מאיר מאירי

הרב מאיר מאירי (יליד שנת תשט"ו) הוא רב בית הכנסת חב"ד וראש כולל להוראה "שערי גאולה" בקריית גת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בה' במנחם אב תשט"ו בקיבוץ חצור בשפלה, דור שני למייסדי הקיבוץ. התחנך בקיבוץ ברוח תנועת "השומר הצעיר", ובהמשך התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים, שם החל להתקרב ליהדות בצעדים ראשוניים בעזרת חבריו הדתיים ששירתו יחד עמו.

כשסיים את שירותו הצבאי נסע לקנדה להתחקות אחר אורח החיים של כת אינדיאנית שבה התעניין. בהמשך נסע לבוסטון שם נכנס לבית חב"ד והמשיך את תהליך התקרבותו ליהדות, ולאחר מכן בסינסינטי אוהיו אצל השליח הרב שלום בער אלפרוביץ' שם למד במשך חודשיים במסגרת ישיבה לבעלי תשובה.

כשפרצה מלחמת שלום הגליל טס חזרה לארץ והתייצב בבסיס הקליטה והמיון של הצבא. טרם נסיעתו ארצה צייד אותו הרב אלפרוביץ' במכתב המלצה לישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת שם קיבלו הרב יוסף יצחק וילישאנסקי בחום ובלבביות.

בישיבה בצפת למד והתחבר באופן פנימי לדרכו של הרבי, ובהמשך, לקראת פורים תשמ"ב, נסע לרבי ל-770 שם הצטרף אל תלמידי ה'קבוצה' במשך חצי שנה.

לאחר חתונתו בתשד"מ עם מרת חנה, הזוג קבעו את מגוריהם בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי ולאחר כמה שנים קיבל הרב מאירי הצעה לשמש כראש כולל בישיבה בקריית גת. לאחר הסכמה מהרבי על המעבר לקריית גת, עברו בני המשפחה בשנת תשנ"ג לגור בעיר.

בשנת תשפ״ד, במהלך נסיון הקמת עמותת אגודת חסידי חב"ד בישראל (אגו"ח) - הוצע כחבר העמותה ע״י הרב ברוך בועז יורקוביץ'.

בית הכנסת שערי גאולה - 770[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקריית גת חלה תנופה של התיישבות חרדית בשכונות החדשות בעיר, כאשר מאות משפחות, כמו גם חצרות חסידיות קבעו את משכנן בעיר. כך גם גדלה הקהילה החב"דית בקרייה והגיעה ל-200 משפחות ויותר.

כך הורגש צורך בפתיחת בית כנסת חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב שלום דובער וולפא, כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש והתקבלה תשובה מהרבי ליהודי שייסד בית כנסת ומבקש את ברכתו, הרבי כתב לו שהוא מקווה שנוסף על התפילות בבית הכנסת יהיה זה מקום מלא בשיעורי תורה, בהתוועדויות ושהמקום יהיה פתוח במשך כל היום.

בהמשך, בית הכנסת התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי.

כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי כולל הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים פעילה. המקום שוקק פעילות במשך כל היום ויהודים מכל החוגים נכנסים להתפלל, ללמוד ולכתוב לרבי במקום. בנוסף, הקהילה מקיימת סניף פעיל של צבאות ה' לילדים במתחם בית הכנסת.

בית הכנסת והקהילה חדורים בענייני גאולה ומשיח בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום.

בשנת תשע"ח חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת חזית 770^[1].

בשנת תשפ"ד נפתחה ישיבה לחוזרים בתשובה שעל ידי שערי גאולה^[^{דרוש מקור]}.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתנו, הרב מנחם מענדל קעניג - משלוחי הרבי בקריית גת, מרצה בכיר במכון "דרך הבית" וממיסדי ישיבה קטנה ראשון לציון.
בנו, הרב בנימין מאירי - משפיע בישיבת חח"ל צפת קטנה.
בנו, הרב משה מאירי - משגיח בישיבת חח"ל צפת קטנה.
בנו, הרב אברמי מאירי - שליח הרבי ס. פדרו גוטמאלה.
חתנו, הרב נתן שפאלטר, משלוחי הרבי בערד.
חתנו, הרב לוי יצחק בר זוהר, קרית גת.
חתנו, הרב שניאור זלמן אודרמן, מייסד ומנכ"ל מכון "דרך הבית", משלוחי הרבי בקריית גת.
בנו, הרב חיים אליעזר מאירי - משגיח ראשי ומנהל חינוכי בישיבה קטנה נוף הגליל.
בנו, הרב מנחם מענדל מאירי, נחלת הר חב"ד.
חתנו, הרב לוי יצחק מיודובניק, כרמי גת.
חתנו הרב שבתאי אהרון קרנגל קרית גת