מצות ציצית

ציצית

ציצית היא אחת מן תרי"ג מצוות התורה, והיא מצוה להטיל חוטי ציצית בכל כנף של בגד בן ארבעה כנפות.

מקור המצווה

מצוות ציצית היא מצווה מהתורה, המוזכרת באריכות ובפרטות בכל יום בפרשת ציצית. (שהיא גם הפרשה השלישית מפרשיות קריאת שמע):

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקיכֶם. מא אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקים אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם.

— במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ח-לט

מצוות זו מופיעה פעם נוספת גם בספר דברים:

גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ"

— דברים פרק כ"ב י"ב

מסיבה זו כותב אדמו"ר הזקן: כיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות, לפיכך הלובש טלית קטן יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור המצות, ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד, שעל ידי ראייתן יזכרו המצות תמיד.

מצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות.

פרטי המצווה

חיוב המצווה הוא שכל בגד שיש לו ארבע כנפות, מחויב הלובשו לתלות חוטי ציצית בכל אחת מהכנפות. וחל איסור מהתורה ללכת עם בגד כזה שאין לו ציציות. אך החיוב אינו חל אלא על בגד שלובשים אותו ביום, ורק על בגד כזה שקטן בן תשע שנים אינו מתבייש ללכת בו בשוק דרך עראי.

לדעת אדמו"ר הזקן חיוב הציצית הוא רק על בגד בן אמה על אמה, פחות מזה אין מחויב הבגד בציצית. כמו כן הקפיד אדמו"ר הזקן שלא יתקפל הבגד בשעת לבישתו לפחות מגודל זה, והטעם לכך: מכיון שסיבת החיוב היא על העיטוף בבגד, ומכיון שהבגד מקופל הרי חסר משיעור העיטוף בפועל הנצרך. מפני סיבה זו הקפידו חסידי חב"ד ללכת עם גארטל על גבי הטלית קטן.

נוהגים לקיים את מצוות ציצית בשני אופנים: האחד על ידי טלית גדול, אותו נהוג ללבוש בשעת תפילת שחרית, ובנוסף לכך לובשים טלית קטן מתחת לבגדים - או מעליהם כל אחד לפי מנהגו.

פתיל ציצית

תכלת בציצית

מן התורה, צריכים להיות בציצית חוטי תכלת - בנוסף לחוטי הלבן. אמנם, צבעו התכלת האמיתי נעלם מאיתנו במהלך הגלות, וע"כ אנו עושים את כל החוטים לבנים.

בזמנו של אדמו"ר הרש"ב, טען האדמו"ר מראדזין שהצליח למצוא את צבע התכלת, ע"י הפקתו מחיה ימית בשם 'דיונון הרוקחים'. בנו שלח מכתב לרבי הרש"ב, ושאל לדעתו בעניין. הרבי ענה שמכמה טעמים אין הוא יכול להסכים לכך: הן ע"פ פנימיות התורה - מבואר בלקוטי תורה בשם כתבי האריז"ל שהאור האלוקי של תכלת קיים רק בזמן בית המקדש, ובזמן החורבן אין אפשרות להוריד אור אלוקי זה ע"י לבישת תכלת. והן ע"פ הלכה - קרוב הדבר שע"י התפשטות לבישת תכלת - יבואו ללבוש תכלת בציציות פשתן, דבר האסור משום כלאיים כל עוד לא מתקיימת מצווה עי"ז (כגון בלילה). כיום ישנם רבים הנוהגים לשים פתילי תכלת (המופקים מחילזונות שונים) בציצית.

מנהגי חב"ד בציצית

• משתדלים להרגיל את הילד בלבישת טלית קטן בגיל מוקדם לכל היותר, והרבי כתב שהחינוך ללבישת טלית קטן יכולה להתחיל עוד לפני גיל 3.
• שני חורים בכנף הבגד, וקשירה מיוחדת.
• רוחב וגובה הציצית ברוחב אמה 'שופעת', לא כולל החלק דרכו מכניסים את הראש.
• ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים, אך מעל הבגד שעל הגוף עצמו.
• ציצית צמר דווקא.
• ללבוש את הציצית גם בעת השינה בלילה.
• נוהגים להצמיד את הציצית מסביב לגוף באמצעות חוט גומי או "גארטעל" על מנת שלא תתקפל.

טלית הוא כינוי בלשון חז"ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו ציצית המכסה את רוב הגוף.

ערך מורחב – טלית

על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת אור מקיף. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון.

אופן העטיפה

בפרטי עטיפת טלית גדול: אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך.

מנהג חב"ד על פי הוראת הריי"צ, בעת העטיפה לכסות בחלקו העליון של הטלית גדול גם את העינים, אבל אין מכסים עד הפה. בהקדמה לספר על ר' אברהם פריז, מביא הרב טוביה בלוי משמו של ר' אברהם בשם הרבי הריי"צ שבשעת העטיפה יש ללכת 4 אמות כשאתה מעוטף בטלית (ולא רק שיעור זמן של הליכת 4 אמות). ומספר שם שכך נהג הרבי הריי"צ גם שר קשתה עליו ההליכה.

בתורת החסידות

בחסידות מבואר שארבעת הכנפות שבציצית מכוונות כנגד ארבע חיות שבמרכבה. ולבוש הציצית עצמו מכוון כנגד "לבוש מלכות" דהיינו ספירת המלכות דאצילות. ועל ידי קיום מצוות ציצית מרוממים את ספירת המלכות דאצילות לשרשה ומקורה בחינת "ה' אלקי גדלת מאד".

כאשר האדם מתעטף בטלית הוא מקבל וממשיך על עצמו לבוש מקיף של יראת שמים כללי לכל המצוות.

ההבדל בין ציצית לטלית הוא שטלית היא בחינת מקיף ולבוש שהוא בחינת סובב כל עלמין והציצית היא בחינת התורה ומצוות כפי שבאים בפרטים ומגלים בפנימיות הבריאה את אור אין סוף המקיפי.

ראו גם

• ל"ב נתיבות חכמה ול"ב חוטי הציצית
• עשית ציצית

לקריאה נוספת

• פנימיות המנהגים, תמיד במצווה, מצוות טלית קטן - גליון פנימיות שבט ה'תשפ"א
• בצל כנפיך יחסיון, המנהג ללכת בציציות גלויות בדווקא, המבשר תורני פרשת שלח תשפ"ב עמוד 8

קישורים חיצוניים

• הציצית - מעל לבגדים או מתחתיהם, לקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 95
• טלית גדול - סדר העטיפה, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311
• על ידי מכונה, אגרות קודש חלק י"א עמ' חצר
• קיבוץ גלויות - מארבע כנפות הבגד, על מצות ציצית והגאולה -
• פְּתִיל תְּכֵלֶת • למה אנחנו לא מטילים 'תכלת' בציצית?
• למה אין תכלת נוהג בזמה״ז ע״פ פנמיות הענינים, קובץ שלם בתלמודו (שיקגו) י' שבט תשפ"ג עמוד 110

מולטימדיה

• אחיזת הציציות בשעת אמירת ברוך שאמר - מנהגי הרבי
• למה חשוב ללבוש ציצית? - שיעור וידאו עם הרב שניאור אשכנזי הציצית - גלגל הצלה
• כך קושרים ציצית חב"דית ● מדריך וידאו -