לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
החל מהשעה שמונה בערב לפי שעון ישראל, למשך כשלוש שעות. בזמן זה לא תתאפשר עריכה ובחלק מהזמן האתר לא יהיה זמין, נא היערכו בהתאם

הבדלים בין גרסאות בדף "ליפא קורצוויל"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "מבצע תפילין " ב־"מבצע תפילין ")
 
(91 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' הינו מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד (ארץ הקודש)|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[נחלת הר חב"ד]].
+
[[קובץ:ליפא קורצוויל.png|ממוזער|הרב קורצוויל]]
 +
הרב '''דניאל אליעזר ליפא קורצוויל''' (ט' תמוז [[תש"ז]] - כ"ח כסלו [[תשפ"ג]]) היה מנהל סניף [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ.
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[ תש"ד]].
+
נולד ב[[פולין]] ב[[ט' תמוז]] [[תש"ז]] לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת [[תש"ד]].
  
 
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.
 
בהיותו בגיל 3 בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו לארץ הקודש.
  
בצעירותו למד בישיבה התיכונית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של חסידות חב"ד, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לחסיד נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד][, המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
+
בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי [[תניא]] שנמסרו בישיבה על ידי הרב [[ישראל צבי הבר]] ונחשף לעולמה של [[חסידות חב"ד]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד ב[[כפר חב"ד]], המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
  
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובאמצעה של שנת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.
+
בשנת [[תשכ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת [[תשכ"ח]], יצא בשליחות מיוחדת בהוראת [[הרבי]] לבוסטון.
  
 
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].
 
לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]].
  
בזמן לימודיו בכולל, בחודש טבת [[תש"ל]] יזם עם חבריו לספסל הלימודים [[בן ציון ליפסקר]] ור' [[דוד נחשון]] שידור ישיר מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש, ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט ]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הניחו את היסוד לשידורים המסורתיים מהתוועדויות הרבי.
+
==מיוזמי השידור הראשון==
 +
הרב קורצוויל  היה מיוזמי השידור הראשון מהרבי לארץ הקודש. בחודש טבת [[תש"ל]] יזם הרב קורצוויל עם חבריו לספסל הלימודים בכולל הרב [[בן ציון ליפסקר]] והרב [[דוד נחשון]] [[מרכז שידורי חב"ד|שידור]] ישיר מסיום [[ספר תורה של משיח]], ובהסכמתו של ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] שהיה ממונה על חגיגות [[י' שבט]] ב[[כפר חב"ד]] אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הפיקו את השידור הראשון שהיוה פריצת דרך אשר הניחה את היסוד לשידורי התוועדויות ושיחות הרבי.
  
בהמשך עבר ללמוד בכולל אברכים ב[[נחלת הר חב"ד]], ועם הקמתו של ה[[כולל אברכים]] ב[[ערד]] בראשות ידידו ר' [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.
+
ביום שישי [[יושבט]], התקיים סיום [[ספר תורה של משיח]] והמעמד הוקלט. במוצאי שבת, עם תחילת השידור ארצה, הושמעה ההקלטה הערוכה מהמעמד, ולאחר מכן החלה [[התוועדות]] הרבי.
  
בשנת [[תשל"ג]] ייסד את סניף [[צעירי אגודת חב"ד (ארץ הקודש)|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[קרית מלאכי]]. במסגרת פעילותו בסניף, עודד אתיציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, ארגן ערבי חב"ד ביישובים באזור, ועוד.
+
השידור החי הראשון הועבר לארבעה מוקדים: ל[[כפר חב"ד]] (שם התכנסו יותר מאלף איש), ל[[אנגליה]], ל[[שיקגו]] ול[[קליפורניה]]. היו כמה בחורים מתמכי תמימים ברינואה שהצליחו להתחבר לשידור למשך שעתיים.
  
כאשר רצה לעזוב את עסקנותו הציבורית וכתב לרבי מכתב בו פירט עשר סיבות המנמקות את רצונו לעזוב, השיב לו הרבי: "התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער, וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח. והסיבות הם, והעיקרית, פיתוי היצר הרע זקל וכסיל".
+
לאחר יו"ד שבט דיווחו לרבי על מהלך השידור, כמות המשתתפים ועוד, הרבי שאל (תוכן): מדוע שידרו לכל כך מעט מקומות?
  
בעקבות [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וערך את קובץ '[[הר המלך]]', שזכה למענות ועידודים רבים מהרבי{{הערה|סקירה קצרה נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 464.}}.
+
למחרת השידור נתן הרבי בקבוק [[משקה]] לרב [[צבי הירש גנזבורג]], אחיו של מארגן השידור - ר' יצחק, ואמר לו שימסור זאת לאחיו בצירוף 'יישר כח'.
  
מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עומד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.
+
בחלוף השנים, התמסדו השידורים יותר ויותר והתפשטו למקומות נוספים ב[[ארץ הקודש|ארץ]] ובערים נוספות בעולם.
  
בשנת [[תשנ"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.
+
==מנהל בית חב"ד קרית מלאכי==
 +
בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו ב[[נחלת הר חב"ד]] על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].
 +
 
 +
למד ב[[כולל אברכים]] המקומי. עם הקמת כולל אברכים ב[[ערד]] בראשות ידידו הרב [[בן ציון ליפסקר]], החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.
 +
 
 +
בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.
 +
 
 +
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.
 +
 
 +
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.
 +
 
 +
הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.
 +
 
 +
==אלוף פיקוד הדרום==
 +
 
 +
הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.
 +
 
 +
הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר ב[[כפר חב"ד]]  - [[מבצע פורים]] [[תשל"א]], אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.
 +
 
 +
המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה [[תשל"ג]], כאשר [[הרבי]] מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.
 +
 
 +
המבצע כלל הטסת החסידים מ[[נחל'ה]] במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.
 +
 
 +
המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.
 +
 
 +
=="הצליח למעלה מן המשוער"==
 +
הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש את תפקידו  כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים:
 +
"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.
 +
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!
 +
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.
 +
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:
 +
 
 +
הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":
 +
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".
 +
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:
 +
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""{{הערה|[[שלום לאופר]], [[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב}}.
 +
 
 +
==מבצעים מיוחדים==
 +
ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:
 +
 
 +
*פעילות ארצית למען [[שלימות הארץ]]
 +
*ניהול השידורים בנחלת הר חב"ד
 +
*הגרלות חודשיות לנסיעה לרבי
 +
*מכון בר מצוה
 +
*הדפסת מהדורות תניא בכל אזור קרית מלאכי
 +
*[[מיהו יהודי]]{{הערה|סיפר הרב קורצוויל:
 +
 
 +
"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.
 +
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:
 +
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...([[נחלה ללא מצרים]], פסח תשפ"ב).}}
 +
*ממנהלי קופת רבנו. מאז פטירת הרב [[דובער חן]] בשנת [[תש"נ]], עמד יחד עם הרב [[זאב קסלמן]] בראש [[קופת רבינו]] בארץ הקודש.
 +
*הדפסת התניא בכנסת. בשנת [[תנש"א]] יזם הדפסה מיוחדת של [[ספר התניא]] במשכן הכנסת{{הערה|סקירה מצולמת התפרסמה ב[[שבועון בית משיח]] גליון 441.}}.
 +
 
 +
==דיווחים לרבי==
 +
ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר.
 +
 
 +
ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב [[יגאל פיזם]] בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם{{הערה|נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב}}.
 +
 
 +
באור ל[[כ"ח כסלו]]-נר רביעי של [[חנוכה]] [[תשפ"ג]], נפטר לאחר מחלה ממושכת.
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
*בתו מרת רבקה, רעיית ר' ברוך וילהלם
+
*בתו, מרת רבקה, רעיית ר' [[ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)|ברוך וילהלם]] - נחלת הר חב"ד
*בנו, ר' מנחם מענדל קורצוויל - משלוחי הרבי בדנייפרפרוטובסק
+
*בתו, מרת עדינה רעיית ר' [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]], שלוחי הרבי בהר אדר
*בנו, ר' יוסף צבי קורצוויל - ירושלים
+
*בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי ב[[דנייפרופטרובסק]] ו[[אמסטרדם]]
*חתנו, ר' נתן קוק - כפר חב"ד
+
*בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל תלמוד תורה תורת אמת ובית חב"ד הר אדר, ירושלים
+
*בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד
*חתנו, ר' מנחם מענדל נוימן - נחלת הר חב"ד
+
*בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד
*חתנו, ר' יוסף יצחק קרומבי - כפר חב"ד
+
*בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד
 +
*בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד
  
==כותרים שערך==
+
==חיבוריו==
 
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית
 
*'''[[על חטא העיגול]]''' - צורתם של לוחות הברית
 
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)
 
*סדרת ספרי '''[[הר המלך]]''' על [[הרמב"ם]] (שמונה כרכים)
שורה 42: שורה 103:
 
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד
 
*'''מי יעלה בהר המלך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 436 י"ב חשון תשס"ד
 
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', [[שבועון בית משיח]] גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה
 
*'''[[מבצע תפילין]] בחדר בידוד''', [[שבועון בית משיח]] גליון 518 כ"ט תמוז תשס"ה
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] פורים בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו
+
*'''הרבי עיכב [[התוועדות]] [[פורים]] בגלל הפעילים בסיני''', [[שבועון בית משיח]] גליון 546 י' אדר תשס"ו
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', [[שבועון בית משיח]] גליון 600 אייר תשס"ז
+
*'''דיברו שכל הארץ עולה בלהבות''', [[שבועון בית משיח]] גליון 600 [[אייר]] תשס"ז
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|מערכת שטורעם|י"ט בתשרי תשס"ח}}
+
*{{קישור שטורעם|588|multimedia|ה'ימים הנוראים' של תשל"ח|י"ט ב[[תשרי]] תשס"ח}}
 
+
*שלום לאופר, [https://col.org.il/news/142851 חסיד ואיש מעשה: הריאיון האחרון של הרב ליפא קורצוויל], באתר [[COL]], כ"ח כסלו ה'תשפ"ג
 +
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a76219b9f7f_1671914009.pdf הצליח למעלה מן המשוער]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1958 עמוד 36
 +
*[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63b1a8db5a12d_1672587483.pdf "השליח שהרבי העיד על הצלחתו הגדולה"], '''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1990, עמ' 37–42
 +
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C.pdf אלוף פיקוד דרום החב"די]''', [[שבועון בית משיח]] ו' טבת תשפ"ג, עמוד 18 {{PDF}} ([https://chabad.info/magazine/883152/ גירסת טקסט])
 +
*[[את"ה העולמי]], '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/877723/ התמסרות ללא מעצורים: ר’ ליפא קורצוויל בראיון בלעדי]''' {{וידפו}}
 +
*'''[https://chabad.info/magazine/581828/ “אם אתה לא מעוניין להציל יהודים – אין לך מה לעשות בחב”ד…”]'''
 +
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/%D7%9E%D7%91%D7%96%D7%91%D7%96_%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94.jpeg מבזבז אוצרות חנוכה]''', במדור 'גלויה מן העבר' שהתפרסם בהשגחה פרטית ב[[שבועון בית משיח]] ביום פטירתו והפך להספד הראשוני עליו
 +
*שרון אוחיון, '''[https://col.org.il/news/142857 מסר את נפשו לרבי]''' {{COL}}
 +
*'''[https://col.org.il/news/143441 התוועדות ה-30 לרב קורצווייל]''' {{COL}}{{וידאו}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}
 
{{מיון רגיל:קורצוויל, ליפא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
 
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
 
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
 
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
+
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
+
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
 +
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]

גרסה אחרונה מ־01:26, 12 באפריל 2024

הרב קורצוויל

הרב דניאל אליעזר ליפא קורצוויל (ט' תמוז תש"ז - כ"ח כסלו תשפ"ג) היה מנהל סניף צעירי אגודת חב"ד בקריית מלאכי במשך כיובל שנים, ומוותיקי חסידי חב"ד בנחלת הר חב"ד. הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בפולין בט' תמוז תש"ז לאביו ר' שרגא ולאמו מרת ברכה קורצוויל, ונקרא על שם סבו מצד אמו הרב דניאל אליעזר ליפא ווגשל, שהיה חסיד קוצק ונפטר שלוש שנים קודם לכן בשנת תש"ד.

בהיותו בגיל 3 בשנת תש"י עלתה משפחתו לארץ הקודש.

בצעירותו למד בישיבה ליטאית במושב חמד, ולאחר שהשתתף בשיעורי תניא שנמסרו בישיבה על ידי הרב ישראל צבי הבר ונחשף לעולמה של חסידות חב"ד, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד והפך לתמים נלהב. גם לאחר שעבר ללמוד בכפר חב"ד, המשיך לשמור על קשר עם תלמידי הישיבה במושב חמד, ובעקבות פעילותו התקרבו מספר תלמידים והפכו גם הם לחסידי חב"ד, ביניהם הרב משה מרדכי ארנשטיין, משפיע ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

בשנת תשכ"ז למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', ובתקופת הקבוצה, בחורף של שנת תשכ"ח, יצא בשליחות מיוחדת בהוראת הרבי לבוסטון.

לאחר נישואיו עם רעייתו חנה למד בכולל אברכים בכפר חב"ד.

מיוזמי השידור הראשון[עריכה]

הרב קורצוויל היה מיוזמי השידור הראשון מהרבי לארץ הקודש. בחודש טבת תש"ל יזם הרב קורצוויל עם חבריו לספסל הלימודים בכולל הרב בן ציון ליפסקר והרב דוד נחשון שידור ישיר מסיום ספר תורה של משיח, ובהסכמתו של ר' איצ'קה גאנזבורג שהיה ממונה על חגיגות י' שבט בכפר חב"ד אספו חמש לירות מכל אחד מתושבי כפר חב"ד, וכך הפיקו את השידור הראשון שהיוה פריצת דרך אשר הניחה את היסוד לשידורי התוועדויות ושיחות הרבי.

ביום שישי יו"ד שבט, התקיים סיום ספר תורה של משיח והמעמד הוקלט. במוצאי שבת, עם תחילת השידור ארצה, הושמעה ההקלטה הערוכה מהמעמד, ולאחר מכן החלה התוועדות הרבי.

השידור החי הראשון הועבר לארבעה מוקדים: לכפר חב"ד (שם התכנסו יותר מאלף איש), לאנגליה, לשיקגו ולקליפורניה. היו כמה בחורים מתמכי תמימים ברינואה שהצליחו להתחבר לשידור למשך שעתיים.

לאחר יו"ד שבט דיווחו לרבי על מהלך השידור, כמות המשתתפים ועוד, הרבי שאל (תוכן): מדוע שידרו לכל כך מעט מקומות?

למחרת השידור נתן הרבי בקבוק משקה לרב צבי הירש גנזבורג, אחיו של מארגן השידור - ר' יצחק, ואמר לו שימסור זאת לאחיו בצירוף 'יישר כח'.

בחלוף השנים, התמסדו השידורים יותר ויותר והתפשטו למקומות נוספים בארץ ובערים נוספות בעולם.

מנהל בית חב"ד קרית מלאכי[עריכה]

בתקופה הבאה התיישב עם רעייתו בנחלת הר חב"ד על כך קיבלו מענה מיוחד של הרבי: "בברכה שהעתקתם לנחלת הר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה. תהיה בשעה טובה ומוצלחת בכל" [אגרת מי"א תמוז תש"ל].

למד בכולל אברכים המקומי. עם הקמת כולל אברכים בערד בראשות ידידו הרב בן ציון ליפסקר, החל לנסוע מידי יום ללמוד בכולל בערד.

בשנת תשל"ב הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב מרדכי קוזלינר, ובבית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד[1].

במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול במבצעי הרבי בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.

הנחה במשך שנים את ארועי שמחת בית השואבה, תהלוכת ל"ג בעומר, ועוד בנחלת הר חב"ד. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה.

הקים ספרייה לשימוש הרבים ובה אלפי ספרי קודש. בשנים הראשונות שכנה הספרייה בדירה שהרב קורצוויל שכר. לאחר מכן הספרייה עברה למקלט של בית הכנסת המרכזי עד מבצע צוק איתן שאז פונה המקלט והספרים חולקו.

אלוף פיקוד הדרום[עריכה]

הרב קורצוויל כונה בפי כל "אלוף פיקוד הדרום" מתוקף תפקידו בניהול מערך הפעילות של חב"ד בבסיסי צה"ל בדרום הארץ. מדובר בבסיסים שהיו מפוזרים על פני שטח עצום, כולל חצי האי סיני.

הפעם הראשונה שהחל בפעילות זו, היה עוד בתקופה בה גר בכפר חב"ד - מבצע פורים תשל"א, אז הפעם הראשונה בה חסידי חב"ד נכנסו באופן מסודר לפעילות בחצי האי סיני.

המהפך הגדול החל בתקופתו הראשונה כמנהל בית חב"ד קרית מלאכי - לקראת חנוכה תשל"ג, כאשר הרבי מה"מ הורה לערוך את מבצע חנוכה 'בשטורעם' גדול. צעירי חב"ד חילקו את הפעילות לפי גזרות, כאשר גזרת הדרום הכוללת את סיני, הוטלה על ר' ליפא קורצוויל.

המבצע כלל הטסת החסידים מנחל'ה במטוסים צבאיים. אלה שהו בסיני מספר ימים, ופעלו במסירות אין קץ כדי להגיע לכמה שיותר בסיסים ומוצבים, כולל הנידחים ביותר, על מנת לחלק לחיילים חנוכיות לצד הנחת תפילין. בבסיסים הגדולים נערכו מעמדים רבי–רושם עם נאומי עידוד ומורל עבור החיילים ששהו הרחק מביתם תקופות ממושכות.

המבצע הראשון בהטסת חסידים מנחלת הר חב"ד לסיני, הוכתר בהצלחה רבה, לקורת רוחו של הרבי. ומאז ר' ליפא המשיך לקיים קו–מבצעים שוטף בסיני ובכל איזור הדרום. פעילות זו נמשכה עשרות שנים מתוך הצלחה מרשימה[2].

"הצליח למעלה מן המשוער"[עריכה]

הפעילות המקיפה, ההתמסרות בלב ונפש ללא הגבלת שעות וכסף וגם ביקורת מצד צרי עין, דחקוהו לפינה, עד אשר בלית ברירה ביקש מהרבי לנטוש את תפקידו כפי שסיפר בראיון לעיתון נחלה ללא מצרים: "נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה. בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות! כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים. כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:

הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית": "התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח". על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי: "והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל...""[3].

מבצעים מיוחדים[עריכה]

ר' ליפא עסק גם במבצעים ופרוייקטים מיוחדים אשר זכו לעידוד וברכות הרבי:

דיווחים לרבי[עריכה]

ר' ליפא נהג לדווח לרבי על הנעשה בכל מקום שביקר.

ועל כך סיפר כי ביקר בבית הרב יגאל פיזם בקריות ובשעה 2 בצהרים הרב פיזם היה עטוף טלית ותפילין ולומד חסידות. ר' ליפא דיווח על הביקור וממזכירות הרבי שאלוהו איזה ספר למד הרב פיזם[6].

באור לכ"ח כסלו-נר רביעי של חנוכה תשפ"ג, נפטר לאחר מחלה ממושכת.

משפחתו[עריכה]

  • בתו, מרת רבקה, רעיית ר' ברוך וילהלם - נחלת הר חב"ד
  • בתו, מרת עדינה רעיית ר' מנחם מענדל פרידמן, שלוחי הרבי בהר אדר
  • בנו, ר' מנחם קורצוויל משלוחי הרבי בדנייפרופטרובסק ואמסטרדם
  • בנו, ר' יוסי קורצוויל - חתן ר' צבי ויגלר ירושלים
  • בתו, מרת שרה רעיית ר' מנחם מענדל נויימן - נחלת הר חב"ד
  • בתו, מרת דבורה לאה רעיית ר' נתן קוק - כפר חב"ד
  • בתו, מרת ציפורה מלכה רעיית ר' אליהו פכטר - נחלת הר חב"ד
  • בתו, מרת איטה רעיית ר' יוסי איגל - נחלת הר חב"ד

חיבוריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, 1341
  2. שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, 1341
  3. שלום לאופר, נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב
  4. סיפר הרב קורצוויל: "בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם. היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו: "תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...(נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב).
  5. סקירה מצולמת התפרסמה בשבועון בית משיח גליון 441.
  6. נחלה ללא מצרים, פסח תשפ"ב