעיקר בדברי הרבי: אהבת ישראל ודאגה לכלל ישראל. ממש מפליא, איך שבכל פעם ובכל נושא שדובר עליו, הרבי שליט"א היטה את השיחה בכיוון מעלתם ושבחם של ישראל..תמיד עומד לנגד עיניו כל כלל ישראל ממש, ואינו כמנהיגים אחרים שטובת החוג שלהם היא העומדת לנגד עיניהם. זכיתי להכיר רבים מגדולי הדור הזה, וחלקם בהחלט גרמו לי להתפעל מגדולתם. אבל הרבי שליט"א הוא דבר אחר לגמרי, מעולם לא ראיתי גדלות שכזו בכל חלקי התורה, בפשט וברמז ובדרוש ובסוד בבת אחת. לאחר שפגשתי ברבי שליט"א, אמרתי לעצמי: אין זה בן אדם כי אם מלאך ה' צבאות. ועל פעולותיו להפצת יהדות בכל העולם כולו, בודאי שאין צורך להרחיב את הדיבור, והמפורסמות אין צריך ראיה. וכבר סיפרתי מעשה שהיה בביתי, כיצד הרבי שליט"א ברוח קדשו ראה מקצה העולם כי בני זוג יבואו אלי, ושלח את מי שרצה לשאת את האשה להוועץ בי, ובזכות רוח קדשו נמנעה תקלה גדולה."

ציטוטים על הרבי

הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מאתר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה:

בסיום הרמב"ם בשנת תשמ"ו אמר "האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, מלאך ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו". בהזדמנות נוספת אמר"הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת"[11]. הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה". על קדושתו של הרבי בכלל לא היו לו מילים". אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל.[12].

"פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט. תורת אלקיו בקרבו לא תמעד אשוריו".."פי" בגימטריא 90 וכן "צדיק" הוא 90. "יהגה חכמה".. מיהו הוגה החכמה הגדול, הרבי שכל מחשבותיו נתונות ועוסקות במציאת דרכים כיצד אפשר ללמד תורה בכל מקום. "ולשונו תדבר משפט", כשמעיינים בשיחות שלו שנאמרו בלשונו, רואים איך כולם דברי משפט המיוסדים על אדני פז[13]).

בשנת תשמ"ט בהתוועדות י"א בניסן, לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:

"מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד אדמו"ר שליט"א. ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי..נקי צלול ברור בהיר. (בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ט בכפר חב"ד).

"אבל לא זו בלבד, קווצותיו תלתלים, תילי תילים של הלכות מנהגים והנהגות, קווצותיו בכל העולם מקצה העולם ועד קצהו, בכל מקום בעולם שתמצאו שלוחי חב"ד, או תדעו שיש שם מקוה ויש שם מנין ויש שם בית כנסת ויש שם הלכה ויש מדרש ויש חסד. דבר נוסף, קווצותיו תלתלים, אם אדם יעשה חשבון ויקח את הספרים, השיחות של האדמו"ר שליט"א, כולם מלאים קדושה, טהרה, יראת שמים, כולם מלאים עוז של תורה והדר של תורה.

"אפילו "קווצותיו", האותיות הקטנות למטה, המראי מקומות, מראים על גאונותו האדירה של האדמו"ר. אדם המסוגל לחבר כל כך הרבה ספרים, ולומר על כל פרשה בכל שנה ושנה חידוש נפלא..כולם מיוסדים על אדני פז.

"שחורות כעורב, משכים ומעריב משחיר עצמו על דברי תורה. החדר שלו חדר פשוט, חדר צנוע, כסא פשוט, מטה פשוטה. אני לא יודע מתי אוכל ומתי ישן, משחיר עצמו על דברי תורה, מקדיש את עצמו לקדושה ויראת שמים, אם זה יום אם זה לילה זה לא משנה לו..אשרי הדור שצדיק כזה נמצא בתוכו, אשריכם אתם הקשורים אליו בחבלי עבותות בקשרי אהבה.. אשרי משרתיו מדובקים אל קודש הקדשים מדובקים אל מלאך ה' צבאות..

"ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם..ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג" (שם).

בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ט בירושלים אמר:

נשמה כללית של עם ישראל

"האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

"זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה שלו..הרבי שליט"א המקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א".

בסיום הרמב"ם בחודש כסלו תשנ"ב אמר: "רק נשמה כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרבי שליט"א הוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו""

שלימות הארץ

 
הרב אליהו (משמאל) עם שבתאי וינטרוב

בעקבות ההחלטה על תוכנית ההתנתקות התפלל פעמים רבות שההתנתקות לא תתגשם - "היה לא תהיה", וכשהעלו תמיהות בקשר לכך הוסיף: "זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". בנו, הרב שמואל אליהו בהתחלה הבין את דבריו בתור נבואה וכמו שהתבטא: "איני יודע מהיכן אבא יודע את דבריו, אבל אבא אומר שהתוכנית לא תתקיים וכך יהיה". דברים מפורשים אלו נכתבו במפורש בעיתון "בשבע" ובעלוני פרשת השבוע. וכן רבים הבינו שזה נבואה, אם כי לאחר ששאל הרב שמואל אליהו את אביו: "האם זו נבואה? והוא ענה לי: לא". בראיון לקראת ראש השנה תשס"ו, בעיתון "מעייני הישועה", חזר הרב אליהו והסביר שהוא עומד בדעתו על החובה להימנע מביצוע הפקודה. הרב הסביר שוב, שחייל שמוצב בסיטואציה כזאת "שיגיד אני לא יכול, לא יכול", ועוד: "הייתי אומר שהחיילים כולם צריכים ללכת למפקד הצבא ולהגיד לו - 'זה לא מוסרי, ועד שיביאו פסק מהרבנות הראשית לישראל שאנחנו נקיים את פקודת הגירוש - אנחנו לא נבצע את הפקודה'".

הרב אליהו הוא רבו של המרגל הישראלי יונתן פולארד ומשתתף במאבק לשחרורו, ואף ביקר אותו בכלאו שבארצות הברית מספר פעמים.

בעבר העניק הרב ראיון לעיתון "שעה טובה" ובו התבטא כי "הגדול שבדורינו הוא הרבי".

קובץ:מצבת הרב אליהו.jpg
מצבת הרב אליהו

ספריו

ספרי הלכה

  • דרכי טהרה - הלכות נידה וטהרת המשפחה.
  • אמרי מרדכי - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
  • דרכי תורה - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני פסח.
  • מאמר מרדכי-למועדים ולימים - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.
  • מאמר מרדכי-ושבתה הארץ - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
  • מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
  • מאמר מרדכי - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
  • מאמר מרדכי-הלכות שבת - ג' כרכים (בעריכה).
  • מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).
  • ספר ההלכה ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).
  • ספר הלכות קריאה התורה.
  • צרור החיים - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.
  • קיצור דרכי טהרה -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות נידה וטהרת המשפחה.
  • קיצור שולחן ערוך - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.
  • בין אדם לחברו - הלכות.

ספרי שו"ת

  • שו"ת הרב הראשי - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
  • שו"ת "קול אליהו" - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
  • שו"ת מאמר מרדכי - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).

סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות

  • סידור "שפתי תפתח" - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
  • סליחות לימים הנוראים - כולל הלכות לחודש אלול.
  • קול אליהו - סידור לשבת וימי חול עם הרבה הלכות.
  • קול אליהו - סידור לתשעה באב עם הלכות.
  • קול אליהו - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
  • קול יעקב - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
  • תהילים - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

ספרים שונים

  • אמרי אליהו - לקט דברי תורה לאלול ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.
  • "דורש טוב לעמו" -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.
  • מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים
  • "קול צופייך" - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות הלכה לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי הגר"א שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד
  2. נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אע"פ שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.
  3. גיליון 123 מחודש טבת שנת תשמ"ד.
  4. הביקור נערך בחודש אדר שנת תשמ"ה. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא.
  5. פירוט תוכן שיחתם: מעניני פורים: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". אחשורוש מלך חכם או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך בחירה חופשית. מצות זכירת עמלק מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי מנהגים בקריאת הפטרת פרשת זכור. אהבת ישראל של שמואל הנביא ביחסו לשאול. מסמך גאולה לגאולה. בעניני פסח: ביאור דברי חז"ל שבני ישראל מלו באותו הלילה של יציאת מצרים והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של משה רבנו. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה קדושה בירושלים. איך בנה אברהם מזבח בהר המוריה שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ההגדה של הרמב"ם "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את השכינה בקריעת ים סוף. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל". בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של הרמב"ם בערב פסח, ביאר כ"ק אדמו"ר, אשר דברי הרא"ש ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל התורה כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה בינה ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.
  6. עוד על הביקור ראו בראיון לשבועון כפר חב"ד מחודש סיוון שנת תשמ"ו. גיליון 244.
  7. בין הנושאים דובר על: השראת השכינה במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף היהודי. פס"ד הרמב"ם אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של הקב"ה ע"י ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". ברכת כהנים בכל יום למנהג הספרדים.
  8. הודפסה כהוספה לספר השיחות תשנ"ב.
  9. בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" והקב"ה מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".
  10. בהמשך גם תיאור הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליחה"וידיאו מהתבטאות ה'שליט"א' ומעניינים נוספים בביקור.
  11. (בראיון ל"כפר חב"ד" (283) לקראת י"א בניסן תשמ"ז).
  12. הרב צוריאל בובליל שי' "כפר חב"ד" 616
  13. בחגיגת י"א בניסן תנש"א בכפר חב"ד